עמוד 1594

סיכום לימוד הדף היומי בזהר הקדוש
פרשת וירא עו'-עח':📜
🔹" ה' המטיר על סדום ועמורה" התחלת זיווג תמיד מתחיל במידת הרחמים שנאמר- "אינו עושה דין עד שנכנס ומקבל רשות משם הווי"ה.
נטילת רשות-השתוקקות.
השתוקקות זו צריכה לבוא ממידה ראויה.
מידה זו מתחילה מבינה מהסתלקות האור.
הסתלקות האור צריכה רשות. הכלל בא לפני והוא נותן את הרשות,
מכאן שחייב להיות כלל לפני מתן רשות.
🔹 האם הדין עומד בפני עצמו?
לכאורה נראה כמו שקיימות שתי רשויות המתקיימות ביניהן מחלוקת.
חלילה כמו לומר שיש "שני בוראים" הרבים ביניהם.
לעולם בורא אחד! על כן גם הרע שנראה בעולם הוא במסגרת הטוב.
🔹 השלכות הרע- הדין בשורשו הוא טוב אז כשנגיע לשורש הדין נראה אותו כטוב.
🔹ההסתכלות הנכונה על הרע-
הדין של הקדוש ברוך הוא הוא דין כנגד דין.
רואים שכאשר הפך ה' את סדום ועמורה והשמיד את כל הרשעים שואלים האם הם צריכים לקום בתחיית המתים? והאם יש בהם דין?
🔹 התפיסה שלנו את הקב"ה היא תפיסה של הרחמים.
🔹שלילת השלילה- אם לא היה דין מלמטה לא היה בא הדין מלמעלה אלא היה רחמים.
זוהי שלילת השלילה צריך דין כנגד כדי לשלול את השלילה.
🔹כאשר נותנים דין כלפי דבר צריך לזכור שהוא צריך לבוא מרחמים.
לא מפעילים דין מתוך רצון רע (עצמאי) הדין לא יכול להיות נק' התחלה-שורש.
🔹סיכום ביניים של תפיסת הדין:
1. כל דין בשורשו הוא רחמים.
2.כח דין שבא מהקב"ה הוא כנגד דין.
3. הדין שבא כנגד הדין הוא שלילת השלילה והיא עצמה חיוב.
מכאן נובעת תשובה לעניין אנשי סדום אם יגמורו לתקן את תיקונם יקומו לתחייה המתים.
🔹בגמר תיקון יקומו כולם לתחיית המתים ישנה הבדלה לשלושה מצבים-
אשר הפך ה'- בעולם הזה.
באופק בעולם הבא.
בחמתו- לעתיד לבוא כשיחייה את המתים.
🔹 תפיסת הרצון- הרצונות הן דבר מופשט-צורני.
ישנן תפיסות שיצר האדם ואותן צריך למגר.
הבסיס לרצונות הלא טובים הוא רצון של נפרדות ותפיסת הנפרדות של רצונות אלו היא של העולם הזה.
זוהי תפיסה חולפת וכך גם הצורות של בעל מנת לקבל הן תחלופנה.

🔹 סתרי תורה-
ישנם קשרים רבים.
צדיקים- שהמוחין שלהם מקושרים ברוממות הקב"ה.
שרים-שמנפצים את כוחות הסיטרא אחרא.
חכמי התבונה-המתבוננים על הדעת.
🔹 כאשר רוצים להקים את המוחין הללו צריך , להקים אותם על אמונה.
התנוצצות של 70 צדדים היא התנוצצות שבאה מסדר מיוחד של זמן תיקון.
סדר זה של 70 נובע מכך שבמלכות האמיתית אי אפשר להשתמש, היא נגנזה ברדלא .
כל מה שכן בא לשימוש בג' הבחינות חג"ת בא ע"י האבות.
🔹 היכולת להשתמש בהם היא דרך המלכות , אך כיוון שהיא נאסרה לשימוש, יש מלכות מיוחדת שהיא המלכות של צמצום ב'.
שהיא משתמשת בהם והם משמשים אותה.
בהתכללות שלהם זה מזה הם יוצרים 12 בחינות.
🔹 בכל אחת מד' הבחינות יש רק שלוש צדדים אותם צריכים לעבור תיקון.
תיקון הוא תמיד בבחינת היגיעה של זעיר אנפין. של חג"ת נה"י.
היגיעה בכל אחת מ12 הבחינות הללו שנוצרו מהתכללות הם יוצאים 72 שהם שש פעמים י"ב.
72- יש סנהדרין וב' עדים.
זו צורת ההסתכלות של הארה שכל צורת התיקון צריכה להיות לאט לאט ובהדרגה.
זוהי צורה של דין שממנה נעשית החלוקה ממנה ניתן לבוא לשלמות.

דף היומי בזוהר הקדוש, פרשת וירא, עמודים עו-עח, ל' כסלו תשע"ה, חנוכה נר שישי
למדנו בשיעור הקודם שה' המטיר על סדום ועל עמורה גופרית ואש, ולמדנו כלל ששם הויה שהוא מידת הרחמים בא תמיד לכל התחלת זיווג. משום שאין הקב"ה עושה דין עד שמקבל רשות משם הויה. וזוהי נטילת רשות שיש בתחילת כל זיווג. היא בחינת ההשתוקקות.
יש כאן שאלה – האם הדין עומד בפני עצמו או שגם הדין הוא במסגרת הרחמים?
כאשר אנו רואים רע או דין בעולם, שורשו הוא טוב אז גם כשנראה דברים רעים נייחס אותם לשורש.
ולכאורה, מדוע בכלל ה' עושה דין בעולם הרי הקב"ה בטבעו הוא חסדים?
אלא שהקב"ה עושה דין כנגד דין, שזוהי בחינת שלילת השלילה.
אם יש דין בעולם מלמטה בעולם הזה, אז מלמעלה ה' פועל כנגדו בדין וכך חוזר לרחמים.

בסדום פעלו בדין, ולא נתנו שום דבר אחד לשני אלא פעלו בתוקפנות ובשנאה, וכך הקב"ה פעל כלפיהם בדין שלא יקומו לעולם הבא.
מידה כנגד מידה.
לכן צריך לשים לב – כל הדין שבא בעולם הוא שלילה כנגד שלילה. לכן חוזר הוא להיות חיוב.
לכן אנשי סדום לא קמים לעתיד לבוא, אז מתי כן יקומו? כאשר תיגמר השלילה. הם פעלו בדין, ולכן כנגדם פעלו בדין כדי לתקנם, כאשר התיקון יושלם אזי גם הם יוכלו לקום.
אין דין בעולם שעומד בפני עצמו.
גם בתוך האדם, הרצונות של האדם באים מהבורא ולכן הם צריכים להיתקן ולהיות טובים. הרצונות הדמיוניים שהאדם מפתח הם אלה שכן יתבטלו לגמרי.
דוגמא לרצונות דמיוניים שבאים מצד הנברא – כשאדם רוצה שקבוצת כדורגל תנצח קבוצה אחרת. או אדם הוסף בולים. כשחושבים שזה הדבר האמיתי – זה צריך למחוק מהעולם.
הרצון הוא דבר מושפט, כל תפיסה שלנו את הרצון היא דרך הצורה שאנו נותנים לרצון. צורות נכונות צריכים להישאר, צורות לא נכונות הם הרצונות הדמיוניים. כמו שהעולם הזה הוא עולם חולף כך גם התפיסה של הנפרדות היא תפיסה חולפת שתמחק מהעולם.
בתחיית המתים יש כמה שלבים, בתחילה יקומו עם ישראל ויתקנו את מומם, וילחמו בעמלק ויקברו אותם, ולאחר מכן יקומו שאר העולם ויתקנו אותם.
עד כאן היום, כדאי לשמוע את השיעור המלא

