|☆ תגיות:

מִּשְׁפָּטִים מו – מח

הַסַבָּא

קמז) ומשום כך, אישה אינה מתיישבת כראוי עם בעל שני, משום שרוחו של הראשון דופק בה, ואז היא זוכרת אותו תמיד, ובוכה עליו או נאנחת עליו, כי הרוח שלו דופק במעֵיה כנחש, ומקטרג על רוח האחר, שנכנס בה מהבעל השני. עד זמן רב מקטרגים זה בזה.

קמח) ואם העביר התגבר, זה שנכנס מבעל השני, לאותו הרוח שהיה ראשון, מבעל הראשון, זה הראשון יוצא והולך לו. ולפעמים שהראשון דוחה את השני, ונעשה לו מקטרג, עד שמוציאו מן העולם. ומשניים והלאה, כלומר אחר שמתו שני בעליה, לא ייקח אדם את האישה ההיא, כי מלאך המוות התחזק בה. ובני העולם אינם יודעים, כי הרוח הזה, של בעל הראשון, כיוון שהתחזק וניצח לרוח האחר השני, ודחה אותו מן העולם, מכאן ולהלאה לא יתערב איש אחר עימה. לרוח הראשון יש משמעות חזקה וקשה לגבור עליו, וכשהוא מצליח הוא מתחזק עוד יותר. כאשר אדם עובר חוויה חזקה שמשאירה בנפשו רושם עז אותו הוא מנסה לשכוח ע"י חוויות וריגושים אחרים להעביר את החוויה הראשונה, אך הוא רואה שאינו מצליח, ויותר מזה כל דבר מזכיר לו עוד את החוויה אותה הוא מנסה לשכוח. כלומר החוויה המתקנת עוד מחזקת את המקרה הראשון, ולכאורה יש לו סוג של בעיה נפשית שאינו יכול להתגבר עליו ללא גלגול.

אך אם הרושם הראשון היה טוב וחיובי, זוהי קניית מדרגה שנשארת בו. וכך אדם שקיבל חינוך טוב וסביבה ראויה, גם אם בעתיד עושה שטויות, עדיין הרושם של האמת, וגודל החוויה נשאר בו.

קמט) חברים! הרי אני יודע שבמקום זה יש לכם להקשות ולומר, אם כן לא מת בדין הבעל השני, ולא דנו אותו מלמעלה, אלא הרוח של הבעל הראשון דחה אותו? אלא, הכול הוא בדין, כי דנים למעלה, שינצח פלוני לפלוני, או שלא יקטרג פלוני על פלוני. ומי שלוקח אלמנה, דומה כמי שנכנס לים שהוא המקום הגולמי של המלכות, ועדיין לא בא לידי קיום, עוד לא עלה ליבשה, מקום מסוכן.  כשנושבים רוחות חזקות, בלי חבלים, ואינו יודע אם יעבור בשלום או שיטבע תוך התהומות. הסיבה שמדבר על אלמנה ולא על גרושה, שאף היא כשנישאת מחדש נוצר בה מאבק בין הרוחות, אלא אלמנה לא בחרה במצבה. אך ישאל אדם את עצמו למה לו להיכנס לסיכון.

קנ) ואם זה שנכנס עתה, רוח השני, התחזק וניצח את רוח הראשון, ראשון יוצא משם והולך לו. לאיזה מקום הלך לו, ומה נעשה ממנו? שאלות אלו בארבע מאות שאלות, שהיו שואלים על מגדל הפורח באוויר. ולא השיב עליהם אדם עד שבא שלמה המלך, ובירר כל אחת ואחת על תיקונה.

קנא) זקן זקן, בתחילה היה לך לשמור דרכך ולהסתכל בתחילתך, אבל עתה אין השעה להסתתר, השב בגבורתך. רוח ההוא שיצא איפה הלך? בכה ואמר: חברים, כל אלו הבכיות שבכיתי לא בשבילכם היה, אלא יראתי מפני רבון העולם, שגליתי דרכים סתומים בלא רשות. אבל גלוי לפני הקב"ה שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד אבי, אבל רצוני לעבודתו. ואני ראיתי יקר של אחד מכם בעולם ההוא, והאחר אני יודע שגם הוא כך, אלב לא היה גלוי לפני, ועתה אני רואה.

קנב) רוח שיצא איפה הלך? דוחים אדם מפני אדם, בכמה דרכים סתומים נדחים. רוח הראשון שנדחה מפני שני איפה הלך? רוח ההוא יוצא והולך ומשוטט בעולם, ולא ידוע, והולך אל הקבר של אדם ההוא, ומשם משוטט בעולם, ונראה בחלום לבני אדם, ורואים בחלום הצורה של אדם ההוא, ומודיע להם דברים לפי דרכו של רוח ההוא הראשון שנמשך ממנו, כמו שהוא בעולם ההוא, כן משוטט זה ומודיע בעוה"ז.

קנג) וכך הולך ומשוטט בעולם, ופוקד תמיד לקבר ההוא, עד שהרוחות פוקדים בקברים של הגופים, שאז בא גם הרוח עצמו של בעל הראשון אל הקבר לפקוד את גופו. ואז רוח הזה, שהוא רק חלק מן הרוח העיקרי, מתחבר ברוח שלו העיקרי, ומתלבש בו והולך לו. וכשהרוח נכנס למקומו, הוא מתפשט ממנו. ויש לו מקום באלו היכלות שבגן עדן, או לחוץ, לפי דרכיו של כל אחד ואחד, ושם מסתתר.

קנד) וכשהרוחות פוקדים את עוה"ז, הנה המתים שמומצאים אצל החיים, אינם נמצאים אלא בהמשכת הרוח שהבעל עוזב באשתו בביאה הראשונה, ובו מתלבש רוח האחר העיקרי.  א"כ,  תועלת הוא לרוח, ואישה זו עושה תועלת לכל. כי ע"י הרוח שעזב בה בעלה, מזדקק הרוח אל החיים? אינו כן, כי אם לא הייתה נישאת לאחר, ורוח הראשון לא היה נדחה מפני איש האחר, בעל השני, תועלת אחר היה לו באופן אחר, ולא היה מתייגע בעולם כמו שהוא מתייגע, ולא היה מזדקק אל החיים שבעוה"ז, כמו שהוא משוטט כאן וכאן.

קנה) א"כ, האם זיווג השני של אישה לא היה מלמעלה, כי אמרת שנדחה איש מפני איש? אלא, היא בת זוגו ממש של הבעל השני, והראשון אינו בן זוגה ממש. וע"כ שני הזה שלו היא, וכשמגיע זמנו ולוקח אותה, נדחה הראשון מפניו. כי לא נדחה רוח הראשון שהיה באישה, אלא משום השני, שהוא בן זוגה. הרי שזיווג השני הוא מלמעלה. נראה לכאורה שהזיווג השני טוב מהראשון, אלא זה נכון רק כשמצליח לדחות את הראשון.

קנו) וכל אלו הבעלים השניים, הנדחים מפני הבעלים הראשונים, הראשונים היו בני זוגם של האישה, ולא אלו. ומשום זה אין להם קיום עימהן, ונדחה רוח השני מפני רוח הראשון. ומשום זה, מי שלוקח אלמנה, קוראים עליו, ולא ידע כי בנפשו הוא, כִּי-חִנָּם, מְזֹרָה הָרָשֶׁת  בְּעֵינֵי, כָּל בַּעַל כָּנָף שלא ידוע אם היא בת זוגו ממש או לא. יוצא שכל זיווג עם אלמנה מסוכן. אלא דברים אלו אינם מדברים רק על גילגולי נשמות, אלא קיימים במהלך החיים.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים מג – מה

הַסַבָּא

מִכָּל מִקְרֶה יֵשׁ לְהוֹלִיד בֶּן, דֶהָיינוּ הֲבָנָה אֳמִּיתִּית.

כשאין ייבום, אותה נשמה שלא הולידה בן, דהיינו תובנה אמונית, עליו לחזור לעולם. צורה זכרית זו הופכת להיות צד נקבה, בעיה נפשית אינה פתורה שניתן לפתור אותה רק כשאח בא ומתקן גם את המקרים הקודמים.

קלז) משום שהיא בת כהן אלמנה או גרושה ובנים אין לה מעולם הנקבה, אינה אוכלת אותו אלא בלילה. שאז שליטת הנוקבא, המלכות, כמ"ש: וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר; וְאַחַר יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים, כִּי לַחְמוֹ הוּא. כי קודש שהוא מעולם הזכר, אינו נאכל אלא ביום, שאז שליטת הזכר, ז"א, משום זה כתוב: קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהוָה, רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה. ונקרא ראשית, כי התחלה עליונה של כל עולם הזכר הוא קודש, או"א עילאין, מוחין דז"א. ומה שעלה מהקודש הוא ישראל, ז"א. ומשום זה קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהוָה, רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה. היא אוכלת תרומה ויכולה להיזהר ולאכול רק בלילה אחר שהטהרה מפני שקדשים נאכלים ביום.

קלח) כשהרוחות פוקדים, בבית הקברות, משהחשיך עד חצות לילה זמן הדין, למתים בלא בנים, אינם פוקדים, כי אינם זוכים לעולם הקודש כמ"ש: וכל זר שלא הוליד בנים, שלא הגיע למדרגת חיה לא יאכל קודש. ואין לרוחות שלהם שפע להשפיע לגוף בבית הקברות. שאם היה מוליד בן שאומר קדיש, היה מועיל לו ואם לא זכה רוח ההוא להיתקן כראוי, כיוון שחזר בגלגול, אפילו בעולם הנקבה, אינו אוכל בתרומה, ונקרא זר אפילו לעולם התחתון, עולם הנקבה, ואינו אוכל בה. מי שחוזר בגלגול בלי שהיו לו, אז גם לעולם הנקבה, הוא זר.

קלט) אמר לעצמו: זקן זקן! כיוון שהתחלת לשוט בים הגדול, לך ברצונך לכל הצדדים של הים. עתה יש לגלות, כי אמרתי שגואל הזה, היבם, כשבא ונכנס אל הכלי, היבמה, הביא והדביק רוחו בכלי ההוא, ואין נאבד כלום אפילו הבל פה. אדם שמייבם מביא איתו את הרוח של המת בגלגול בצורה טובה. לעיתים אנשים מתייאשים ממצבים ולא מולידים מהם בן, לא עושים תשובה על דברים שקרו. אך אותם דברים שבהם לא מצליחים, לעיתים ישנם כוחות אחרים שלא בדיוק מתאימים למקרה המופיע לאדם, אך יש לו קשר שורשי איתם. לכן כשאדם נפגש במקרה עליו לתקנו, וכך גם מתקן מצבים קודמים הקיימים בתוכו.

כשיש לאדם אח, דהיינו מקרה המאוחה עם אותו מקרה ושיש ביניהם רציפות מצד השורש, ולאחד מהם לא נולד בן, הבנה בדרך קדושה, אך במקרה אחר אתו הוא נפגש, הוא מרגיש שיש להם קשר שורשי, יכול הוא לתקן בקשר החדש, לתקן גם את המקרה הקודם.

קמ) שאר האנשים שבעולם, הנפטרים ממנו, יודעים שרוחו עזב באישה שהייתה לו, ורוח הביא שם בביאה הראשונה. מה נעשה מרוח ההוא? ואם נישאת אישה ההיא, מה נעשה מהרוח שעזב בה בעלה הראשון, שהרי איש אחר בא עליה? לעיתים אדם מגלה התרגשות חיובית כשבא לתקן מקרה מסוים, אך קורה שההרגל משכיח ממנו את הראשוניות החיובית. לכן רוח ראשונית, אותה ביאה ראשונה שבא הנפטר על אשתו, משאירה רושם, אותו רוח.

קמא) להתקיים רוח עם רוח אי אפשר, שהרי זה שבא עליה עתה הבעל החדש, הכניס בה רוח, וכן הראשון שהסתלק הכניס בה רוח. הראשון שהסתלק היה לו בנים. וזה של עתה אינו גואל דהיינו לא הייבם, שיכול להיות מקרה של גרושה שנישאת מחדש. וע"כ רוח שעזב בה הראשון בכלי ההוא, ובא אחר הזה והביא בה רוח גם הוא, ודאי שאינם יכולים שניהם להתקיים יחד בגוף של האישה. אי אפשר שנאבד, כי שום דבר אינו נאבד, וא"כ מה נעשה ממנו? לכאורה נתן אפשרות לתשובה ופסל אותה. או שיש בכלי שתי רשימות כאשר הראשון פנימי והשני חיצוני, או שיש ביניהם מאבק, ואז השני מוציא את הראשון אך לא לגמרי, שם אותו כמעין תג, ואם הוא מסתלק חוזר הראשון.