שיעור שמע:

MP3-הורד6

דף היומי בזוהר הקדוש, פרשת וירא, עמודים ע"ב – ע"ד, כ"ט כסלו תשע"ה.
היום אנו לומדים את המאמר "וה' המטיר על סדום".
בעניין הדין שנעשה בסדום ועמורה כותבת התורה: "וה' המטיר על סדום ועל עמורה גופרית ואש, מאת ה' מן השמים".
עלי יד המילה הפותחת בפסוק: "והויה" מלמד אותנו הזוהר הקדוש את היחס בין הדין לרחמים. הויה זהו שם של רחמים, ולכאורה זה קשה שהרי נעשה כאן דין קשה ברשעים, איפה כאן הרחמים?
הרחמים יתבטאו לעתיד לבוא במלך המשיח. מה קשור כאן מלך המשיח? הרחמים נראים בסיפור זה בכך שה' הציל את לוט, ולאחר מכן מלוט ובנותיו נולדו שני בנים וזרע הבן המואבי הגיעה רות המואבייה, ולאחר מכן דוד המלך ולעתיד לבוא מלך המשיח.
צריכים אנו ללמוד שגם כשיש דין קשה טמון בו רחמים, וצריך שלא להתייאש ושלא להיכנס לעצבות אלא דווקא לבוא למצב של שמחה, למרות הקושי הגדול, משום שה' הוא זה שנותן את הדין ובתוך הדין טומן הוא רחמים.
גם הגיהינום הוא שליח על מנת להכין את הנשמה ולזככה ולטהרה על מנת שתוכל לבוא לגן עדן.
אם כך, אז למה אנו דואגים מפני הדינים?
הקב"ה עשה מנגנון מיוחד שיהיה כואב לנו בדין, כדי שנוכל לייצר קשר עם ה' מתוך ההשתוקקות, מתוך הדין.
לכן כתוב – "ואמונתך בלילות", הלילה הוא זמן השליח מה', ובעת זו אנו לומדים תורה שבאה מאת ה', כדי שנוכל עם אותה השתוקקות להגיע לאהבה.

שאלות חזרה עג-עה:
1. אילו ב' פעולות נוהגות בכל זיווג?
2. כיצד פועלת נטילת רשות מבחינת הדין ומבחינת הרחמים?
3. מהו הביטוי של נטילת הרשות מצד רבי יהודה וכיצד מצד רבי אלעזר?
4. הסבר את הנאמר "אוקיר אנוש מפז" ואת החילוק בין ב הפירושים, דהיינו אברהם ומלך המשיח.
5. מהם הרחמים שאנו רואים בהפיכת סדום ועמורה?
6. מהם הרחמים שאנו רואים בדין הגיהנם ב-ב' מרכיביו?

הזהר הקדוש הדף היומי
פרשת וירא עמודים עג-עה
🪜 פירוש הסולם 🪜

ה' המטיר על סדום
🔷️ כשאנחנו רואים שמגיע דין לעולם, וכתוב ה' המטיר, וה' זה שם של רחמים.
היחס בין תפיסת הדין לתפיסת הרחמים:
הדין שאדם חש מגיע במסגרת של רחמים, הדין לא יכול לבוא לעולם אם לא מקבל רשות מרחמים.
🔷️ מי נותן רשות בעולם ⁉️
הכלל נותן רשות לפרט.
המלכות שהיא בת דין-פרט, חייבת לקבל רשות מהכלל (רחמים) .
🔷️ מלמעלה צריך לייצר את הצד של הדין.
הצורה שמייצרים את הדין נקראת : פיוסה- נטילת רשות. שורוק- מבחינה נפשית יצירת השתוקקות בנקבה, כלומר לפייס אותה טרם באים אליה.
אבל מה קורה שהדין מגיע בכפייה? זה מורגש כצרות.
כי אין כיפה ברוחניות.
כשיש הסתרה בהשגחה, אז אנחנו תופסים את זה כדין קשה.
🔷️ ביום שהקב"ה יקים את כנסת ישראל מן העפר,דהיינו לעת גאולה, כמו שנאמר "ויום ההוא יהיה ידוע למעלה ולמטה". ויום ההוא- יום של נקמות. וכאשר יעשה נקמות בשאר העמים עכו"ם אז נאמר "הוקיר אנוש מפז"- זהו מלך המשיח, כל בני העולם יעבדו וישתחוו לפניו.
🔷️ איך בונים השתוקקות בצורה אמונית ⁉️
לומדים תורה בלילה.
התורה נותנת את הצד האמוני להשתוקקות. ההשתוקקות היא שליח של הרחמים. דהיינו שהבריאה כולה יצאה מהבורא כדי להטיב לנבראיו.
השתוקקות אמונית מיצרת זיווג להולדת מלך המשיח.
🔷️ דין הוא לא דבר רע,
הוא יכול להיות מצוין, כי הוא שליח של הוי"ה.
השאלה אם אני אתנהג איתו בצורה אמונית.
שהשתוקקות עצמה תהיה מתוך רצון להתקרבות לה' . להגיע לתודעה אמונית, כך נכון, להשתמש בדין.
🔷️ הדין שבה מגיע מרחמים העליונים כדי לתת לאדם את ההטבה העליונה.
הקב"ה עשה מנגנון מיוחד, שיכאב לנו בדין בהשתוקקות שלא אמונית.
ישנה דרך תורה שתתן תבלין לאותו השתוקקות הדין, להיות חומר גלם לייצר קשר של דבקות.
🔷️ "אמונתך בלילות", בלילות זה זמן הסתרה- זמן הדין.כדי לתת פיוס בזמן הדין, לומדים תורה אמונית, מעבר לעולם הזה. השתוקקות על דרך אמונית, באה כדי להגיע לאהבה.

דף היומי בזוהר הקדוש, פרשת וירא, עמודים ע"ב – ע"ד, כ"ט כסלו תשע"ה.
היום אנו לומדים את המאמר "וה' המטיר על סדום".
בעניין הדין שנעשה בסדום ועמורה כותבת התורה: "וה' המטיר על סדום ועל עמורה גופרית ואש, מאת ה' מן השמים".
עלי יד המילה הפותחת בפסוק: "והויה" מלמד אותנו הזוהר הקדוש את היחס בין הדין לרחמים. הויה זהו שם של רחמים, ולכאורה זה קשה שהרי נעשה כאן דין קשה ברשעים, איפה כאן הרחמים?
הרחמים יתבטאו לעתיד לבוא במלך המשיח. מה קשור כאן מלך המשיח? הרחמים נראים בסיפור זה בכך שה' הציל את לוט, ולאחר מכן מלוט ובנותיו נולדו שני בנים וזרע הבן המואבי הגיעה רות המואבייה, ולאחר מכן דוד המלך ולעתיד לבוא מלך המשיח.
צריכים אנו ללמוד שגם כשיש דין קשה טמון בו רחמים, וצריך שלא להתייאש ושלא להיכנס לעצבות אלא דווקא לבוא למצב של שמחה, למרות הקושי הגדול, משום שה' הוא זה שנותן את הדין ובתוך הדין טומן הוא רחמים.
גם הגיהינום הוא שליח על מנת להכין את הנשמה ולזככה ולטהרה על מנת שתוכל לבוא לגן עדן.
אם כך, אז למה אנו דואגים מפני הדינים?
הקב"ה עשה מנגנון מיוחד שיהיה כואב לנו בדין, כדי שנוכל לייצר קשר עם ה' מתוך ההשתוקקות, מתוך הדין.
לכן כתוב – "ואמונתך בלילות", הלילה הוא זמן השליח מה', ובעת זו אנו לומדים תורה שבאה מאת ה', כדי שנוכל עם אותה השתוקקות להגיע לאהבה.

הדף היומי בזהר הקדוש
פרשת וירא ע'-עב'.📜

🔹 מדרש הנעלם- היחס בין גן עדן לגיהנום.
המדרש הזה מוסתר בתפיסת העולם הזה כדי להגיע להבנה של תפיסת העולם הזה
צריך ב' תנועות .
א.הסתכלות על העולם הנצחי.
ב. טעם הנעלם- להכיר את העולם העליון ולתת לבוש בדבר הגשמי.
🔹 אין העולם עומד אלא על הצדיקים.
תכונת הנפש הנקראת צדיק מתבטאת בהרגש.
כאשר ניתק הקשר מצד ההרגשה זה נקרא גהינום.
כאשר ישנו הרגש קשר עם ה' זה נקרא גן עדן.
לא רק הביטוי החיצוני אלא בהרגש.
🔹 יוסף זכה כיוון שכבש את יצרו.
רצון = מצב. צריך צורה לרצון.
הכל שאלה איזה צורה נותנים לרצון. כאשר כובשים את היצר זוכים .
צדיק הוא זה הכובש את יצרו.
🔹 בינה -כוח המדמה משתלשל אל הלב ויוצר צורה לרצון.
התבטאות הרצון ע"י צורה בא לשאר איברי האדם= רצונות האדם .
לפי הצורה ככה אדם מרגיש האדם.
🔹 אם כוח המצייר נתנו לאדם אז האדם הוא אדם בוחר בדבר.
אם לא אז האדם נתון ומוכרח לדבר.
אם ההרגשה היא של מוכרחות אין פה בחירה. זה מטעם תוצאת הגוף.
ליבי נתון לי =כוח הבחירה קיים באדם ודרכה הוא פועל.
🔹 היכולת להגיע לכח הבחירה היא היכולת לצאת מהתודעה הלוחצת שהיא תודעת הגוף.
צריך לבוא לתודעה אחרת לגמרי.
🔹 התפיסה הגופנית שהיא יצר הרע נועדה כדי לנסות את האדם ולתת לו אפשרות לייצר צורה מצד עצמו מתוך בחירה.
אם האדם פועל את צד הבחירה זה מקום הנס .
אין מדובר על הכרעה.
🔹 נס הוא כוח הציור של הרצון לפי בחירה .
זה קורה ע"י הדמיון .
לא מדובר על הכרעה, אלא על יצירת צורת ההתייחסות.
כאשר האדם בוחר כך אפשרי להתחבר לבורא יתברך.
🔹 רשע אפילו בשעת דינו של הרשע הוא מעיז פניו.
הוא נתון לליבו והוא לא מסוגל אחרת.
הוא חייב להתנתק מכל ברית חייב להיות לכאורה עצמאי. הופך להיות עבד לפרטים הקטנים של חייו ומרגיש רדוף ואין רודף נכנס לכף הקלע.
🔹 יש גן עדן של למעלה ויש של מטה .
למטה- הרשעים שלא קיבלו ברית מילה לא מוכנים להיכנס לתוך ברית .
רוצים לחיות את הרגע לפי מה שמתחשק באותו הרגע.
גן עדן של גיהנום- פגרי האנשים. מפגר אין לו מוחי בכלל .
הכל אצלו רק רצון גופני.
🔹 רשעים בחייהם נקראים מתים כביכול חיים.
יש כאלה שנמצאים בגיהנום 12 חודשים ואחר כך יוצאים מהגיהנום.
🔹 רשעי עכו"ם נשארים כל העת בגיהנום. אישם לא תכבה. יש המקבלים גיהנום עד גמר תיקון עד תחיית המתים.
למרות שלכאורה הם יהודים עשו ברית אותם אלו שחיללו שבת בפרהסיה חילול ומועדים וכפרו בתורה.
יורדים לגיהנום של מטה כמו אלו שאין להם תורה בכלל והם עולים חזרה רק בתחיית המתים.
🔹"והיו לדראון לכל בשר"- נראים מכוערים ביותר.
אך גם אותם צריך לתקן. בתחילה הרצון בא בסתר ולאחר מכן הוא מגיע בחציפות והאדם כבר לא רואה עצמו.
🔹על האדם ללכת באמונה ללכת כמו סומא אחרי פיקח. ברור לבני האדם שאינם מכירים את העולם העליון על כן עלינו ללכת כמו עיוורים.
ראוי וכדאי ללכת אחרי הצדיקים הפיקחים שראו סודות העולם העליון.

הזוהר הקדוש, דף היומי, פרשת וירא, עמודים ע-עב, כ"ז כסלו תשע"ה

במדרש הנעלם מספר לנו על גן עדן וגהנום.
כדי להבין מדרש זה צריכים קודם כל להסתכל על העולם הנצחי, וכדי להוריד את התפיסה לעולה הזה צריך להלבישו בדבר גשמי ודרכו להבין כפי ההסתכלות בעולם הנצחי.
בזכות הצדיקים מתקיים העולם. אם הקשר עם הבורא מתנתק, כלומר שהקשר אינו מורגש נקרא זה גיהינום, אם יש קשר בין הנברא לבורא נקרא זה גן עדן.
מיהו אותו צדיק שיהיה בגן עדן? אותם צדיקים שליבם נתון להם ולא הם נתונים ברשות ליבם. הרצון של האדם הוא מצב מסוים והשאלה היא איזה צורה אתן לרצון.
אם הדמיון של האדם הוא דמיון אמיתי, והוא מדמה בליבו את האמת בצורתה הנכונה, הרי שהוא מכוון את ליבו להרגשה נכונה, כלומר שהוא בוחר שהלב יפעל בצורה נכונה. אבל אם הרגשות האוטומטיות והמוכרחות של הגוף הם אלו שמורגשות בלב – הרי שנקרא זה שהאדם ברשות ליבו.
דמיון בגימטריה נס, מציאות זו שאדם בוחר להרגיש הרגשה אמיתית ולא הרגשה כפי שמופיע מצד הגוף הרי שזה נס, משום שמדרכי הטבע הוא שהאדם מרגיש מה שגופו אומר לו להרגיש ולא מה שהנשמה מבינה שנכון להרגיש.
בנוסף, למדנו על גן עדן שלמעלה וגן עדן שלמטה, על גהינום שלמעלה וגהינום שלמטה.
חז"ל וגדולי ישראל מלמדים אותנו את דרך ה', הם הפקחים ואנו הסומים, ואם כך למה לנו לגשש באפילה, למה לא נלך אחריהם בכל כוחנו?
עד כאן היום, הנכם מוזמנים לשמוע את השיעור המלא…