אדם צריך להכניס משמעות לחלק המודע שלו, יותר מהתת מודע, כך שגם גירסא דינקותא שמאד משמעותית קיימת בנפש, וככול שיחשיב את הדברים החדשים תוך מהילה של הזיכרונות הישנים, יכול להשפיע על התת מודע ולהעלימם אך לא עד סופם בזמן תיקון. מעטים כמו בעל הסולם הצליחו למשל לתקן את חטא אדם ראשון שטמון בנפש כל אחד, והגיע לגמר תיקון בחייו. וכך אישה צריכה להחשיב מאד את הבעל החדש שהוא חלק מהביאה הראשונה. כך אצל בת שבע שנישאה קודם לאוריה, שלמרות שלא הייתה שם ביאה היו קידושין, ודוד המלך ראה שזה חלק מהתיקון שצריכה הייתה להתקן קודם שלאחר מכן יוכל הוא להביא לתיקון סופי. כלומר יש לנקות את השלילה מהמקרה הראשון, להשאיר את החיובי ואיתו להתכלל.

קמב) אף כן, אם היא לא נישאת, מה נעשה מהרוח שעזב בה בעלה? הרי לא נאבד שאין העדר ברוחני. כל זה צריך לגלות עתה. אמר לעצמו זקן זקן! ראה מה עשית במה הכנסת עצמך, קום הרם את דגלך והשפל עצמך לפני אדונך. פוחד לומר שמא הרשעים ישתמשו במידע הנשגב, ואם לא יאמר יאבדו הדברים מהצדיקים.

קמג) פתח: יְהוָה לֹא גָבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי; וְלֹא הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי. דוד המלך אמר זה, משום שהיה מלך עליון, ושליט על כל המלכים העליונים, ועל השליטים שיש ממזרח עד מערב, שהיו מפחדים מגבורתו, ולא עלה על ליבו לסור מן הדרך, ותמיד השפיל ליבו לפני אדונו. וכשהיה עוסק בתורה, היה מתגבר כארי, ועיניו תמיד היו מושפלות לארץ מפחד אדונו. וכשהיה הולך בין העם, לא היה בו גסות הרוח כלל. לכאורה דוד שהיה גיבור, אפשר היה לחשוב שיפול בגאווה, אך לא הוא. בגבורה הצליח בהעלאת האח"פ ולהתגבר, ולמרות שהרצון הפרטי שלו עלה, לא שכח את אדונו, והבין שהוא רק פרט מתוך הכלל ובטל בפניו.

בני האדם כלפי הבורא הם כגוף כלפי הנשמה, לכן תפקיד האדם לבטא את האמונה והרצון האלוקי.

גסות גורמת לעוביות שגורמת לנפרדות. לכן גסי הרוח חושבים רק על עצמם, לא רואים את האחר. עדיף להיות גס רוח בחיצוניות ועדין מבפנים ולא ההפך, וכמובן שהטוב ביותר להיות עדין בפנים וחוץ.

קמד) וע"ז כתוב: לֹא גָבַהּ לִבִּי, אע"פ שאני מלך ושליט על כל שאר מלכי העולם יודע שהוא עבד השם ולא נפל למצב של עבד כי ימלוך. וְלֹא רָמוּ עֵינַי, בזמן שאני עומד לפניך עוסק בתורה כשמשפיל עיניו לארץ, מחפש כל הזמן מה העליון רוצה ממני. ולא הילכתי בגדולות ובנפלאות ממני, בשעה שאני הולך בין העם. ואם דוד המלך ענק שבענקים אמר כן ששלט על שאר רצונותיו שליטה מוחלטת אפילו במודעות בזמן השינה, שאר בני העולם על אחת כמה וכמה. ואני כמה אני שפל לב ומשפיל עיניו לפני מלך הקדוש, וחלילה לי שבדברים הקדושים של התורה ירום לבי. ישנם גאוותנים שרמו עיניהם, ומבקרים חלקים מהתורה תוך ביקורת מה מתאים ומה לא. הקב"ה שלם, התורה שלמה ועל האדם ליישר עצמו לפי החוקים העליונים.

קמה) אמר לעצמו: זקן בלי כוח,  כמה יפות הן הדמעות שעל זקנך, כמו שהיה יפה השמן הטוב כשהיה יורד על זקנו של אהרון, הזקן הטוב. שאר אנשים שנפטרו מהעולם, ועזבו רוח בכלי שהיו משתמשים בו, בנשיהם, ונישאת ובא אחר, והכניס בכלי ההוא רוח אחר. מה נעשה מרוח הראשון? מדבר כאן על אשה שנשאת לאדם לאחר שמהראשון היו לה בנים שאז רוחו פוגש ברוח, ברושם שהשאיר הראשון. מלמד שבזמן תיקון נמצאים במציאות של חטא ולא ניתן לראות את הדברים גבוה בשורשם.

קמו) כמה גבוהות הגבורות, שעושה המלך הקדוש, ומי יכול לספור אותם. כשהבעל השני הזה בא ומכניס רוח בכלי ההוא, באישה, רוח הראשון של הבעל הראשון, מקטרג ברוח הזה שנכנס, ואינם מתיישבים יחד. איזו צורה תהיה בכלי, מה עליה ליישם בעולם, לפי איזה רושם שבה.

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים מג-מה
1. מדוע מי שהיא מעולם הנקבא יכול לאכול מן הקדשים רק לאחר שבא השמש?
2. מה קורה לאותו רוח שלא הוליד בנים וגם לא זכה ביבום?
3. מה הן האזהרות שאומר הסבא לעצמו לפני שמתחיל לענות על שאלתו?
4. מהי השאלה, הקושיה, שמעלה הסבא והיכן אנו מוצאים אותה בחיינו?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים מג – מה

הַסַבָּא

מִכָּל מִקְרֶה יֵשׁ לְהוֹלִיד בֶּן, דֶהָיינוּ הֲבָנָה אֳמִּיתִּית.

לעיתים אנשים מתייאשים ממצבים ולא מולידים מהם בן, לא עושים תשובה על דברים שקרו. ישנם באדם כוחות אחרים שלא בדיוק מתאימים למקרה המופיע בהווה אך יש לו קשר שורשי איתם. לכן כשאדם נפגש במקרה עליו לתקנו, וכך גם מתקן מצבים קודמים הקיימים בתוכו.

אדם צריך להכניס משמעות לחלק המודע שלו, יותר מהתת מודע, כך שאפילו גירסא דינקותא שמאד משמעותית בנפש, יכול הוא להחשיב את הדברים החדשים שפוגש תוך מהילה של הזיכרונות הישנים, ובכך להשפיע על התת מודע ולהעלימם אך לא עד סופם בזמן תיקון. מעטים כמו בעל הסולם הצליחו למשל לתקן את חטא אדם ראשון שטמון בנפש כל אחד, והגיע לגמר תיקון בחייו.

אמר דוד המלך יְהוָה לֹא גָבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי; וְלֹא הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי. לכאורה דוד שהיה גיבור, אפשר היה לחשוב שיפול בגאווה, אך לא הוא. ולמרות שהרצון הפרטי שלו עלה, לא שכח את אדונו, והבין שהוא רק פרט מתוך הכלל ובטל בפניו.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

.

מִּשְׁפָּטִים לז – לט

הַסַבָּא

מִּשְׁפָּטִים מ – מב

הַסַבָּא

אִי אֶפְשָׁר לֳבְחוֹן מְצִיאוּת עַל פִּי גִּלְגּוּל אֶחָד: מִשְׁפְּטֵי יְהוָה אֱמֶת; צָדְקוּ יַחְדָּו.

המציאות היא מקום האימון של האדם. הפרט, המקרה, המצב של העולם הזה אינו קובע – התיקון קובע. מכאן שאם בייבום הבן הנולד הוא בעלה לשעבר של האלמנה, אין להקשות מפני שעולם זה הוא רק מקום אימון מעין סימולאטור דינאמי המשתנה בהתאם לתיקון הנדרש, דהיינו יכול להתגלגל פעם אחת ולהתאמן כבעלה, ובגלגול אחר להתאמן כבן שלה. יכולה נשמה להתגלגל פעם כמלך, ופעם כעבד, והכל כתהליך מצטבר לתיקון כללי.

לכן אל לו לאדם להיות נרעש ממצב זה או אחר, כל גלגול או מקרה שמונח לפניו מגיע בחסד ובהשגחה עליונה לצורך תיקונו.

וטעות כואבת היא לבוא לעולם הזה כדי לקבל במקום לתקן ולהשפיע. לא כדאי ולא משתלם לנסות לברוח מהתיקון, שממילא הכל צפוי ולך ניתנת רשות לתקן עכשיו או חלילה מאחר יותר, ואולי קשה יותר.

קכו) מי שהוא במקום האור, אינו יכול להסתכל ולראות בחושך. אבל הקב"ה אינו כן, יודע מה בחושך, אע"פ שהאור שורה עימו. מתוך האור מסתכל בחושך, ויודע כל מה שיש שם. מי שנמצא במקום האור אינו יכול לראות במקום חשוך. החושך הוא בעיני המסתכל כאשר המקום עצמו הוא אור. במחלוקת בית הלל לבית שמאי מתי ראש השנה לאילנות, האם ב – א' שבט או טו. בית הילל אומר טו שאז הלבנה מלאה וניתן לראות הפרי, ומלמד הרב"ש שכבר בתחילת החודש, החושך לכאורה הוא חלק מתהליך בו יראה הפרי.

כאשר אדם יורד נראה הדבר כחושך, אך כאשר זה חלק מתהליך העליה, בוחנים את כל המהלך כאור. כלומר השפיטה הנכונה היא ראיית הכלל ולא פרט זה או אחר.

קכז) כאן יש להקדים בתחילה דבר אחד, שאמרו הראשונים באלו מראות הלילה בחלום. מי שבא על אימו בחלום יצפה לבינה כמ"ש: כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא. אִם משום שהיא אֵם, ע"כ יצפה לבינה, יפה הוא, אלא שהיה לו לכתוב כך, שמי שראה את אימו בחלום, יזכה לבינה. אבל מי שבא על אימו, למה זה?

קכח) משום שהתהפך ועלה מלמטה למעלה, בן היה תחילה, למטה ממנה. כיוון שעלה למעלה, שבא עליה, התהפך האילן, והוא נעשה מעולם העליון ושולט עליה, וזוכה לבינה. זהו סוד עליון שרואה כמה גילגולים יחד ולא רק גלגול פרטי, דהיינו ראיית הכלל, ואז ניתן לראות גם ירידות המשמשות לעליה.

ביבום רואים שהאשה נעשתה אימו של בעלה שנפטר וחזר והתגלגל בעזרת אחיו המייבם.

קכט) בתחילה, כשעלה אדם לי"ג שנים, כתוב: יְהוָה אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ. שנעשה בן אל המלכות, והמלכות היא אימו. ואז הוא למטה ממנה. כיוון שעלה עליה, שנעשה בעלה, זה הוא מעולם העליון, ז"א. כי עלה למדרגת יוסף, יסוד דז"א, זכה לבינה, כמו ז"א, שיש לו מוחין דבינה. שעלה למדרגת משפיע אל המלכות ולא רק נולד ממנה.

אדם בתחילה נולד עם רצון לקבל ואחר כך שולט עליו.

קל) אף כן כלי הזה, אשת המת, בתחילה היה הוא בעלה המת. במדרגת יוסף, יסוד דז"א, הבעל של אילן התחתון, מלכות, שנשמעת לרצונו ושולט עליה. כי כל נקבה עומדת בצורת הנוקבא, אילן התחתון, מלכות. כיוון שלא רצה להתקיים במדרגת יוסף, ולא התקיים לשמש בו שלא הוליד בנים, ולהרבות בעולם ולעשות תולדות, ומת בלי בנים, אז ירד למטה, שמתגלגל בבן הנולד מהייבום, והיא, אשתו, נעשית אימו. והגואל, היָבם, ירש ירושת יוסף שהיה אחיו בתחילה, וירד למטה, שהתגלגל בבן הנולד.

מאחר והקב"ה שותף בהולדה, סדר המדרגות אינו משתנה, כך שגם אם הנשמה נולדת ממלכות, אז כאשר המלכות עולה, עולה גם הנשמה. גם בשבירת הכלים המדרגות היו גבוהות מאד, וכאשר נפלו, נפלו נמוך מהתחתון שלהם, ולאחר מכן בתיקון החלו לעלות.

קלא) כיוון שירד למטה, התקיים בו הכתוב: יְהוָה אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ. שנעשה בן אליה, התהפך האילן, מה שהיה למטה, והוא היה שולט עליה, כבעל על אשתו. כיוון שירד למטה, שהתגלגל בבן הנולד מהייבום, ההוא שירש ירושת מקום יוסף, אחיו היבם, נקרא אביו. והכול הוא על תיקונו כראוי.