שיעור שמע:

MP3  הורד

הזוהר הקדוש, דף היומי, פרשת וירא, עמודים ע-עב, כ"ז כסלו תשע"ה

במדרש הנעלם מספר לנו על גן עדן וגהנום.
כדי להבין מדרש זה צריכים קודם כל להסתכל על העולם הנצחי, וכדי להוריד את התפיסה לעולה הזה צריך להלבישו בדבר גשמי ודרכו להבין כפי ההסתכלות בעולם הנצחי.
בזכות הצדיקים מתקיים העולם. אם הקשר עם הבורא מתנתק, כלומר שהקשר אינו מורגש נקרא זה גיהינום, אם יש קשר בין הנברא לבורא נקרא זה גן עדן.
מיהו אותו צדיק שיהיה בגן עדן? אותם צדיקים שליבם נתון להם ולא הם נתונים ברשות ליבם. הרצון של האדם הוא מצב מסוים והשאלה היא איזה צורה אתן לרצון.
אם הדמיון של האדם הוא דמיון אמיתי, והוא מדמה בליבו את האמת בצורתה הנכונה, הרי שהוא מכוון את ליבו להרגשה נכונה, כלומר שהוא בוחר שהלב יפעל בצורה נכונה. אבל אם הרגשות האוטומטיות והמוכרחות של הגוף הם אלו שמורגשות בלב – הרי שנקרא זה שהאדם ברשות ליבו.
דמיון בגימטריה נס, מציאות זו שאדם בוחר להרגיש הרגשה אמיתית ולא הרגשה כפי שמופיע מצד הגוף הרי שזה נס, משום שמדרכי הטבע הוא שהאדם מרגיש מה שגופו אומר לו להרגיש ולא מה שהנשמה מבינה שנכון להרגיש.
בנוסף, למדנו על גן עדן שלמעלה וגן עדן שלמטה, על גהינום שלמעלה וגהינום שלמטה.
חז"ל וגדולי ישראל מלמדים אותנו את דרך ה', הם הפקחים ואנו הסומים, ואם כך למה לנו לגשש באפילה, למה לא נלך אחריהם בכל כוחנו?
עד כאן היום, הנכם מוזמנים לשמוע את השיעור המלא…

שאלות חזרה ע-עב
1. מה ההבדל בין צדיק לרשע?
2. לשם מה ברא הקב"ה את הגויים ואת יצה"ר?
3. מהו כף הקלע ומדוע הוא גרוע מגיהנם?
4. מה ההבדל בין ג"ע התחתון לג"ע העליון ומה ההבדל בין גיהנם העליון לגיהנם התחתון?
5. מי הם אלו שלמרות שהם בחינת ישראל נכנסים בג"ע התח'? האם יקומו בתחיית המתים ומדוע?

שיעור שמע:

MP3-הורד6

שאלות חזרה סז-סט
1. מיהי בתו של לוט ומה עשו לה אנשי סדום כאשר רצתה לתת חמימות למלכות דקדושה הנקראת עני? במה שונה היא מבתו של רבי עקיבא?
2. מהיכן אנו לומדים שלוט ראה את השכינה כאשר באו המלאכים?
3. מה הקשר בין הנאמר לבין מה שאמר באות ר"ל על לימוד התורה?
4. מהי ההשוואה מבחינה נפשית שעושה בין אברהם ללוט? ואגב כך מדוע לוט שרוצה להכניס אורחים אינו מצליח ולעומת זאת אברהם מקבל שכר ונחשב לצדיק בגין הכנסת אורחים?

שיעור שמע:

MP3  הורד


דף היומי בזוהר הקדוש, פרשת וירא, עמודים ס"ד-ס"ו, נר ראשון של חנוכה

מאמר "הכצעקתה עשו".
אומר הקב"ה לאברהם – אני שומע מסדום צעקה גדולה מאד, אני צריך לרדת לראות מה קורה שמה.
סדום היו רשעים גדולים, הייתה להם עמדה ברורה שאסור לאף אחד לתת לאחר משהו. הבעלות שאני אומר "זה שלי" ואתה לא תיקח את שלי, חוסר השיתוף הזה, זה מידת סדום. גם אנחנו פועלים ככה. צריכים אנו להשתנות, לבוא למקום של שיתוף.
אומר הקב"ה לאברהם – ישנו קול שבא מלמטה, הקול הזה צועק "תן לי! אני רוצה! אני משתוקק!" ולכן אומר הקב"ה – אני צריך לבדוק האם צעקה זו היא טובה או שלא? האם ההשתוקקות עומדת בפני עצמה, מלכות שלא התכללה בבינה, השתוקקות בשביל העצמי הפרטי או שמא זו השתוקקות נכונה בשביל היחד? את זה בודק ה'.
כאשר אדם מרגיש בחיים איזשהי השתוקקות גדולה בחייו, צריך הוא קודם כל לשתוק, כלומר להיות מוכן לוותר על ההשתוקקות. לאחר מכן צריך לראות כיצד לתקנה בצורה של השפעה, ולאחר מכן ניתן להשתמש בה בצורה הנכונה.
כך גם במריבה בין ב' אנשים – אפשר לכעוס ולשבור הכל ברוח קשה, אבל לא נכון לפעול כך. את הדין צריך לפתור על ידי שתיקה, ולאחר מכן קניית צורה נכונה ורק לאחר מכן שימוש נכון בדין. את זה מרמזים לנו – נח, אברהם ולאחר מכן משה.
עד כאן היום, כדאי לשמוע את השיעור המלא…

שיעור שמע:

MP3  הורד

דף היומי בזוהר הקדוש, פרשת וירא, עמודים ס"ד-ס"ו, נר ראשון של חנוכה
מאמר "הכצעקתה עשו".
אומר הקב"ה לאברהם – אני שומע מסדום צעקה גדולה מאד, אני צריך לרדת לראות מה קורה שמה.
סדום היו רשעים גדולים, הייתה להם עמדה ברורה שאסור לאף אחד לתת לאחר משהו. הבעלות שאני אומר "זה שלי" ואתה לא תיקח את שלי, חוסר השיתוף הזה, זה מידת סדום. גם אנחנו פועלים ככה. צריכים אנו להשתנות, לבוא למקום של שיתוף.
אומר הקב"ה לאברהם – ישנו קול שבא מלמטה, הקול הזה צועק "תן לי! אני רוצה! אני משתוקק!" ולכן אומר הקב"ה – אני צריך לבדוק האם צעקה זו היא טובה או שלא? האם ההשתוקקות עומדת בפני עצמה, מלכות שלא התכללה בבינה, השתוקקות בשביל העצמי הפרטי או שמא זו השתוקקות נכונה בשביל היחד? את זה בודק ה'.
כאשר אדם מרגיש בחיים איזשהי השתוקקות גדולה בחייו, צריך הוא קודם כל לשתוק, כלומר להיות מוכן לוותר על ההשתוקקות. לאחר מכן צריך לראות כיצד לתקנה בצורה של השפעה, ולאחר מכן ניתן להשתמש בה בצורה הנכונה.
כך גם במריבה בין ב' אנשים – אפשר לכעוס ולשבור הכל ברוח קשה, אבל לא נכון לפעול כך. את הדין צריך לפתור על ידי שתיקה, ולאחר מכן קניית צורה נכונה ורק לאחר מכן שימוש נכון בדין. את זה מרמזים לנו – נח, אברהם ולאחר מכן משה.
עד כאן היום, כדאי לשמוע את השיעור המלא…

שאלות חזרה סד-סו:

1. מהו הכצעקתה וכיצד זה פועל בנפש האדם?
2. היכן רואים את הכצעקתה במכירת יוסף ומדוע?
3. מהו "בערב היא באה ובבקר היא שבה" הנאמר באסתר וכיצד זה קשור להכצעקתה?
4. עמוד על ההבדלים בתגובה של נח, אברהם ומשה על שמיעת החסרונות של הדור?
5. מהו העשרה שעד אליהם התפלל אברהם וכיצד זה קשור לעשי"ת?

שיעור שמע:

MP3-הורד6

שאלות חזרה אס-סג:
1. מה הטעם שברכת אברהם שיהיה לגוי גדול ועצום דווקא כאן במעשה סדום?
2. מדוע ליחיד יש שינוי זמנים ולציבור הוא תמיד ברחמים ואפילו כשיושב בדין כנאמר באות ר"ז לר' אלעזר?
3. מי הם ל' הצדיקים שבכל דור שמחזיקים את העולם מבחינת חכמת הקבלה ומבחינה נפשית?
4. מהי האידיאולגיה של סדום ועמורה ומה הסיפור המבטא אותה?
5. מדוע כל העולם צועקים על סדום ועמורה?
6. מהי וחטאתם כי כבדה מאד? האם יש חטא קל וחטא כבד? אם כן מהו? הסתייע במה שלמדנו על "אכלתי ואכל עוד".

שיעור שמע:

MP3  הורד

דף היומי בזוהר הקדוש, פרשת וירא, עמודים נ"ח-ס'

אנו רואים שלפני שה' העניש את סדום הוא נמלך באברהם אבינו, כלומר מספר לו ומתייעץ איתו על כך.

וקשה, מדוע צריך ה' ית' להתיעץ עם אברהם?

אלא שמתמד אותנו הזוהר הקדוש שלצדיקים יש אחריות על אנשי הדור. הצדיקים מקשרים את הדור אל הקב"ה, ולכן יש להם אחריות אפילו על מעשי הרשעים, ולכן הוא מספר לאברהם.

אברהם אבינו אומר לה' ית' – אולי למרות שהרבה רשעים במקום הזה בכל זאת יש מעט צדיקים, ובעצם – אולי כן ישנם נקודות של צדיקות שדרכם כן יוכלו לחזור בתשובה? אבל פחות מעשרה צדיקים אי אפשר. עשרה צדיקים לא היו שם.

לומדים אנו מאברהם אבינו שיש להתפלל על הרשעים ולא לרצות שהם ימותו. נותן הזוהר הקדוש דוגמא על תרח אבי אברהם, שאם הוא, שהיה עובד עבודה זרה, היה מת – לא היה נולד ממנו אברהם.
צריך להאמין שגם ברשע יש נקודות של צדיקות.

לעיתים אין ברירה אלא להעניש כמו בסדום אבל זו צריכה להיות נקודת ההשקפה.

גם אדם בתוך עצמו צריך לראות אפילו במצבים קשים – אולי יש בי נקודות של צדיקות שדרכם אוכל לחזור בתשובה?

עד כאן, כדאי לשמוע את השיעור המלא…

שאלות חזרה נח-ס:
1. במי נמלך הקב"ה ומדוע טרם עושה דין ברשעים?
2. הסבר מצד הנשמה מהם 50, 45, 40, 30, 20 ו-10 צדיקים המובאים בבקשת אברהם על סדום?
3. מדוע מצוה לו לאדם להתפלל על הרשעים לטוב?
4. מדוע צריך לרדת ולראות האם אנשי סדום חטאים וכי לא ראה מלמעלה?

שיעור שמע:

MP3-הורד6

 

דף היומי בזוהר הקדוש, פרשת וירא, עמודים נ"ח-ס'

אנו רואים שלפני שה' העניש את סדום הוא נמלך באברהם אבינו, כלומר מספר לו ומתייעץ איתו על כך.

וקשה, מדוע צריך ה' ית' להתיעץ עם אברהם?

אלא שמתמד אותנו הזוהר הקדוש שלצדיקים יש אחריות על אנשי הדור. הצדיקים מקשרים את הדור אל הקב"ה, ולכן יש להם אחריות אפילו על מעשי הרשעים, ולכן הוא מספר לאברהם.

אברהם אבינו אומר לה' ית' – אולי למרות שהרבה רשעים במקום הזה בכל זאת יש מעט צדיקים, ובעצם – אולי כן ישנם נקודות של צדיקות שדרכם כן יוכלו לחזור בתשובה? אבל פחות מעשרה צדיקים אי אפשר. עשרה צדיקים לא היו שם.

לומדים אנו מאברהם אבינו שיש להתפלל על הרשעים ולא לרצות שהם ימותו. נותן הזוהר הקדוש דוגמא על תרח אבי אברהם, שאם הוא, שהיה עובד עבודה זרה, היה מת – לא היה נולד ממנו אברהם.
צריך להאמין שגם ברשע יש נקודות של צדיקות.

לעיתים אין ברירה אלא להעניש כמו בסדום אבל זו צריכה להיות נקודת ההשקפה.

גם אדם בתוך עצמו צריך לראות אפילו במצבים קשים – אולי יש בי נקודות של צדיקות שדרכם אוכל לחזור בתשובה?

עד כאן, כדאי לשמוע את השיעור המלא…

לשיעור שמע:

MP3  הורד

שאלות חזרה נה-נז
1. מדוע אין הקב"ה מעלים מהצדיק את אשר עושה בשמים ועתיד לעשות בעולם?
2. מדוע אף לצדיק יש לעשות בגלוי את רצון ה'? מה זה עוזר לאנשים?
3. מה הכוונה שנתן את כל הארץ לאברהם?
4. מה היא ענווה? כיצד רואים אותה אנו באברהם, והיכן יכול אתה לזהות לכונה זאת בנפשך?
5. השירות שאדם עושה לצדיק מגן עליו כיצד וכיצד אנו רואים את זה בלוט עד כדי שנקרא ישוב על שמו?

[sociallocker id="17431"]


[/sociallocker]

שיעור שמע:

bmp3 (1)

דף היומי בזוהר הקדוש, פרשת וירא, עמודים נ"ב-נ"ד.