קלב) בתחילה היה מעולם הזכר, יוסף, ונעקר משם, ועתה הוא מעולם הנקבה, המלכות. ומה שהיה שולט עליה, שולטת עתה היא עליו, והוחזר להיות בעולם הנקבה. וע"כ אין לו בת זוג כלל, ואין מכריזים עליו על נקבה, כמו שמכריזים על כל אדם בטרם שנולד, בת פלוני לפלוני. כי הוחזר לעולם הנקבה.

קלג) והגוף הראשון שעזב, המת בלי בנים היה עצלן, היו לו תירוצים, אם היו יודעים ומסתכלים בני העולם, הצער שיש לו בעת שנעקר מעולם הזכר ומוחזר לעולם הנקבה בתחילה נוח לו ומרגיש שאינו צריך להוליד השפעה מתוך עצמו, היו יודעים שאין צער בעולם כצער ההוא. בת זוגו אין לו, משום שאינו עומד במקום הזכר. אין מכריזים עליו על נקבה, משום שהוא מעולם הנקבה. ואם יש לו בת זוג, הוא ברחמים ע"י תפילה נפגש עם נקבה, שעד עתה לא היה לה בן זוג. כמו שלומדים, אולי יקדמנו אחר ברחמים. כי המת בלי בנים, נקרא אחר. והכול הוא על תיקונו.

קלד) וּבַת כֹּהֵן זו הנשמה שצריכה לעבור תיקון כִּי תִהְיֶה אַלְמָנָה אין לה אלא מנה וּגְרוּשָׁה, וְזֶרַע אֵין לָהּ וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ, מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל; וְכָל זָר לֹא יֹאכַל בּוֹ. ובת כהן, הנשמה. אלמנה, מהגוף הראשון של המת בלי בנים. וגרושה, שאינה נכנסת לפרגוד המלך. כי כל אלו שאינם עומדים בעולם הזכר בחינת השפעה, אין להם חלק בו, הוא הסתלק מצורת השפעה ועקר את עצמו מעולם הזכר, אין לו חלק במלך, ז"א. וע"כ היא גרושה. וזרע אין לה, כי אם היה לה זרע, לא הייתה נעקרת מעולם הזכר, ולא הייתה יורדת לעולם הנקבה. אדם צריך להוליד מהמקום בו הוא נמצא, צריך לעשות פרי ולא להיות רדום, לייצר משהו מעצמו.

קלה) וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ. בית אביה זהו עולם הנקבה. כי עולם ההוא נקרא בית אביה. וכלי ההוא, אשתו, שהיה מתוקן להשתמש בו, נהפך, והוא ירד למטה, וכלי ההוא עלה למעלה. כנעוריה, בזמן שכתוב: אני היום ילדתיךָ, שנעשה בן אל הנקבה, המלכות. ילדתיך, ישוב לימי עלומיו, כמו שהיה מי"ג שנים ומעלה.

קלו) אם זכתה להיתקן, כיוון ששבה אל בית אביה, כתוב: מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל, תתענג מעונג של עולם הנקבה, שאוכלים מלחם אבירים היורד מלמעלה, מז"א. אבל להסתכל וליהנות במה שנהנים שאר הצדיקים אינה יכולה, משום שהיא זר שם. שכתוב עליה, וְכָל זָר, לֹא יֹאכַל בּוֹ. מפני שקודש הוא בעולם הזכר. אבל אוכלת תרומה, מפני שהיא יושבת בעולם הנקבה.

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים מ-מב
1. כיצד הוא המצב שאפשר להסתכל מהאור לחושך כפי שהקב"ה רואה? שהרי סדר העולם שהנמצא בחושך יכול לראות לאור ולא ההפך.
2. מדוע הראיה בחלום שמי שבא על אימו יצפה לבינה?
3. מה ההבדל בין גיל י"ג לגיל כ' בסדרי התיקון?
4. הסבר את תשובת הסבא, על פיו המצב של עולם הזה לא מחייב.
5. מהו הצער הגדול לנשמה?
6. עפ"י מה נקבעים המצבים בעולם ומדוע המצבים בעולם אינם מחוייבים עפ"י הסדר הקוסמי?
7. הסבר את הפסוק "ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה כנעוריה".
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים מ – מב

הַסַבָּא

אִי אֶפְשָׁר לֳבְחוֹן מְצִיאוּת עַל פִּי גִּלְגּוּל אֶחָד: מִשְׁפְּטֵי יְהוָה אֱמֶת; צָדְקוּ יַחְדָּו.

המציאות היא מקום האימון של האדם. הפרט, המקרה, המצב של העולם הזה אינו קובע – התיקון קובע. מכאן שאם בייבום הבן הנולד הוא בעלה לשעבר של האלמנה, אין להקשות מפני שעולם זה הוא רק מקום אימון מעין סימולאטור דינאמי המשתנה בהתאם לתיקון הנדרש, דהיינו יכול להתגלגל פעם אחת ולהתאמן כבעלה, ובגלגול אחר להתאמן כבן שלה. יכולה נשמה להתגלגל פעם כמלך, ופעם כעבד, והכל כתהליך מצטבר לתיקון כללי.

לכן אל לו לאדם להיות נרעש ממצב זה או אחר, כל גלגול או מקרה שמונח לפניו מגיע בחסד ובהשגחה עליונה לצורך תיקונו.

וטעות כואבת היא לבוא לעולם הזה כדי לקבל במקום לתקן ולהשפיע. לא כדאי ולא משתלם לנסות לברוח מהתיקון, שממילא הכל צפוי ולך ניתנת רשות לתקן עכשיו או חלילה מאחר יותר, ואולי קשה יותר.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים לד – לו

הַסַבָּא

בסיס מצוות היבום: ה' ברא חומר גלם הוא הרצון לקבל כאשר תפקיד האדם לתת לו צורה של השפעה בכדי להתחבר לקבלת ההטבה. כאשר נפטר אדם מהעולם מבלי שהצליח לתת צורת השפעה לרצון, דהיינו נשא אישה ולא נולד לו בן. האיש נותן צורה רוחנית והאישה את הכלי,הגוף – וכשאיש זה לא נתן את הרוח, הצורה בעל מנת להשפיע, רוח זו צריכה לבוא לידי ביטוי ומחפשת לחזור לאותו כלי, אלמנתו בה השאיר רושם ראשוני בהיותו בחיים. לאחר היבום יש בה את הרוח של האח הגואל ואת הרושם שהשאיר הראשון. את הרוח שלא בא לידי ביטוי מקבלים נשמות הגרים שנספחים לעם ישראל, ורק בתחיית המתים מתקיים האיחוד השלם.

 שום דבר לא נעדר מהעולם חוץ מהגאוותנים שלא רכשו יראה והתכופפו לעליון. זהו תיקון שלא שאין לברוח ממנו.

קח) רוח ההוא היוצא מעוה"ז, שלא התגדל ולא התפשט בעוה"ז ( דהיינו ), שאין לו בנים, הולך בגלגול ואינו מוצא מנוחה, ובא בגלגול בעולם כאבן בכף הקלע, עד שימצא גואל שיגאל אותו, יָבָם שמייבֵּם את אשתו,( בד"כ זה צריך להיות אחיו שמייבם את אישתו ויוליד ממנה את בן '  והבן הזה יהיה על שמו) ומביא אותו באותו הכלי ממש, שהיה משתמש בו והיה דבוק בו תמיד רוחו ונפשו, והייתה בת זוגו רוח ברוח, באשתו. וגואל ההוא בונה אותו כבתחילה, שמביאו בבן שנולד מן היְבָמָה, שהיא אשתו, וחוזר לחיי עוה"ז כבתחילה.

אם אחיו מת ללא בנים אז מה עושה הייבם? בא על אשתו מוליד ממנה בן, והבן הוא על שם האח, שהנשמה שיצאה מהאח  מגולגלת בו, היום לא נוהגים יבום כי צריך ל עשות את זה ע"ש האח,כי עלול אדם לעשות את זה לשם עצמו , ביאה ראשונה הוא יעשה ע"ש האח, אבל אם יהיה לו לזה תענוג מצד עצמו, אז  הוא נחשב שבא על אשת אחיו, שהוא דבר שאסור מהתורה, ולכן בגלל שזה זהירות מהתורה  , אז מאד מסוכן, ולכן פסקו  חכמי הגמרא לא יעשה כך  ויעשו  חליצה.

אבל שורש הייבום שהוא מביא את אחיו חזרה. ופה נשאלת שאלה יותר עמוקה, מה הקשר בין הבנים לבים נשמת האב, כאשר אנו רואים שהבנים יכולים להיות שונים מאד מהאב, מה גם שאנו רואים שאם יהודי התחתן עם גויה אז ילדים שלא בכלל לא יהודים, אז זה כנראה משהו כללי שאומר פה.

ועדו קשה לנו שאומר האר"י הקדוש שהקשר בין אב לבן הוא לא  קשר הכרחי,שהוא  קשר נשמתי, וכך כותב בשער הגלגולים, יכול להיות שהקשר בין אב לבן הוא בכלל לא מאותו שורש נשמה מנשמת אדה"ר,ש היא עצמה התפצלה לשורש נשמות שמהם יש נשמות כאלה או אחרות

קט) ורוח שעזב הבעל אצל אשתו בביאה הראשונה, כמו שכתוב שבעלה משאיר באשתו את רוחו בביאה ראשונה את ( מתדבק אותו הרוח בכלי ההוא דהיינו באשתו( בכלי ההוא, באשתו, שאינו נעדר ממנה לעולם אפילו לאחר מיתתו, אינו נאבד. למה? יש כלל: (כי אין לך דבר בעולם אפילו קטן, שאין לו מקום ומעמד, להסתתר ולבוא שם, ואינו נאבד לעולם. ומשום זה הרוח שעזב בכלי, הוא שם ורודף אחר השורש ויסוד שלו, מי זה השורש לו? אותה נשמה שהיא לא בעולם הזה יותר, אותו בעל שמת(שמשם יצא, כלומר אחר הבעל המת בלי בנים, ואחיו מביא אותו שמייבם את אישתו(ובונה אותו במקומו, במקום הרוח שהוא בת זוגו, שיצאה עימו, באשתו, ונבנה שם כבתחילה. וזהו עתה ברייה חדשה בעולם, רוח חדש וגוף חדש. מה הוסיף פה? את הקשר שיש בתחתון(7.33

קי) ואם תאמר, רוח הזה שבבן הנולד, הוא מה שהיה, כלומר האיש עצמו, ולא הרוח שעזב אצלה בביאה הראשונה, שהוא רק חלק ממנו. אז פה נשאלת שאלה ואולי נשאל את זה באופן אחר לפי הסדר שראינו קודם:

האח בא וייבם, וכתוצאה מהייבום הוא בא על האמא וכתוצאה מזה בא על שם האח שמת א שהוא שייך לביאה ראשונה, כי באות הקודמת כתב, שאותו בעל (שמת)  שבא (בחייו) על אשתו בביאה ראשונה, השאיר שם רושם, ואותו רוח אינו נעלם לעולם, ולכן הרוח ההוא שעזה בכלי ההוא, הוא שם ורודף אחרי השורש והיסוד שלו ולכן יש איזה שהיא המשכה של הרוח אלי 9.20ו

 אז פה שואל: האח הזה שעכשיו בא ל אישתו של המת מיייבם אותה? האםן זה אותו רוח שהיתה בביאה ראשונה של אחיו שמת, או זה אותו רוח שהסתלק לגמרי מהעולם של האח ממש, או רק של הביאה ראשונה. אז משיב: 9.39   (  ).

( משיב: כך הוא( ודאי )., אבל לא נבנה בבן הנולד, אלא בכוח רוח האחר, שעזב באשתו. (וכן יש סוד הסודות פה של חנוך ). בניין זה שנבנה, בבן הנולד מהייבּוּם, לא נבנה אלא בכוח רוח האחר, שעזב שם בכלי ההוא( אז תחליט! פעם אתה אומר לי כך, ופעם אתה אומר לי כך  ). (דהיינו   ). באשתו בביאה הראשונה. וכשהתחיל להיבנות רוח זה, מושך אחריו את הרוח שהלך ערום, בלי בנים, (איזה רוח? של המת שהסתלק  ). ומושך אותו אצלו. ונעשה שם (ב' רוחות שהם אחד. מה זה ב' רוחות? רשימה ואור ).שני רוחות רשימה ואור שהם אחד. לאח"כ נעשה זה רוח וזה נשמה, ושניהם אחד

( משיב: כך הוא( ודאי )., אבל לא נבנה בבן הנולד, אלא בכוח רוח האחר, שעזב באשתו. (וכן יש סוד הסודות פה של חנוך ). בניין זה שנבנה, בבן הנולד מהייבּוּם, לא נבנה אלא בכוח רוח האחר, שעזב שם בכלי ההוא( אז תחליט! פעם אתה אומר לי כך, ופעם אתה אומר לי כך  ). (דהיינו   ). באשתו בביאה הראשונה. וכשהתחיל להיבנות רוח זה, מושך אחריו את הרוח שהלך ערום, בלי בנים, (איזה רוח? של המת שהסתלק  ). ומושך אותו אצלו. ונעשה שם (ב' רוחות שהם אחד. מה זה ב' רוחות? רשימה ואור ).שני רוחות רשימה ואור שהם אחד. לאח"כ נעשה זה רוח וזה נשמה, ושניהם אחד

אפשר לראות את זה בעקודים שכאשר האור מסתלק כתוצאה מביטוש במדרגה, אז נשארת רשימה של התלבשות במדרגה ואם הוא לא מוליד את הפרצוף הבא אחריו עדיין, אז יש לו רשימה, שהרשימה הזו רוצה להיוולד, בא אחיו, למשל ע"ב הפנימי, והוא עושה זווג כדי להוליד את ע"ב החיצון, אז הוא שואל: האם ע"ב החיצון הוא בא במקום הרשימה של ג' שהיתה אצל הקודם?, או כנגד כל מה שהסתלק מהשני?

 או היינו שואלים: האם הוא למלא  רק את אותה רשימה, את אותה בחינה פרטית של הרשימה של ג' של ד' שהסתלק, או בא למלא את כל ד'?

באיזה מדרגה הוא ממלא? מדרגה של ד', או מדרגה של ג' כמו בע"ב? 12.00

התשובה היא, מי שגורם לזווג דהכאה, הוא אותו ג' שהסתלק ועלה לראש, ואותו ג' שנשאר בגוף, הוא אותו זה  שמושך אליו את אותו אור של ג' שעכשיו עושה זווג בראש, ואם אחיו עושה זווג על אותו ג', הוא מתחבר כשהוא מתפשט בגוף עם הג' של גלגלתא , וגם בתוך גלגלתא מתפשט האור, וע"י זה הוא משיב את הרוח של גלגלתא  דהיינו פרצוף גלגלתא חוזר אליו האור ,אומנם הוא פנימי, אבל צריך לומר שיש בו פנימי וחיצון, והפנימי הזה של גלגלתא הופך להיות נשמה  לבחינה השנייה שבאה בתוך פרצוף ע"ב שהוא כנגד הרוח, כי גם בע"ב בא פרצוף של בחינה ג'

אפשר לפרש את זה גם בצ"ב 13.03

בצ"ב היתה שבירת הכלים, והמת אומר שנשארה רשימה או  חלק מהרשימה דהתלבשות במדרגה שזה אור הזך של הרשימה, ואור העב של הרשימה ,הניצוץ והכלי ירדו למטה בבחינת מתו. ואותה הרשימה הולכת בלי כלי, והיא צריכה כלי חדש להתבטא באותה רשימה שנשארה באצילות, ואם לא יהיה כלי שיולידו, לא יהיה  איפה לפרצוף הזה להתבטא.

לאחר שנעשה זווג על  אותו הכלי, אז הזווג נעשה על אותה רשימה שהיתה בעליון שהסתלק, אז גם בא פרצוף חדש, וגם הוא ממלא את מה שהיה בפרצוף הקודם.

אבל צריך להגיד שעד שלא היה גמר תיקון, זה לא היה בדיוק מה שהסתלק, כי תמיד יהיו חסרים בחינות ז' וח' של אותו ניצוץ (זה השמות של מדרגה הו')14.26

בצמצום ב' בשבירת הכלים, והמת משאיר פרצוף בלי כלי שייתן לו ביטוי. וכאשר נעשה זיווג באותו כלי, נעשה זה על פי אותה רשימה שהייתה בעליון שהסתלק.

קיא) אם זכה להיטהר כראוי דהיינו שקיים מצוות יבום לשם שמים ולא להנאת עצמו, נעשו שניהם אחד, שיתלבש בהם נשמה אחרת עליונה. כמו שיש לשאר בני העולם, רוח, שהנשמות זוכות בו אלו שמקדימות ואוחזות בו, דהיינו נשמות הגרים, ועוד רוח אחר מלמעלה, והנשמה הקדושה מתלבשת בהם בשניהם. אף כך, גם משלו ממש יש שני רוחות, רוח עצמו ורוח שעזב באשתו בביאה ראשונה, כדי שיתלבש בהם הנשמה העליונה.

קיב) שואל, הרי יש לזה גוף אחר שנבנה עתה מחדש, ע"י הייבום, מה נעשה מהגוף הראשון שעזב? או זה לריק או זה לריק? לפי שׂכלו של האדם, הגוף הראשון הזה שלא נשלם תחילה, נאבד, משום שלא זכה. לא זיכך עצמו א"כ, בחינם עסק במצוות התורה, ואפילו אם עסק רק באחת מהן. והרי אנו יודעים, שאפילו הריקים שבישראל, מלאים כולם מצוות כרימון. והגוף הזה, אע"פ שלא נשלם להתרבות ולזכות ולגדול בעולם, הרי מצוות אחרות שבתורה שמר, ולא נאבדו ממנו, האם לחינם היה? גם אם לא הוליד בנים, מצוות אחרות עשה.

קיג) חברים! פיקחו עיניכם, אתם סבורים ויודעים, שכל אלו הגופים מצוינים הם בציונים בחינם, שאין להם קיום לעולם. ואינו כן, וחלילה לנו להסתכל בדברים כאלו. אין מדובר מגשמיות, ואין העדר ברוחני גם אם נראה בעין גשמית. כלומר הגוף הרוחני נשאר. גם ברוחני השאלה האם הרצון לקבל נעדר או לא.

קיד) פתח הזקן: מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְהוָה יַשְׁמִיעַ כָּל-תְּהִלָּתוֹ. מי הוא בעולם שיוכל לדבר, הגבורות שעושה הקב"ה תמיד בעולם. הגוף הראשון שעזב, אינו נאבד, ולעת"ל יהיה לו קיום. כי כבר קיבל עונשו בכמה אופנים, והקב"ה אינו מקפח שכר כל ברייה שברא, חוץ מאלו שיצאו מאמונה שלו, ולא היה בהם טוב מעולם. וחוץ מאלו שלא כרעו במודים שיצאו לתרבות רעה, שהרי כריעה במודים היא מדרגת נשמה, ואם אין להם קשר ואינם כורעים בפני החלק הרוחני והולכים רק לפרטיות שלהם בלי להודות, בתפילת שמונה עשרה, שהקב"ה עושה מהם בריות אחרות, משום שלא ייבנה גוף ההוא בצורת בן אדם, ולא יקום לעולם. אבל אלו שמתו בלי בנים, אינו כן שאין זה אומר שלא עשה שום מצווה. רצון לקבל שלא עשה שום דבר טוב, לא שמר על הברית עם השם, ממילא יש עונש כרת והרצון הזה יתפרק. הבריאה מתחדשת והפרטים פושטים ולובשים צורה.

קטו) מה עושה הקב"ה? אם רוח ההוא זכה להיתקן בעוה"ז בגוף האחר, מה עושה הקב"ה? הגואל שגאל אותו, היָבָם, רוח ההוא שלו שהכניס שם, ושיתף ועירב באותו רוח שהיה בכלי ההוא, שעזב בה אחיו בביאה הראשונה, ודאי אינו נאבד. שהרי שלושה רוחות שם. ראשון, רוח שהיה בכלי ההוא ונשאר שם, שעזב בה אחיו המת, בביאה ראשונה. שני, רוח של אחיו המת עצמו שנמשך לשם, שהיה ערום בלי בנים. ושלישי, רוח שהכניס שם אותו הגואל, היבם, והתערב בהם. להיות בשלושה רוחות אי אפשר, ומה נעשה?

קטז) אלא כך הם גבורות עליונות שעושה הקב"ה. רוח שהכניס שמה אותו הגואל, בו מתלבשת הנשמה, במקום הלבוש מנשמות הגרים. ורוח של המת, הערום בלי בנים, שחזר שמה להיבנות מחדש, יהיה לבוש לנשמה העליונה. ורוח שהיה מתחילה, שנשאר בכלי, הרוח שעזב בה בעלה המת, בביאה הראשונה, פרח משם, והקב"ה מזמין מקום בתוך החלון שבסלע, שלאחר כתפיו של הגן עדן, ורוח ההוא נסתר שמה, והוא עולה לגוף הראשון של המת בלי בנים, שהיה לו מתחילה. וברוח ההוא יקום גוף לתחיית המתים. וזהו אחד שהם שניים. רוח המת בא לבן הנולד, והנשמה מביאה ראשונה מחכה לתחיית המתים ואז מתאחדים עם  נשמת הגואל.

תגיות: אין העדר ברוחני

שאלות חזרה – זוהר משפטים עמודים לד-לו
1. מדוע מי שהולך בגלגול זה בלי בנים אינו מוצא מנוחה?
2. מה התפקיד הגואל – היבם שמיבם את אשתו?
3. אלו ג' בחינות של רוח יש ביבום ומה היחס ביניהן?
4. מי זוכה בנשמה של היבם אם הבן הנולד מהיבום מקבל את הרוח של המת?
5. אלו בריות מקפח הקב"ה עד כדי שאין להן קיום גם אחרי הסתלקות רוחם?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים לד – לו

הַסַבָּא

בסיס מצוות היבום: ה' ברא חומר גלם הוא הרצון לקבל כאשר תפקיד האדם לתת לו צורה של השפעה בכדי להתחבר לקבלת ההטבה. כאשר נפטר אדם מהעולם מבלי שהצליח לתת צורת השפעה לרצון, דהיינו נשא אישה ולא נולד לו בן. האיש נותן צורה רוחנית והאישה את הכלי,הגוף – וכשאיש זה לא נתן את הרוח, הצורה בעל מנת להשפיע, רוח זו צריכה לבוא לידי ביטוי ומחפשת לחזור לאותו כלי, אלמנתו בה השאיר רושם ראשוני בהיותו בחיים. לאחר היבום יש בה את הרוח של האח הגואל ואת הרושם שהשאיר הראשון. את הרוח שלא בא לידי ביטוי מקבלים נשמות הגרים שנספחים לעם ישראל, ורק בתחיית המתים מתקיים האיחוד השלם.

 שום דבר לא נעדר מהעולם חוץ מהגאוותנים שלא רכשו יראה והתכופפו לעליון. זהו תיקון שלא שאין לברוח ממנו.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים לא – לג

הַסַבָּא

אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין אֶת פְּשַׁט הַתּוֹרָה בְּלִי גִילוּי הַסּוֹד.

כאשר לומד אדם רק את פשט התורה, הדברים לא מסתדרים לו. ואז מביאים תירוצים שונים כמו אין מוקדם ומאוחר בתורה וכדומה.

אמנם יש להתחיל ללמוד את הפשט מתוך ידיעה שהולכים סביב הדבר האמיתי, תוך כדי געגוע עצום לאמת הפנימית.

היכולת לגלות את הסודות בתוך האדם, נכונה רק לאלו הראויים לקבל סודות אלו, ולא ניתן לגלות סוד למי שבוגד באמון. לכן מי שרוצה להחשף לסודות התורה, חייב אמונה שלמה. וגם בחיצוניות, יזהר אדם אם בכלל לשמוע סודות חבירו, שאז הוא חשוף וחשוד בכל התנהלותו. וכך מי שזוכה לסודות התורה וחלילה פוגם לאחר מכן, פוגם הוא קודש הקודשים.

ק) דרך התורה בתחילה, כשמתחילה להתגלות לאדם, רומזת אליו ברמז. אם יודע, טוב. ואם אינו יודע, שולחת אצלו וקוראת לו פתי, והתורה אמרה לאותו ששלחה אליו, אִמרו לפתי ההוא, שיתקרב כאן ואדבר עימו שיבוא לשיעור כמ"ש: מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה  חֲסַר לֵב, אָמְרָה לּוֹ. האדם קרב אצלה, מתחילה לדבר עימו מאחורי הפרוכת, שפורשׂת אליו דברים לפי דרכיו, עד שיסתכל מעט מעט. וזהו דְרוּש.