אנו לומדים מאמר "ויקומו משם האנשים וישקיפו על פני סדום" הנאמר על המלאכים שהיו אצל אברהם אבינו וכעת קמים ללכת אל לסדום אל לוט.
הזוהר הקדוש מלמד אותנו כיצד זוכים בדבר. כתוב על המלאכים "וישקיפו על פני סדום". אדם שיוצא מעבר לעצמו "ומשקיף" על הדבר מבחוץ, מתוך דמיון ויציאה מהרצון לקבל הפרטי – כך יוכל לזכות בדבר ולהבינו כראוי. כך יכול האדם להתחבר לדבר שהוא מעבר לעצמו, משום שהאידיאה שהיא ההשקפה היא זו שמחברת.
בעל הסולם אומר שהעם היהודי הוא "עם האידיאה" וזה משום שהוא מסתכל מעבר למקרה.
אומר הזוהר הקדוש – כאשר הקב"ה רוצה לזכות את האדם הוא שולח לו מתנה. ומה המתנה? מביא אליו עני לבקש צדקה. כך יכול האדם לזכך את עצמו. לצאת ולבוא למקום של אהבה. כשבא עני בעצם מגיעה הזדמנות ליכולת ההתחברות. כמו כן חברים בתוך קבוצה או עם ישראל שמקבל יחד תורה, זו הזדמנות גדולה לאדם לצאת מעצמו ולבוא לאיזה-שהי אידיאה גדולה, והולכים אליה יחד בדרך.
ממשיך הכתוב ואומר "ויזכור אלוקים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה", כלומר מתוך מעשה זה של הכנסת אורחים שעשה אברהם – זכה ושמר ה' על לוט. ובהסתכלות עמוקה יותר הזכייה של אברהם היא בדוד, מלך המשיח, משום שמזרעו של לוט, דרך ביתו, ודרך רות המואביה, יצא דוד מלך המשיח.
עוד מלמד אותנו הזוהר הקדוש, שכאשר הגיעו המלאכים אל אברהם, אע"פ שהם היו מלאכים, הוא חשב שהם בני אדם והכניס אותם כאורחים, מתוך מדת החסד שלו.
בעצם לא משנה מה המקרה, משנה נקודת ההתייחסות של האדם אל המקרה. לפי ההתייחסות משתנה נפשו של האדם.
עוד מלמד אותנו הזוהר הקדוש על חשיבות הלוויה, כלומר ליווי האורח לאחר הכנסת האורחים. אורמ הזוהר שכל מצוות הכנסת אורחים תלויה בלוויה. זה משום שאין המצווה נקראת אלא על שם סופה. ללוות את החבר זה אומר שאתה מוכן לבוא למקום המשותף בינך לבין חברך. אם חבר רק בא אליך הביתה, אבל לא יצאת מעצמך אליו – לא התחברת איתו.
כלומר, הלוויה היא גם מבחינה גשמית אבל הרעיון שלה היא לבוא למקום של ה"ביחד" עם החבר.
למשל אם נתת עצה לחבר, כעת לאחר מתן העצה תראה ותשים לב – איך הוא מפנים את העצה? איך בעצם תוכל ללוות אותו אל המקום שלו עם אותה הידיעה.
שים לב, מה מציל את האדם בזמן הדין? היחד!

עד כאן היום, דברים קדושים רבים תמצאו בשיעור עצמו.

שאלות חזרה נב-נד:
1. מה פירוש המושג "וישקיפו"? מהיכן לומדים זה ומה זה אומר מבחינה נפשית?
2. מתנה ניתנת למי שאוהבים. מהי המתנה שנותן הקב"ה לאדם? כיצד מתנה זו מגלה אהבה?
3. איזו מתנה קיבל אברהם מהקב"ה? ומה הזכיה שזכה בה לעתיד לבוא?
4. מדוע זכה אברהם אם האנשים שראה היו בעצם מלאכים? והרי טעה בתפיסת המציאות.
5. כיצד אכלו המלאכים שאינם אש? שהרי נאמר כי באש שלהם נשרף המאכל ומה אתה למד מכך על אהבת חברים?
6. מהי לויה ומדוע כל האירוח תלוי בה?
7. מהו המציל את האדם? כיצד ישיג הצלה זו בדרך של לויה בשיחה עם חברו?

שיעור שמע:

bmp3 (1)

 

דף היומי בזוהר הקדוש, פרשת וירא, עמודים נ"ב-נ"ד.

אנו לומדים מאמר "ויקומו משם האנשים וישקיפו על פני סדום" הנאמר על המלאכים שהיו אצל אברהם אבינו וכעת קמים ללכת אל לסדום אל לוט.
הזוהר הקדוש מלמד אותנו כיצד זוכים בדבר. כתוב על המלאכים "וישקיפו על פני סדום". אדם שיוצא מעבר לעצמו "ומשקיף" על הדבר מבחוץ, מתוך דמיון ויציאה מהרצון לקבל הפרטי – כך יוכל לזכות בדבר ולהבינו כראוי. כך יכול האדם להתחבר לדבר שהוא מעבר לעצמו, משום שהאידיאה שהיא ההשקפה היא זו שמחברת.
בעל הסולם אומר שהעם היהודי הוא "עם האידיאה" וזה משום שהוא מסתכל מעבר למקרה.
אומר הזוהר הקדוש – כאשר הקב"ה רוצה לזכות את האדם הוא שולח לו מתנה. ומה המתנה? מביא אליו עני לבקש צדקה. כך יכול האדם לזכך את עצמו. לצאת ולבוא למקום של אהבה. כשבא עני בעצם מגיעה הזדמנות ליכולת ההתחברות. כמו כן חברים בתוך קבוצה או עם ישראל שמקבל יחד תורה, זו הזדמנות גדולה לאדם לצאת מעצמו ולבוא לאיזה-שהי אידיאה גדולה, והולכים אליה יחד בדרך.
ממשיך הכתוב ואומר "ויזכור אלוקים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה", כלומר מתוך מעשה זה של הכנסת אורחים שעשה אברהם – זכה ושמר ה' על לוט. ובהסתכלות עמוקה יותר הזכייה של אברהם היא בדוד, מלך המשיח, משום שמזרעו של לוט, דרך ביתו, ודרך רות המואביה, יצא דוד מלך המשיח.
עוד מלמד אותנו הזוהר הקדוש, שכאשר הגיעו המלאכים אל אברהם, אע"פ שהם היו מלאכים, הוא חשב שהם בני אדם והכניס אותם כאורחים, מתוך מדת החסד שלו.
בעצם לא משנה מה המקרה, משנה נקודת ההתייחסות של האדם אל המקרה. לפי ההתייחסות משתנה נפשו של האדם.
עוד מלמד אותנו הזוהר הקדוש על חשיבות הלוויה, כלומר ליווי האורח לאחר הכנסת האורחים. אורמ הזוהר שכל מצוות הכנסת אורחים תלויה בלוויה. זה משום שאין המצווה נקראת אלא על שם סופה. ללוות את החבר זה אומר שאתה מוכן לבוא למקום המשותף בינך לבין חברך. אם חבר רק בא אליך הביתה, אבל לא יצאת מעצמך אליו – לא התחברת איתו.
כלומר, הלוויה היא גם מבחינה גשמית אבל הרעיון שלה היא לבוא למקום של ה"ביחד" עם החבר.
למשל אם נתת עצה לחבר, כעת לאחר מתן העצה תראה ותשים לב – איך הוא מפנים את העצה? איך בעצם תוכל ללוות אותו אל המקום שלו עם אותה הידיעה.
שים לב, מה מציל את האדם בזמן הדין? היחד!

עד כאן היום, דברים קדושים רבים תמצאו בשיעור עצמו.

לשיעור שמע:

MP3  הורד

דף היומי בזוהר הקדוש, פרשת וירא, עמודים מ"ט – נ"א. י"ח כסלו
עבודתו של האדם סלולה על מנת שיוכל לקבל את האור, להיות מאושר.
מספר לנו הזוהר הקדוש שעיקר הדרך היא שינוי הלב. לפי מה שהלב ישער את גדלות ה' כך יהיה ה' חשוב בעיני האדם. תהליך זה מתחיל מביטול הגאווה, והיא מולידה את יראת הרוממות, והיא מולידה את האמונה. התיקון לא צריך להיות בחוץ, באחר, בבורא וכד' אלא התיקון בחוץ רק מגרה אותי לעשות את התיקון הפנימי בתוכי.
הפתח של כל הפתחים – ביטול הגאווה. אין קשר לבורא אם יש גאווה. אבל אם יש גאווה בדרכי ה' אז כן יכול לבוא קשר.
כאשר ישראל יהיו בגאולה אז החכמה העליונה תתפשט בעולם ואז רוח ה', רוח חכמה, תהיה נחה על העם ועל העולם.
כל התפיסה העולמית תלויה בביטול הגאווה.
לכן בהרבה מספרי החסידות מדברים על עניין ביטול הגאווה. בעל הסולם מדבר יותר על עניין ביטול האנוכיות אבל זה מתחיל מביטול הגאווה.
על כל זה נאמר "נודע בשערים בעלה", משום שכפי שהאדם משער בליבו כך יהיה הקב"ה מבחינתו. אין לתקן את האור אלא את הכלי, שיהיה כראוי.

כותב הזוהר הקדוש: "בוא וראה, כמה הוא חביבותו של הקב"ה לאברהם, כי לא יצא ממנו יצחק מקודם שנמול. ורק אחר שנמול נתבשר ביצחק, בשביל שהוא אז זרע קודש, ומקודם שנמול אין הוא זרע קודש. ואז הוא כמו שכתוב, אשר זרעו בו למינהו, דהיינו למין קדוש כמו אברהם."
הקב"ה כל כך אוהב את אברהם שנתן לו אפשרות למול עצמו ורק לאחר מכן להוליד את יצחק, שאז יצחק נולד זרע קדוש.
יצחק מלשון צחוק, יצחק כנגד קו השמאל. יצחק זה שם של שמחה אבל של קדושה. רק מדת החסד, אברהם, לאחר שנימול – יכול לקרוא את שם בנו "יצחק", כלומר שכל השמאל בא מתוך הימין, מתוך האמונה בה' יתברך.

זוהי רק טעימה מן השיעור…

שאלות חזרה מט-נא
1. מדוע אינו נודע הקב"ה אלא ע"י אברי הגוף?
2. מהו פתח האהל ומדוע הוא שער המקדים לכל השערים?
3. מדוע יצחק נחשב לזרע קודש? כיצד זה קשור לפתח האהל?
4. מהו יין המשמח וכיצד הוא קשור ליצחק?
5. מדוע דווקא אברהם הוא ולא אחר קרא לבנו יצחק?

שיעור שמע:

MP3  הורד

דף היומי בזוהר הקדוש, פרשת וירא, עמודים מ"ט – נ"א. י"ח כסלו
עבודתו של האדם סלולה על מנת שיוכל לקבל את האור, להיות מאושר.
מספר לנו הזוהר הקדוש שעיקר הדרך היא שינוי הלב. לפי מה שהלב ישער את גדלות ה' כך יהיה ה' חשוב בעיני האדם. תהליך זה מתחיל מביטול הגאווה, והיא מולידה את יראת הרוממות, והיא מולידה את האמונה. התיקון לא צריך להיות בחוץ, באחר, בבורא וכד' אלא התיקון בחוץ רק מגרה אותי לעשות את התיקון הפנימי בתוכי.
הפתח של כל הפתחים – ביטול הגאווה. אין קשר לבורא אם יש גאווה. אבל אם יש גאווה בדרכי ה' אז כן יכול לבוא קשר.
כאשר ישראל יהיו בגאולה אז החכמה העליונה תתפשט בעולם ואז רוח ה', רוח חכמה, תהיה נחה על העם ועל העולם.
כל התפיסה העולמית תלויה בביטול הגאווה.
לכן בהרבה מספרי החסידות מדברים על עניין ביטול הגאווה. בעל הסולם מדבר יותר על עניין ביטול האנוכיות אבל זה מתחיל מביטול הגאווה.
על כל זה נאמר "נודע בשערים בעלה", משום שכפי שהאדם משער בליבו כך יהיה הקב"ה מבחינתו. אין לתקן את האור אלא את הכלי, שיהיה כראוי.

כותב הזוהר הקדוש: "בוא וראה, כמה הוא חביבותו של הקב"ה לאברהם, כי לא יצא ממנו יצחק מקודם שנמול. ורק אחר שנמול נתבשר ביצחק, בשביל שהוא אז זרע קודש, ומקודם שנמול אין הוא זרע קודש. ואז הוא כמו שכתוב, אשר זרעו בו למינהו, דהיינו למין קדוש כמו אברהם."
הקב"ה כל כך אוהב את אברהם שנתן לו אפשרות למול עצמו ורק לאחר מכן להוליד את יצחק, שאז יצחק נולד זרע קדוש.
יצחק מלשון צחוק, יצחק כנגד קו השמאל. יצחק זה שם של שמחה אבל של קדושה. רק מדת החסד, אברהם, לאחר שנימול – יכול לקרוא את שם בנו "יצחק", כלומר שכל השמאל בא מתוך הימין, מתוך האמונה בה' יתברך.

זוהי רק טעימה מן השיעור…

לשיעור שמע:

bmp3 (1)

דף היומי בזוהר הקדוש, פרשת וירא, עמודים מ"ו-מ"ח. י"ח כסלו תשע"ה.
מאמר "והנה בן לשרה".