זה בתנאי שהוא רוצה לילך בדרך תורה, ואם חלילה הוא שרוי בקליפה, יש להוכיח אותו כפי שהקב"ה עושה שכתוב: כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְהוָה יוֹכִיחַ; וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה. בתחילה הקב"ה מוכיח ברמז בסתר, ואם אינו מקבל מכיחו בין אוהביו, ואם לא, בגלוי לעיני כל, ואם גם זה לא עוזר, עוזבו שילך לדרכו. וזוהי הבעיה: גַּאַוְתָּן כּוֹעֵס עַל מִי שמוכיח אוֹתוֹ

קא) אח"כ היא מדברת עמו עם קצת פחות הסתרה מאחורי סדין דק דברי חידה זהו אגדה. ואחר שנעשה רגיל אצלה, היא מתגלה אליו פב"פ, ומדברת עימו כל הסודות הסתומים, וכל הדרכים הסתומים, שהיו חבויים בליבה מימים ראשונים. אז הוא אדם מושל, בעל תורה, אדון הבית מושל על ליבו, שהרי גילתה לו כל הסודות שלה, ולא הרחיקה ולא כיסתה ממנו כלום.

קב) אמרה לו התורה, ראית דבר רמז, שרמזתי לך בתחילה, כך וכך סודות היו בו, כך וכך הוא. אז רואה שעל אלו מילים שבתורה, אין להוסיף ואין לגרוע מהם. ואז פְשט המקרא הוא כמו שהוא, שלא להוסיף ולא לגרוע אפילו אות אחת. וע"כ בני אדם צריכים להיזהר ולרדוף אחר התורה, להיות מהאוהבים שלה. יש לפעול ולהגדיל חשיבות התורה בלב, תוך הכרה שזו היא הוראת הדרך היחידה המדויקת להצלת נפשו. ובהתמדה לשמור על קשר רציף של לימוד.

קג) אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ, הגלגולים שמתגלגלים במקרא הזה, כמה גדולים ועליונים הם. שהרי כל הנשמות באים בגלגול. ובני אדם אינם יודעים דרכיו של הקב"ה מאחר והם אינם בחינת כלל ולא יכולים להיות מודעים בתפיסה מערכתית. לכן מי שאינו אוחז בתפיסת הכלל אין לו בכלל זכות לבוא בביקורת על הקב"ה, ואיך עומדים המאזניים, ואיך בני אדם נידונים בכל יום ובכל זמן. ואיך הנשמות באות בדין, מטרם שבאים לעוה"ז. ואיך באות בדין, לאחר שיוצאות מעוה"ז. משימה חשובה לאדם, לקחת תפקיד ולפעול אותו נאמנה כלפי הציבור ללא תמורה. בלי זה לא יוכל לקחת את הגילגול, את הפיקדון שקיבל ולמלא את תפקידו.

קד) כמה גלגולים וכמה מעשים סתומים עושה הקב"ה עם כמה נשמות ערומות, שאין להם לבוש מתורה ומצוות. וכמה רוחות ערומים הולכים בעולם ההוא, שאינם נכנסים למחיצתו של המלך. וכמה עולמות מתהפך להם, שמשתנות בשבילם סדרי המדרגות, הנקראות עולמות. ועולם המתהפך בכמה פליאות סתומות. ובני אדם אינם יודעים ואינם מסתכלים. ואיך מתגלגלים נשמות כאבן בכף הקלע. כמ"ש: וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה, בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע. הבעיה של אנשים כאלו, שאינם מבינים שהקב"ה מגלגל אותם בהשגחה למצבים טובים עבורם.

קה) כל הנשמות יוצאות מעץ הגדול והחזק, נהר היוצא מעדן, ז"א. וכל הרוחות יוצאים מעץ אחר קטן, המלכות. נשמה יוצאת מלמעלה, ורוח מלמטה, ומתחברים יחד כעין זכר ונוקבא. ואז מאירים אור עליון. ובחיבור שניהם נקרא נר, ראשי תיבות נשמה רוח, שכתוב: נֵר יְהוָה נִשְׁמַת אָדָם. והנפש היא הגוף. וכאשר הרוח גם עם הנשמה וגם עם הגוף, עולה הגוף לדרגה פנימית. הרוח היא העוטפת את הנשמה ותפקידה לגלות את השקט הפנימי.

קו) נשמה ורוח הם זכר ונוקבא, להאיר יחדיו. זה בלא זה אינם מאירים. וכשמתחברים יחדיו נקרא הכול נר. ואז התעטפה הנשמה ברוח, כדי לעמוד למעלה בגן עדן העליון, בהיכל הנסתר, שכתוב: כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף, וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי. שעוטף אחרים. שלמעלה בגן עדן העליון, בהיכל נסתר, מתעטפת ומתלבשת הנשמה ברוח.

קז) וכיוון שבהיכל הזה לא יש, ולא השתמש אלא בנשמה ורוח, הנפש אינה באה שם, אלא הנשמה מתלבשת שם ברוח ההוא. וכשיורדת לגן עדן התחתון, היא מתלבשת ברוח אחר, בנשמות הגרים. ובכולם הנשמה שורה בעוה"ז, ומתלבשת בהם, הן ברוח שלה והן בנשמות הגרים.

תגיות: לימוד קבלה, תפקיד האדם

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים לא-לג
1. מהם דרכי ההתגלות של התורה בנפש האדם?
2. כיצד נכון לאדם לרדוף אחר התורה להיות מן האוהבים שלה?
3. מדוע אסור לו לאדם לחשוב או לבקר את שיקולי הדעת של העליון ממנו?
4. מהן נשמות ערומות ומהן רוחות ערומות?
5. מה היחס בין נשמה ורוח וכיצד הן מתחברות להאיר באדם?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים לא – לג

הַסַבָּא

אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין אֶת פְּשַׁט הַתּוֹרָה בְּלִי גִילוּי הַסּוֹד.

כאשר לומד אדם רק את פשט התורה, הדברים לא מסתדרים לו. ואז מביאים תירוצים שונים כמו אין מוקדם ומאוחר בתורה וכדומה.

אמנם יש להתחיל ללמוד את הפשט מתוך ידיעה שהולכים סביב הדבר האמתי, תוך כדי געגוע עצום לאמת הפנימית.

היכולת לגלות את הסודות בתוך האדם, נכונה רק לאלו הראויים לקבל סודות אלו, ולא ניתן לגלות סוד למי שבוגד באמון. לכן מי שרוצה להיחשף לסודות התורה, חייב אמונה שלמה. וגם בחיצוניות, יזהר אדם אם בכלל לשמוע סודות חברו, שאז הוא חשוף וחשוד בכל התנהלותו. וכך מי שזוכה לסודות התורה וחלילה פוגם לאחר מכן, פוגם הוא קודש הקודשים.

דרך התורה בתחילה, כשמתחילה להתגלות לאדם, רומזת אליו ברמז. אם יודע, טוב. ואם אינו יודע, שולחת אצלו וקוראת לו פתי כמ"ש: מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה. מתחילה לדבר עמו מאחורי הפרוכת, שפורשׂת אליו דברים לפי דרכיו, עד שיסתכל מעט מעט. וזהו דְרוּש.

זה בתנאי שהוא רוצה לילך בדרך תורה, ואם חלילה הוא שרוי בקליפה, יש להוכיח אותו כפי שהקב"ה עושה שכתוב: כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְהוָה יוֹכִיחַ; וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה. בתחילה הקב"ה מוכיח ברמז בסתר, ואם אינו מקבל מכיחו בין אוהביו, ואם לא, בגלוי לעיני כל, ואם גם זה לא עוזר, עוזבו שילך לדרכו. וזוהי הבעיה של הגאוותן, שכועס על מי שמוכיח אותו.

יש לפעול ולהגדיל חשיבות התורה בלב, תוך הכרה שזו היא הוראת הדרך היחידה המדויקת להצלת נפשו. ובהתמדה לשמור על קשר רציף של לימוד.

משימה חשובה לאדם, לקחת תפקיד ולפעול אותו נאמנה כלפי הציבור ללא תמורה. בלי זה לא יוכל לקחת את הגלגול, את הפיקדון שקיבל ולמלא את תפקידו.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים כח – ל

הַסַבָּא

לֹא יַחְפֹּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה: כִּי אִם-בְּהִתְגַּלּוֹת לִבּוֹ.

אומר הסבא: טבע אדם הריק, שאם יודע איזה דבר עושה רעש ומפרסם עצמו.

אל לו לאדם לחשוב שעבודת המידות היא המקשרת ישירות להשם, אלא היא אמצעי הכרחי בלבד, היא בחינת עבודת הגר המקשר בין הרצונות רק כאשר פועלים אותם עם רצון יהודי לדבקות בהשם.

הגר הוא בחינת אמצעי בין נשמת ישראל, לנשמת הגוי אשר יצא מחוץ למסגרת מפני שלא רצה לקבל תורה. לעומת הגוי הגר כן מתאמץ לבוא בקהל השם, אף שלא עמד במעמד סיני ואינו בן להשם יתברך.

נשמה זה התלבשות של אור בכלי, וכשאר הכלי מקושר ישירות להשם, אזי הלבוש מאפשר את הקשר של התענוג להשם ישירות, זהו לבוש בעל מנת להשפיע. לבוש הגר אינו מתחבר ישירות להשם, אך כן מתחבר דרך הנפש השכלית שביהודי.

פח) אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ. כמה גלגולים ישֵנים כאן, שלא נגלו עד עתה, וכולם אמת כראוי, כי אין לנטות מדרך אמת, אפילו כמלוא חוט השערה. בתחילה יש להעיר, נשמות הגרים כולם, פורחות מגן העדן בדרך סתום, ומתלבשות בגרים. כשמסתלקים מעוה"ז, הנשמות, שהרוויחו הגרים מגן עדן, לאיזה מקום הן חוזרות? מי מעלה
אותן בחזרה למקום שיצאו משם, לגן עדן? נשמות הגרים באות מגן עדן באור סתום, שואל מי מחזיר אותם.

פט) מי שלוקח ואוחז מתחילה בנכסי הגר, שאין לו יורשים שאין לו בנים או אשה איתה התחתן לאחר הגיור, זוכה בהם. אף כאן, כל אלו הנשמות הקדושות העליונות, שהקב"ה הזמין אותם לבוא למטה, כולן אלו שלא חיללו שבת בפרהסיא יוצאות בשבת ויו"ט ור"ח, להשתעשע בגן עדן, ופוגשות באלו נשמות הגרים ויכולות לאחוז בנכסי הגר. מי מאלו הנשמות, שאוחזת בהן, זוכה בהן, ומתלבשות בהן ועולות. וכולן עומדות בלבוש הזה, ויורדות לגן העדן בלבוש הזה. משום שבגן העדן אינם עומדים שם אלא בלבוש, כל אלו הנמצאים שם. ונמצא, שאותן הנשמות מעלים את נשמות הגרים בחזרה לגן העדן. והרי לבוש הגר פחות טוב מלבוש נשמות אלו?

צ) אם תאמר שבשביל לבוש ההוא של נשמות הגרים, גורעים לנשמות האלו מכל העונג, שהיה להם מתחילה? ע"ז כתוב: אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ, לֹא יִגְרָע. בגן העדן עומדות בלבוש הזה, שקדמו לאחוז בהם וזכו בהם. כלומר, הלבוש מנשמות הגרים, וכשעולים למעלה, מתפשטות ממנו, כי שם למעלה, אין עומדים בלבוש.

צא) בכה הזקן כבתחילה ואמר לעצמו: זקן זקן בוודאי יש לך לבכות, בוודאי יש לך לשפוך דמעות על כל מילה ומילה. אבל גלוי לפני הקב"ה ושכינתו הקדושה, שאני בחפץ לב ובעבודתם אני אומר, משום שהם בעליו של כל מילה, והם מתעטרים  בהן. כלומר הסבא מאמין שדבריו לטובת החברים בהם יוכלו להתגדל.

צב) כל אלו הנשמות הקדושות, כשיורדות לעוה"ז, כדי שכל אחת תשרה על מקומה הראוי להם, בבני אדם. כולן יורדות, מתלבשות באלו נשמות הגרים. וכך נכנסות בזרע הקדוש. ובמלבוש הזה עומדות להשתעבד מהם בעוה"ז, במצוות ובמע"ט. וכשנשאבים המלבושים מדברי עוה"ז, מהמצוות, אלו נשמות הקדושות ניזונות מהריח, שמריחות מלבושיהן האלו. המלבושים מנשמות הגרים נעשו אמצעים בין הנשמות ובין הגוף. והמצוות, שאדם עושה, מגיעים למלבושים, והנשמות מקבלים מזונות מהריח, שמריחים מהמלבושים. שהנשמות עצמן גבוהות ואינן משתעבדות ממעשה הגוף, אלא המלבושים שלהן משתעבדות במעשה המצוות, והנשמות מקבלות מריח המלבושים.

צג) הקב"ה, כל הדברים הסתומים שעושה, הכניס אותם בתורה הקדושה, והכול נמצא בתורה. ודבר סתום מגלה אותו התורה, ומיד מתלבשת בלבוש אחר, ומסתתרת שם, ואינה מתגלה גילוי המופיע ברמז. והחכמים, מלאים עיניים, אע"פ שהדבר ההוא הסתתר בלבוש שלו, הם רואים אותו מתוך הלבוש. ובשעה שהתגלה דבר ההוא, מטרם שנכנס בחזרה ללבושו, מטילים בו פקיחת עיניים. ואע"פ שנעלם מיד, אינו נאבד עוד מעיניהם. כאשר חכם מסתכל ברזי התורה ואפילו ברמז קטן מבינים המון, שאין אנחנו מסוגלים לפנעח ללא עזרה דברים כה סתומים. וכך, בכדי להבין את עיניני הגר, צריך עיני חכם שיפשט אותם.

צד) בכמה מקומות הזהיר הקב"ה על הגר, שזרע הקדוש, ישראל, יהיו נזהרים בו, ושלאחר זה יצא דבר הסתום מנרתיקו, מהכיסוי שלו. ולאחר שנגלה, חזר מיד לנרתיקו, ומתלבש שם.

נשמה זה בחינת תענוג. נשמת גר זהו תענוג שבא למקום שהוא גר מהרצון. בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, הוא רק גר שם אך אינו תושב קבע, דהיינו יכול להיות תענוג אמיתי, אך מלובש שלא במקומו. כך למשל אדם שרוצה לבטא את היכולות שלו ונותן יגיעה בספורט. וכמובן שאין יגיע זו קשורה ישירות לעבודת השם, זוהי עבודת גרות. כך עבודת המידות אינה קשורה ישירות, אלא רק משמשת לעבודת השם כאשר מקיימים מצוות במידות מתוקנות, אך לא המידות עצמן ותיקונן יקראו עבודת השם.

בעבודה לא ישירה אין מרגישים את התענוג ממש, ולא את עוצמת הס"א, אלא בין לבין, זהו מצב הגרות.

צה) כיוון שהזהיר על הגר בכל אלו המקומות, יצא הדבר מנרתיקה, והתגלה, ואמר: וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר, מתוך שהנשמות מלובשות בו. ומיד נכנסת לנרתיקה וחוזרת ללבושה ומסתתרת, כמ"ש: כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. שהוא טעם צדדי. והכתוב חושב, שמשום שהתלבש מיד, לא היה מי שישגיח בנפש הגר הזו. יודעת הנשמה בדברי עוה"ז, ונהנית מהם. להיותה אמצעי בין הנשמה ובין הגוף. וע"כ כתוב: וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר.

צו) פתח הזקן ההוא ואמר: וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן, וַיַּעַל אֶל הָהָר. ענן, כמ"ש: אֶת-קַשְׁתִּי, נָתַתִּי בֶּעָנָן; וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ. קשת הזה, המלכות שמקבלת ג' גוונים לבן, אדום, ירוק, שהם לבושיה, מג' קווים דז"א, פשטה את לבושיה, ונתנה אותם למשה. ובלבוש ההוא עלה משה אל ההר, וממנו ראה מה שראה, ונהנה מכל. כשהגיע הזקן עד המקום הזה, באו אליו החברים, דהיינו רבי חייא ורבי יוסי, השתטחו לפניו ואמרו: אם לא באנו לעולם אלא לשמוע דברים אלו מפיך, די לנו.

צז) אמר הזקן: חברים! לא משום זה בלבד התחלתי לדבר, כי זקן כמותי לא בדבר אחד עושה רעש ואינו קורא לפרסם עצמו. דהיינו שלא כטבע אדם ריק שאם יודע איזה דבר עושה רעש ומפרסם עצמו כמ"ש אסתירא בלגינא קיש קיש קריא. כמה הם בני העולם בבלבול הדעת, ואינם רואים בתורה בדרך אמת, והתורה קוראת אותם בכל יום באהבה אליהם, ואינם רוצים להחזיר ראשם, להקשיב אליה.

צח) ואע"פ שאמרתי כי בתורה יוצא דבר מנרתיקו, ונראה מעט, ומיד מסתתר. ובזמן שמתגלה מתוך הנרתיק ומסתתר מיד, אין התורה עושה זה, אלא לאלו שיודעים בה ונודעים בה.

צט) הדבר דומה לאהובה, יפת מראה ויפת תואר, המסתתרת בהיכלה. ויש לה אוהב, שבני אדם אינם יודעים בו, אלא הוא מסתתר. אוהב ההוא, מתוך האהבה שאוהב אותה, עובר תמיד בשער ביתה, נושא עיניו לכל צד. היא, יודעת שאוהבה מסבב תמיד שער ביתה. היא פותחת פתח קטן בהיכלה, ומגלה פניה אל אהובה. ומיד חוזרת ומתכסה. כל אלו שהיו עם האוהב, לא ראו ולא הסתכלו, רק האוהב לבדו, שמֵעיו וליבו ונפשו הולכים אחריה, ויודע שמשום האהבה, שהיא אוהבת אותו, מתגלה אליו רגע אחד, לעורר האהבה אליו. כך הוא דבר תורה, אינה מתגלה אלא לאוהבה, יודעת התורה שחכם לב ההוא, מסבב שער ביתה בכל יום. מה עושה? גילתה פניה אליו מתוך ההיכל, ורמזה לו רמז. ומיד חזרה למקומה, ונסתרה שהרי כל כבודה בת מלך פנימה. כל אלו משם, לא ידעו ולא הסתכלו. אלא הוא לבדו, ומעיו וליבו ונפשו הולכים אחריה. וע"כ התורה מתגלה ומתכסה והולכת באהבה אל אוהבה, לעורר עימו האהבה.

בכדי לגלות רזי תורה, לא מספיק עיון שכלי, אלא דרושה חמדת הלב, השתוקקות לחיבור וגילוי העומקים תוך אהבה לאמת.

תגיות: גילוי רזי תורה, עבודת הגר

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים כח-ל
1. מהי נשמה של גר?
2. האם יש השארת נשמה לגר, אם כן כיצד מרוויחים את זה ישראל שהם תכלית הבריאה?
3. האם נשמות ישראל המתלבשים בנשמות הגרים מפסידים מכך ולכן צריכים להיות מעוכבים ע"י לבוש נשמות הגרים? הסבר ונמק.
4. כיצד ניתן להבין את היחס בין נשמת ישראל לנשמת הגר בעבודת ה' ובלימוד התורה?
5. מדוע בגר אנו רואים את הרעיון של "מגלה טפח ומכסה טפחיים" ומדוע כך נכון לגלות?
6. הסבר את המשל שמביא הזהר באות צ"ט?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים כח – ל

הַסַבָּא

לֹא יַחְפֹּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה: כִּי אִם-בְּהִתְגַּלּוֹת לִבּוֹ.

אומר הסבא: טבע אדם הריק, שאם יודע איזה דבר עושה רעש ומפרסם עצמו.

אל לו לאדם לחשוב שעבודת המידות היא המקשרת ישירות להשם, אלא היא אמצעי הכרחי בלבד, היא בחינת עבודת הגר המקשר בין הרצונות רק כאשר פועלים אותם עם רצון יהודי לדבקות בהשם.

הגר הוא בחינת אמצעי בין נשמת ישראל, לנשמת הגוי אשר יצא מחוץ למסגרת מפני שלא רצה לקבל תורה. לעומת הגוי הגר כן מתאמץ לבוא בקהל השם, אף שלא עמד במעמד סיני ואינו בן להשם יתברך.

נשמה זה בחינת תענוג. נשמת גר זהו תענוג שבא למקום שהוא זר לרצון  הישר. בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, הוא רק גר שם אך אינו תושב קבע, דהיינו יכול להיות תענוג אמיתי, אך מלובש שלא במקומו. כך למשל אדם שרוצה לבטא את היכולות שלו ונותן יגיעה בספורט. וכמובן שאין יגיע זו קשורה ישירות לעבודת השם, זוהי עבודת גרות. כך עבודת המידות אינה קשורה ישירות, אלא רק משמשת לעבודת השם כאשר מקיימים מצוות במידות מתוקנות, אך לא המידות עצמן ותיקונן יקראו עבודת השם.

כאשר חכם מסתכל ברזי התורה ואפילו ברמז קטן מבינים המון, שאין אנחנו מסוגלים לפענח ללא עזרה, דברים כה סתומים. וכך, בכדי להבין את עיניני הגר, צריך עיני חכם שיפשט אותם.

בכדי לגלות רזי תורה, לא מספיק עיון שכלי, אלא דרושה חמדת הלב, השתוקקות לחיבור וגילוי העומקים תוך אהבה לאמת.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים כה – כז

הַסַבָּא

עַל הָאָדָם לְנַהֵל אֶת מָחְשָׁבוֹתָּיו דֶּרֶך הָאֱמוּנָה.

בכל מפגש עם מצב רוחני חדש, ישנו זיכרון וצורת התייחסות קודמת אשר משפיעה על הפירוש בהווה, מפני שהנשמה רציפה ואין העדר ברוחני – "הכל מוקלט".  זהו גלגול הנשמות, שאתה בא כעת עם חוויות העבר שלך. לכן בכדי להתקדם, יש לחדש ולפרש כל מפגש עם המציאות בתבנית הגיון אמונית, בתפיסה תורנית, לנהל את המחשבות מעבר לזמן ומקום, "ולאחסן" רק רשמים ראויים.

תת המודע המפעיל את האדם, יותר משמעותי מאשר החלק המודע, לכן יש לשמר בתוכו חומרים שיעזרו להתקדם למטרה.

מלמד רבי שמעון שלצוך קיום יש לשמר לנשמה שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ. וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ, כלומר שלא זכתה בהם, וְיָצְאָה חִנָּם, אֵין כָּסֶף, אין לה כיסוף, השתוקקות לקשר עם הבורא. אדם היורד לעולם הזה צריך תיבה כדי להישמר, דהיינו יכנס לפנימיות תורה.

שְׁאֵרָהּ אומר לבחון ולפרש כל דבר מעבר למקרה. כְּסוּתָהּ הם הגיונות אמוניים חדשים לתפיסת המציאות, ודרכם לקבל את התענוג שזו בחינת עֹנָתָהּ.

עט) אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ. מהי אחרת, כאן יש סודי סודות, ונמסרו לחכמים. ביום השבת, בשעה שהתקדש היום, יוצאות נשמות מתוך עץ החיים, ז"א, ואלו הנשמות נושבות לתחתונים, ונחים התחתונים בהן כל יום השבת. שהן נשמה יתֵרה, שצדיקים משיגים ביום השבת. ואחר שיוצא השבת, חוזרות ועולות כל הנשמות ומתעטרות בעטרות קדושות למעלה. אף כאן, הקב"ה מזמין לאדם ביום השבת נשמה יתרה, וזו נשמה אחרת, שעליה כתוב: אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ. ואע"פ שהזדמנה לו נשמה זו, שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ של הנשמה הראשונה, שהיה לו מתחילה, לֹא יִגְרָע.

פ) בכה הזקן ההוא ואמר לעצמו: זקן זקו כמה יגעת להשיג דברים קדושים אלו, ועתה תאמר אותם ברגע אחד,  ואם תאמר לחוס עליהם על אלו הדברים ולא תאמר אותם, הרי כתוב: אַל תִּמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו  בִּהְיוֹת לְאֵל ידיך (יָדְךָ) לַעֲשׂוֹת. מתלבט הסבא האם לגלות דברים עליונים אלו, ולבסוף מחליט שאינו יכול למנוע את הטוב, את התורה השייכת לחברים.

פא)  פירוש – הקב"ה וכנסת ישראל שהיא המלכות, הם כאן. כי בכל מקום שנאמרים דברי תורה הקב"ה שם, ומקשיבים להם. ואז, בעץ של טו"ר, המלכות, צד הטוב מתגבר ומתעלה למעלה, והקב"ה וכנ"י מתעטרים בטוב. בכל מקום נקי יש לומר דברי תורה, וכן להימנע משהיה בסביבת ליצים וכדומה

פב) שוב אמר לעצמו זקן זקן, אתה אמרת דברים אלו ולא ידעת אם הקב"ה כאן, ואם אלו העומדים כאן הם כדאים לדברים האלו. אל תירא זקן, כי היית בכמה מלחמות עם אנשים גבורים ולא יראת, ועתה אתה מתירא. אמור דבריך, כי ודאי כאן הם הקב"ה וכנסת ישראל, וצדיקים הם אלו שכאן. ואם לא היה כן, לא פגשתי אותם ולא התחלתי בדברים האלו. אמור דבריך זקן בלי פחד.

פג) פתח ואמר: יְהוָה אֱלֹהַי, גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ. ה' אלוקי, זו היא תחילת האמונה כתר, עליית המחשבה שהוא חכמה, ועוה"ב שהוא בינה, והם אחד בלא פירוד. כי או"א, חו"ב, לא נפרדים. גדלת, זהו התחלה לז"ת, יום הראשון, ספירה ראשונה, חסד, והם ימים עתיקים המקבלים את הכוח מחסדים שמקבלת מספירות דעתיק, והיא ימין. מאוד, זה שמאל, גבורה.