מספר לנו הזוהר הקדוש שבכל מציאות בעולם ישנה מרכבה, שהיא ההתחלה, השורש, וכאשר קורה דבר בעולם הוא צריך לקרות באופן גשמי ולאחר מכן כל העולם יכולים לראות עניין זה, ולינוק ממקור קוסמי זה שנתגלה בעולם אע"פ שלא ראו את המקור.
אברהם אבינו הוא שורש למציאות חדשה בעולם, ולפי הגילוי שלו בעולם יוכל העולם להמשיך מתוך מקור זה.
אנו עושים הבדלה בין יראה לאהבה. עבד ובן.
עבד מכבד את אדונו על ידי התבטלות והעלאת חשיבות האדון, וזה מביא ליראת הרוממות. הוא גדול ואני קטן.
בן מכבד את אביו על ידי עשיית רצון אביו, וזה עניין האהבה.
יצחק אבינו, כאשר הלך לעקדה עם אביו אברהם, יכל ח"ו למאוס בעקדה ולא להסכים לאביו, אבל לא כך עשה, אלא כיבד את רצון אביו ובא לעקדה מתוך מסירות עצמו לעניין. ועל זה נאמר שבן עושה רצון אביו.
אליעזר עבד אברהם, כאשר הלך עם עושר רב אל משפחתו של אברהם בחרן כדי למצוא כלה ליצחק, וסיפר להם מי הוא ומה מעשיו, לא תלה את הכבוד בעצמו אלא באדונו, ופתח ואמר "עבד אברהם אנוכי".
על עניין זה כותב לנו הזוהר הקדוש שכתוב בפסוק "בן יכבד אב ועבד אדוניו", ועל כביכול אומר הקב"ה – "ואתם ישראל, בני, חרפה הוא בעיניכם, לומר שאני אביכם?! או שאתם עבדי?! ואם אב אני – איה כבודי?!"
לב גאה לא יכול להכיר במציאות הקב"ה, כמו שאומר הקב"ה "כל המתגאה אין אני והוא יכול לדור במקום אחד", אבל אם אדם מוותר על גאותו ומשער בליבו את כבוד וגדלות ה' בעולם אזי יש מקום להקב"ה להיכנס לליבו של האדם.
על זה אומר הכתוב "נודע בשערים בעלה", ועל זה אומר הזוהר – "אלא ודאי נודע בשערים בעלה, זהו הקב"ה, שהוא נודע ומושג לפי מה שכל אחד משער בלבו, כפי שיוכל להשיג ברוח החכמה, ולפי מה שמשער בלבו כן נודע בלבו. ומשום זה כתוב נודע בשערים, דהיינו באלו השיעורים, שכל אחד משער בלבו וכו'".

כדאי לשמוע את השיעור המלא… מובאים כאן רק חלק מהדברים הנשגבים שנלמדו בשיעור…

 שיעור שמע:

bmp3 (1)

דף היומי בזוהר הקדוש, פרשת וירא, עמודים מ"ו-מ"ח. י"ח כסלו תשע"ה.
מאמר "והנה בן לשרה".

מספר לנו הזוהר הקדוש שבכל מציאות בעולם ישנה מרכבה, שהיא ההתחלה, השורש, וכאשר קורה דבר בעולם הוא צריך לקרות באופן גשמי ולאחר מכן כל העולם יכולים לראות עניין זה, ולינוק ממקור קוסמי זה שנתגלה בעולם אע"פ שלא ראו את המקור.
אברהם אבינו הוא שורש למציאות חדשה בעולם, ולפי הגילוי שלו בעולם יוכל העולם להמשיך מתוך מקור זה.
אנו עושים הבדלה בין יראה לאהבה. עבד ובן.
עבד מכבד את אדונו על ידי התבטלות והעלאת חשיבות האדון, וזה מביא ליראת הרוממות. הוא גדול ואני קטן.
בן מכבד את אביו על ידי עשיית רצון אביו, וזה עניין האהבה.
יצחק אבינו, כאשר הלך לעקדה עם אביו אברהם, יכל ח"ו למאוס בעקדה ולא להסכים לאביו, אבל לא כך עשה, אלא כיבד את רצון אביו ובא לעקדה מתוך מסירות עצמו לעניין. ועל זה נאמר שבן עושה רצון אביו.
אליעזר עבד אברהם, כאשר הלך עם עושר רב אל משפחתו של אברהם בחרן כדי למצוא כלה ליצחק, וסיפר להם מי הוא ומה מעשיו, לא תלה את הכבוד בעצמו אלא באדונו, ופתח ואמר "עבד אברהם אנוכי".
על עניין זה כותב לנו הזוהר הקדוש שכתוב בפסוק "בן יכבד אב ועבד אדוניו", ועל כביכול אומר הקב"ה – "ואתם ישראל, בני, חרפה הוא בעיניכם, לומר שאני אביכם?! או שאתם עבדי?! ואם אב אני – איה כבודי?!"
לב גאה לא יכול להכיר במציאות הקב"ה, כמו שאומר הקב"ה "כל המתגאה אין אני והוא יכול לדור במקום אחד", אבל אם אדם מוותר על גאותו ומשער בליבו את כבוד וגדלות ה' בעולם אזי יש מקום להקב"ה להיכנס לליבו של האדם.
על זה אומר הכתוב "נודע בשערים בעלה", ועל זה אומר הזוהר – "אלא ודאי נודע בשערים בעלה, זהו הקב"ה, שהוא נודע ומושג לפי מה שכל אחד משער בלבו, כפי שיוכל להשיג ברוח החכמה, ולפי מה שמשער בלבו כן נודע בלבו. ומשום זה כתוב נודע בשערים, דהיינו באלו השיעורים, שכל אחד משער בלבו וכו'".

כדאי לשמוע את השיעור המלא… מובאים כאן רק חלק מהדברים הנשגבים שנלמדו בשיעור…

שאלות חזרה מו-מח:

1. מיהו המייצג כמרכבה את ענין של כבוד אב וכיצד הוא ביטוי של כבוד זה ומה זה מלמד אותך הלומד על עצמך?
2. מיהו המייצג את ענין של כבוד האדון (עבד) וכיצד הוא ביטוי של כבוד זה ומה זה מלמד אותך הלומד על עצמך?
3. מהו שנאמר "והנה בן לשרה אשתך" ולא נאמר לך?
4. מהו שנאמר על אברהם ושרה "באים בימים" ומה שינה מציאות זו לראות שיכולים להוליד?
5. מהו המובן של השגת הבורא ית' בבחינת נודע בשערים בעלה?

שיעור שמע:

MP3  הורד


דף היומי בזוהר הקדוש, פרשת וירא, עמודים מ"ג-מ"ה

למדנו שרבי אחא עזר לאנשי כפר טרשא לבטל את המגפה שהייתה בעיר.

לאחר מכן שמעו קול שאמר שאמנם תיקנו את הדין ונפסקה המגפה אך עדיין אין זה מספיק.

שמע רבי חייא שאומרים לו – לך ואמור להם שיחזרו בתשובה, כי חוטאים המה לפני.

קם רבי חייא והחזיר אותם בתשובה שלמה. וקבלו על עצמם שלא יתבטלו מתורה לעולם, והחליפו של העיר, וקראו אותה "מאתא מחסיא". על שם שהקב"ה חס עליהם, ולא כמו שהייתה קודם בשם "כפר טרשא".

מלמד אותנו הזוהר הקדוש שיש כאן ב' מצבים. האחד של "סור מרע", והאחד של "עשה טוב". בבחינת סור מרע מפסיקים את השימוש ברצון לקבל, בצד השמאל, אבל עדיין אין שימוש ברצון לקבל בצורה נכונה.

אבל לא מספיק לבטל את הפשע, היינו לקבלה בצורה אנוכית שזה מביא למגפה, אלא צריך להתחיל לעשות טוב עם הגוף, וכך להגיע לאהבה. אהבה מצריכה רצון לקבל אך אין אהבה ללא הקב"ה.

על פי זה מסביר הזוהר הקדוש את דברי המלאכים אל אברהם בעת שבאו לבשר לו על הולדת יצחק.

כדאי לשמוע את השיעור המלא…