פד) הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ, אלו שני ענפי ערבוֹת, נו"ה. עד כאן אמר כיוון שהגיע לעץ חיים שהוא ת"ת, נחבא ולא עלה להיות במניין, משום מאוד הזה. מהו מאד? הוא שמאל שכל הענפים שלמטה שבכללם ענף מר אחד, ס"מ, נכללים בשמאל. וע"כ נחבא בחינת לאה עה"ח, ולא רצה להיות במניין הזה, עד שחזר כבתחילה, ושיבח באופן אחר.

פה) עֹטֶה אוֹר  כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם, כַּיְרִיעָה הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו. עוטה אור כשלמה, זהו התחלה של יום הראשון, חסד. נוטה שמיים, ת"ת, הנקרא שמיים. כאן נכלל שמאל, גבורה. ולא כתוב מאוד, כי נכלל השמאל בימין, שיהיה מאיר בכלל השמיים, ת"ת. המקָרה במים עליותיו, כאן יצא בחדווה עה"ח, נהר היוצא מעדן, חסד של ת"ת, והשתרשו במימיו שני ענפי ערבוֹת, נו"ה, שגדלים במימיו. עליותיו, הם ענפי הערבות, נו"ה. כוח הערבות הוא בחינת השלמת כלים, שיכול לרדת למטה עד להשתוקקות הגדולה.

פו) וזה שכתוב: וְעַל-יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו. וכתוב: נָהָר פְּלָגָיו יְשַׂמְּחוּ עִיר אֱלֹהִים. פלגיו, הם שורשיו, נו"ה. נקראים, עליותיו, שורשיו, פלגיו, כולם השתרשו במים של הנהר, ת"ת מתוך המקום הנסתר שיכול לחבר חסד וגבורה.

פז) הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ. עבים, אלו מיכאל וגבריאל. הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ, לתת רפואה לעולם זה רפאל. מכאן ולהלאה, עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט. זקן זקן, אם כל אלו ידעת, אמרו ולא תפחד, אמור דבריך ויאירו דברי פיך. שמחו החברים והיו מקשיבים בשמחה לדבריו הקדושים. אמר לעצמו הסבא: אי זקן, במה הכנסת עצמך, באת בים הגדול ויש לך לשוט ולצאת משם.

תגיות: תת מודע, אַל תִּמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים כה-כז
1. מהו הפירוש הנוסף באות ע"ט ל"אם אחרת יקח לו"?
2. תאר את ההתלבטות של הסבא אם לומר דברי תורה או לא והדגם כיצד זה פועל בנפשך.
3. פרש עפ"י אותיות פג-פד את הכתוב "ה' אלוקי גדלת מאד הוד והדר לבשת".
4. כיצד המשך הפסוק "עוטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה" ממשיך את הסדר של גילוי המוחין?
5. מהו הים הגדול מה השיט בו ומה היציאה?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מתחילים

מִּשְׁפָּטִים כה – כז

מִּשְׁפָּטִים כה – כז

הַסַבָּא

עַל הָאָדָם לְנַהֵל אֶת מָחְשָׁבוֹתָּיו דֶּרֶך הָאֱמוּנָה.

בכל מפגש עם מצב רוחני חדש, ישנו זיכרון וצורת התייחסות קודמת אשר משפיעה על הפירוש בהווה, מפני שהנשמה רציפה ואין העדר ברוחני – "הכל מוקלט".  זהו גלגול הנשמות, שאתה בא כעת עם חוויות העבר שלך. לכן בכדי להתקדם, יש לחדש ולפרש כל מפגש עם המציאות בתבנית הגיון אמונית, בתפיסה תורנית, לנהל את המחשבות מעבר לזמן ומקום, "ולאחסן" רק רשמים ראויים.

תת המודע המפעיל את האדם, יותר משמעותי מאשר החלק המודע, לכן יש לשמר בתוכו חומרים שיעזרו להתקדם למטרה.

מלמד רבי שמעון שלצוך קיום יש לשמר לנשמה שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ. וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ, כלומר שלא זכתה בהם, וְיָצְאָה חִנָּם, אֵין כָּסֶף, אין לה כיסוף, השתוקקות לקשר עם הבורא. אדם היורד לעולם הזה צריך תיבה כדי להישמר, דהיינו יכנס לפנימיות תורה.

שְׁאֵרָהּ אומר לבחון ולפרש כל דבר מעבר למקרה. כְּסוּתָהּ הם הגיונות אמוניים חדשים לתפיסת המציאות, ודרכם לקבל את התענוג שזו בחינת עֹנָתָהּ.

עַל הָאָדָם לְנַהֵל אֶת מָחְשָׁבוֹתָּיו דֶּרֶך הָאֱמוּנָה.

בכל מפגש עם מצב רוחני חדש, ישנו זיכרון וצורת התייחסות קודמת אשר משפיעה על הפירוש בהווה, מפני שהנשמה רציפה ואין העדר ברוחני – "הכל מוקלט".  זהו גלגול הנשמות, שאתה בא כעת עם חוויות העבר שלך. לכן בכדי להתקדם, יש לחדש ולפרש כל מפגש עם המציאות בתבנית הגיון אמונית, בתפיסה תורנית, לנהל את המחשבות מעבר לזמן ומקום, "ולאחסן" רק רשמים ראויים.

תת המודע המפעיל את האדם, יותר משמעותי מאשר החלק המודע, לכן יש לשמר בתוכו חומרים שיעזרו להתקדם למטרה.

מלמד רבי שמעון שלצוך קיום יש לשמר לנשמה שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ. וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ, כלומר שלא זכתה בהם, וְיָצְאָה חִנָּם, אֵין כָּסֶף, אין לה כיסוף, השתוקקות לקשר עם הבורא. אדם היורד לעולם הזה צריך תיבה כדי להישמר, דהיינו יכנס לפנימיות תורה.

שְׁאֵרָהּ אומר לבחון ולפרש כל דבר מעבר למקרה. כְּסוּתָהּ הם הגיונות אמוניים חדשים לתפיסת המציאות, ודרכם לקבל את התענוג שזו בחינת עֹנָתָהּ.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים כב – כד

הַסַבָּא

הנשמה היא התלבשות של אור, בכלי סוג של הרגשה, ידיעה שמגיעה לאדם, ומעבר לקיום הבסיסי הניתן מלמעלה, שיש לתקנה ולשכללה, להעביר אותה דרך פרטים של עולם הזה, ובדיוק כאן מופיע האתגר הנפשי – כיצד לשמור על הנשמה בסביבה של פיתויים ופרטים לא נקיים.

הקב"ה לא עוזב את הנשמה, והתורה מלמדת שצריך האדם לשמור על נשמתו, ועל ליבו בשלושה ממדים, שלושה הגיוניות אמוניים אותם עליו לרכוש, הם: שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ, לֹא יִגְרָע.

שְׁאֵרָהּ, מזון ראשוני, זה האור חוזר, שניתן לדחות, לא רץ לקבל כל תענוג לפני שבודק כמה זה יכול לקרבו למטרה.

כסותה – שלא ניתן ללב ישר את האור, הכסות היא דרכי התורה.

שְׁאֵרָהּ אומר שהמצב לא קובע, כלומר שעל האדם לפתח יכולת דחיה של האור – התענוג המגיע מלמעלה, דחייה כדי לבחון אפשרות ראויה להשתמש בו, דהיינו במסגרת ההיגיון התורני.

כְּסוּתָהּ – לבוש קבוע לשמירה.

עֹנָתָהּ – צורך בסיסי בתענוג של קדושה, חומר דלק שאי אפשר בלעדיו לשמור על הרוח, הרוחניות.

בכדי להבין וליישם אומר הסבא לחברים: תלכו אל סלע ההוא שהעולם סמוך עליו, שהוא רבי שמעון בר יוחאי, תוכלו לקבל תובנות אמתיות. והכן מלמד הרשב"י שלפני גיל י"ג לא נמצאים כלל בקדושה, כלומר רצונות גדולים שלא ניתן להשתמש בהם. מכאן עד גיל 20 יש ללמוד תורה ולהגדיל את ההשקפה העליונה ותבניות האמונה. ואז ניתן לקחת אישה, דהיינו לפעול את ההשתוקקות לקדושה.

ע) כְּסוּתָהּ, הפרישׂה, שפורש עליה המלך, לבוש כבוד של השם אלוה אור חוזר המלביש. המשכה אחרת המאירה ושומר את הנשמה תמיד. וזהו, בבגדו בה שתמיד נותן לה את בגדה, תמיד, שלא נעדר ממנה.

עא) עוֹנָתה, היא המשכה מעוה"ב, בינה, שבה הכול, הויה צבאות, השם שבנה"י דבינה, המאיר בכל האורות הסתומים העליונים של עה"ח, שבו העונה הנסתרת, שמשם היא יוצאת. וכל זה בעידון והשתוקקות של עוה"ב, בינה. עונתה יכול לבוא רק אם יש כסות שניתן להשיג רק אם יש שארה.

עב) שְׁלָשׁה אֵלֶּה לֹא יִגְרָע, כשהיא זכתה כראוי. ואם אינה כראוי, גורעים ממנה אלו שלושה, שלא נעשה לה עטרה, אפילו מאחד מהם. כתוב: וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ, כלומר שלא זכתה בהם, וְיָצְאָה חִנָּם, אֵין כָּסֶף. תצא ממנו, ודוחים אותה לחוץ. אין כסף, אין לה כיסוף לקשר עם הבורא, השתוקקות, ואין לה עידון כלל. אדם היורד לעולם הזה הוא צריך תיבה כדי להישמר, דהיינו יכנס לתורה, לזוהר.

עג) עד כאן הוכיחה התורה, שכל העצות תלויות בה, ונותנת עצה טובה לבני אדם. מכאן ולהלאה, נחזור לדברים הראשונים, בשמירה העליונה שפורשׂ הקב"ה על הנשמה, כדי שלא תהיה לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ, בְּבִגְדוֹ-בָהּ הבגד של הקב"ה ושמירה הוא לה תמיד שלא יקח התענוג לפרטיות.

עד) וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ, אמר הזקן ההוא: חברים, כשתלכו אל סלע ההוא שהעולם סמוך עליו, שהוא רבי שמעון בר יוחאי, תאמרו לו שיזכר יום השלג שנזרעו פולים לנ"ב אפנים, ואחר כך תקראו מקרא זה, והוא יאמר לכם פירושו.

שאיך אפשר לומר, בנו של הקב"ה? ואיך אפשר שיהיה בחינת אב ובן במדרגות העליונות? אלא שיש עניין זריעת הפולים ביום השלג. יום השלג, דינים דדכורא, הנמשכים משליטת קו שמאל. זריעה, הכנת העלמת אור, שבסופו מתהפך ההיעלם לגילוי גדול אור חוזר, כמו זריעת חיטים טובים בקרקע, שנעלמים ונרקבים שם, אבל סופם לחזור ולצמוח מאה שערים. הזריעה, עליית המלכות לבינה, שגרמה לנפילת בינה, ותו"מ מכל המדרגות למדרגה שמתחתיה. פולים לשון נפילה, בן הכוונה עולם הנקודים

ועליית המלכות לבינה, ע"י קו האמצעי, מכונה יום השלג, שליטת דינים של קו שמאל. ונזרעו פולים לנ"ב אופנים, כאשר ע"י קו האמצעי, עלתה מלכות לבינה, ובינה ותו"מ שלה נפלו לז"א, וכן עלתה המלכות לבינה דזו"ן, ובינה ותו"מ שלהם נפלו לנשמות הצדיקים. וע"י היעלם זה יצאו כל המוחין דזו"ן ובי"ע. צמצום ב' בכל המדרגות

וזהו זריעת פולים. זריעה, מפני שההיעלם נעשה אח"כ בעת גדלות בעליית האח"פ לגילוי גדול. פולים, לשון נפילה, נפילת חצאי מדרגות התחתונות מכל מדרגה למדרגה שמתחתיה. ונודע שעלייה זו של המלכות לבינה, עשתה קשר בין בינה וז"א שחו"ב דבינה נעשו לבחינת או"א לז"א, וז"א נעשה לבן אליהם. ונעשה קשר בין המדרגות, שחו"ב דעליון נעשו לאו"א והתחתון נעשה לב"ן, וע"כ כמו שז"א נעשה ע"י זה בן לחכמה ובינה, כן נעשה הצדיק בן לז"א. ואם לבנו ייעדנה. שהצדיק התחתון נבחן לבן אל הקב"ה, כמו ז"א לבינה.

עה) אמרו לו בבקשה ממך, מי שהתחיל הדבר ההוא יאמר. אמר להם ודאי שידעתי שצדיקים אתם, ויש לרמז לכם רמז חכמים. ועל מה שאני אומר לפניכם, כשתזכירו אותו את רבי שמעון, סימן הזה, הוא ישלים על זה, דהיינו שישלים דברי. כי הסבא אינו מבאר להם, למה נק' התחתון בן אל הקב"ה, וע"י הסימן שנתן, יבאר להם רבי שמעון וישלים דבריו. עתה יש לומר מי הוא שנק' בן אל הקב"ה.

עו) כל מי שזכה לי"ג שנים והלאה, נקרא בן לכנסת ישראל, המלכות. וכל בן עשרים ומעלה, וזוכה בהם, נקרא בן אל הקב"ה, ז"א, כמ"ש: בָּנִים אַתֶּם, לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם.

יש שני מיני ג"ר. ג"ר הנמשכים מישסו"ת, והם מוחין דנשמה לזו"ן. ורק זו"ן הקטנים המלבישים לז"א מחזה ולמטה, מקבלים ג"ר אלו. אבל ז"א עצמו עדיין נשאר בו"ק. עד שנמשכים לו הג"ר דאו"א עילאין, שאז גם ז"א עצמו משיג ג"ר. והם מוחין דחיה שעולים לאו"א. לזו"ן הקטנים מספיק ג"ר דישסו"ת, שנבחנים שניהם לבחינת מלכות, להיותם מלבישים במקום מחזה ולמטה דז"א, שמקום זה שייך כולו למלכות. וכן הוא בתחתונים, שאם אדם משיג מוחין דנשמה, מקבל אותם מזו"ן הקטנים, שמקבלים מישסו"ת. ואם אדם משיג מוחין דחיה, מקבל אותם מז"א עצמו. וכשהוא בן י"ג שנה ומעלה, מקבל מוחין דנשמה. וכשהוא בן עשרים ומעלה, מקבל מוחין דחיה. כל מי שזכה לי"ג שנים והלאה, נקרא בן לכנ"י. כי אז מקבל מוחין דנשמה מזו"ן הקטנים, ששניהם הם כנ"י, מלכות. ע"כ נקרא בן אליה. אבל לא לז"א עצמו. בן עשרים שנים ולמעלה נקרא בן להקב"ה, כי אז מקבל מוחין דחיה מז"א עצמו, המקבל מאו"א עילאין. וע"כ נקרא בן לז"א, להקב"ה. מראה שיש עליה גם לנשמות צדיקים

עז) כשהגיע דוד לי"ג שנים, וזכה ביום שנכנס לי"ד כתוב: יְהוָה אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ. כי מקודם לכן לא היה בן אליו, שלא שרתה עליו נשמה העליונה, כי היה בשנות העורלה. ומשום זה כתוב: אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ. אני, ולא הצד האחר, כמו שהיה עד עתה. אבל עתה אני בלבדי. בעשרים שנים זכה למוחין דחיה, ונעשה על ידיהם בן להקב"ה, לז"א. ברגע שהגיע לגיל י"ג מקבל מוחין דנשמה ומתחיל להתפתח במשך 7 שנים של השלמת כלים עד גיל 20.

עח) וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה, דהיינו מי"ג שנים ולהלאה. שאז יוצא מרשות הצד האחר שהזדמן לו. כתוב: כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ. בכל יום רואה הקב"ה את ילד ההוא העומד ברשות העורלה, והוא יוצא ממנה, ונמשך לבית הספר ושובר אותה, והולך לבית הכנסת ושובר אותה. מה עושה הקב"ה לנשמה ההיא? הוא מכניסה אל חדרו, ונותן לה מתנות ומנחות רבות, ומקשט אותה בקישוטים עליונים, עד הזמן שמביא אותה לחופה בבן ההוא, שמלביש אותה בו, מי"ג שנים ולמעלה.

תגיות: שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים כב-כד
1. מהו שארה כסותה וענתה של כל מדרגה ומדרגה בעולמות העליונים?
2. מתי שלש אלה לא יגרע ממנה ומתי כן ומדוע?
3. מהו "ויצאה חינם אין כסף" מבחינה נפשית?
4. מהי העצה הטובה שנותנת התורה לבני אדם?
5. מה הסבא לא הסביר לרבי יוסי ורבי חייא ששלח אותם ללמוד מהסלע החזק, רשב"י?
6. מה תהליך גדילת האדם? מה ההבדל המהותי בין גיל י'ג לגיל כ'?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים כב – כד

הַסַבָּא

הנשמה היא התלבשות של אור, בכלי סוג של הרגשה, ידיעה שמגיעה לאדם, ומעבר לקיום הבסיסי הניתן מלמעלה, שיש לתקנה ולשכללה, להעביר אותה דרך פרטים של עולם הזה, ובדיוק כאן מופיע האתגר הנפשי – כיצד לשמור על הנשמה בסביבה של פיתויים ופרטים לא נקיים.

הקב"ה לא עוזב את הנשמה, והתורה מלמדת שצריך האדם לשמור על נשמתו, ועל ליבו בשלושה ממדים, שלושה הגיוניות אמוניים אותם עליו לרכוש, הם: שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ, לֹא יִגְרָע.

שְׁאֵרָהּ, מזון ראשוני, זה האור חוזר, שניתן לדחות, לא רץ לקבל כל תענוג לפני שבודק כמה זה יכול לקרבו למטרה.

כסותה – שלא ניתן ללב ישר את האור, הכסות היא דרכי התורה.

שְׁאֵרָהּ אומר שהמצב לא קובע, כלומר שעל האדם לפתח יכולת דחיה של האור – התענוג המגיע מלמעלה, דחייה כדי לבחון אפשרות ראויה להשתמש בו, דהיינו במסגרת ההיגיון התורני.

כְּסוּתָהּ – לבוש קבוע לשמירה. עֹנָתָהּ – צורך בסיסי בתענוג של קדושה, חומר דלק שאי אפשר בלעדיו לשמור על הרוח, הרוחניות.

בכדי להבין וליישם אומר הסבא לחברים: תלכו אל סלע ההוא שהעולם סמוך עליו, שהוא רבי שמעון בר יוחאי, תוכלו לקבל תובנות אמתיות. והכן מלמד הרשב"י שלפני גיל י"ג לא נמצאים כלל בקדושה, כלומר רצונות גדולים שלא ניתן להשתמש בהם. מכאן עד גיל 20 יש ללמוד תורה ולהגדיל את ההשקפה העליונה ותבניות האמונה. ואז ניתן לקחת אישה, דהיינו לפעול את ההשתוקקות לקדושה.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים יט – כא

הַסַבָּא

 ניצב האדם בפני אתגר שמצד אחד בכדי לבוא לקשר עם הבורא, ולהחזיר את נשמתו נקיה, עליו להתעסק עם הרצון העצמי שלו בעולם הזה, ומצד שני התעסקות לא נכונה, דהיינו ניסיון למשוך תענוג לפרטיות, מרחיק אותו מהשוואת צורה לבורא. רק התורה כתבלין ליצר הרע יכולה להציל את האדם, התשובה נמצאת בעולם.

כל עוד נמצאת הנשמה בתודעת העולם הזה, דהיינו תחת הרגשת הזמן ומקום, העבודה לא נגמרה ורק בדרך תורה תוכל להישמר.

נח) זכתה הנשמה ושמירה של פרישׂת לבוש כבוד, השם אלוה, עליה. כמה מחנות קדושות נועדים לה להתחבר עימה ולהביא אותה לגן העדן. לא זכתה, כמה מחנות נוכרים נועדים להביאה אל הגיהינום. ואלו המחנות של מלאכי חבלה עתידים לעשות בה נקמות. לזה בא הכתוב והורה, לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ, בְּבִגְדוֹ-בָהּ, אלו הם מלאכי החבלה. בבִגדו בה, הוא לבוש השמירה, השם אלוה, שהקב"ה פורשׂ עליה ועושה לה שמירה שלו, שלא ישלוט בה עם נוכרי.

נט) וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה כמה יש לאדם להיזהר שלא יטה דרכיו בעוה"ז. שאם זכה האדם בעוה"ז, ושומר את הנשמה כראוי, שהקב"ה רוצה בו, ומשתבח בו בכל יום בפמליה שלו. ואומר: ראו בן הקדוש שיש לי בעולם ההוא, כך וכך עשה, כך וכך מעשיו מתוקנים.

ס) וכשהנשמה הזאת יוצאת מהמעשה החיצוני מתודעת הזמן והמקום של העוה"ז זכּה, נקייה וברורה, הקב"ה מאיר לה בכמה אורות, בכל יום קורא עליה, זו היא הנשמה של פלוני בני, שמירה תהיה לגוף ההוא שעזבה.

סא) וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת, יַעֲשֶׂה-לָּהּ – מהו כמשפט הבנות? בתוך הסלע החזק, עולם הבריאה, ברקיע העליון אשר שם, ישנו היכל האהבה, העומד תחת קודש קודשים של הבריאה. שם אוצרות נסתרות, ושם הן כל נשיקין של אהבת המלך. ונשמות שהן אהובות המלך נכנסות שם.

סב) כיוון שהמלך נכנס בהיכל כתוב: ויישק יעקב לרחל, ששם זיווג רוחני דנשיקין, והקב"ה כאן בחינת יעקב מוצא שמה את נשמה הקדושה רחל שהיא השכינה ההיא, מיד מקדים ונושק אותה, ומחבק אותה, ומעלה אותה עימו ומשתעשע בה. לזה יש התחייבות של שארה כסותה ועונתה, זהו משפט הבנות.

סג) כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ, כמו שהאב עושה לבתו, שחביבה לו, שנושק אותה ומחבק אותה ונותן לה מתנות. כך עושה הקב"ה אל הנשמה הזכה בכל יום.

סד) וכתוב: יעשה למחכֵה לו. כמו שהבת, הנשמה, השלימה העשיה בעוה"ז. כך הקב"ה משלים לה עשייה אחרת בעוה"ב. שכתוב: עַיִן לֹא-רָאָתָה, אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה, לִמְחַכֵּה-לוֹ. וכאן כתוב: יעשה לה. לומד גזרה שווה, יעשה יעשה. שאף יעשה שבכאן הוא, עין לא ראתה אלוקים זולתך.

סה) אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ, לֹא יִגְרָע. מהי אחרת? וכי נשמה אחרת הכין הקב"ה להשיב לצדיקים בעוה"ז, ואין זו אותה הנשמה, שהשלימה בעוה"ז רצון אדונה? א"כ אין הבטחה כלל לצדיקים? האם ה' מכין 2 אפוציות לבחירת האדם, שאם יפעל להביא הנשמה להשפיע, או אם יקח אחרת? יוצא שאין כלל הבטחה לצדיקים.

סו) וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל-הָאָרֶץ, כְּשֶׁהָיָה; וְהָרוּחַ תָּשׁוּב, אֶל-הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ. מקרא זה העמידו החברים בחורבן ביהמ"ק, וישוב העפר על הארץ כשהיה. כאן הוא כמ"ש: והכנעני אז בארץ כשהיה ודאי.  כשעם ישראל בגלות אז הכנעני, צד הגוי מקבל את הרצון, כי כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו

שאחר החורבן חזרה הארץ לרשות קליפת כנען, כמו שהיה מתחילה. והרוח תשוב אל האלוקים אשר נתנה. והרוח תשוב זו היא השכינה, שהיא רוח הקדוש. בעת שראתה השכינה, באלו עשרה מסעות שנסעה, שישראל אינם רוצים לשוב בתשובה לפני הקב"ה והס"א שולטת על ארץ הקדושה, הסתלקה השכינה ושבה אל האלוקים.

נותנים לאדם אפשרות לעשות תשובה ע"י סביבה, חברים ורבנים, וכאשר אינו עושה, השכינה מסתלקת ממנו והכעני שבו שב לשלוט בארץ, דהייו על הרצונות שלו וכל עיסוקו בחיצוניות והגשמיות.

ישנם זמנים מסוגלים בהם הקב"ה מעלה את הנשמה לגן עדן העליון דהיינו לבינה. גן עדן תחתון הוא בחינת מלכות.

סז) רוח של אדם צדיק, מתעטר בצורה בגן העדן התחתון. ובכל שבתות ומועדים וראשי חודשים, מתעטרים הרוחות ופושטים צורתם מגן העדן התחתון, ועולים למעלה לגן העדן העליון. וכמו שעשה הקב"ה בנשמה הקדושה למעלה, כן עושה עם הרוח הזה, שלמטה בגן העדן התחתון, שעלה לפניו. ואמר, זהו הרוח של גוף פלוני. מיד מעטר הקב"ה לרוח הזה בכמה עטרות, ומשתעשע בה.

סח) ואין הקב"ה עוזב, בשביל רוח הזה, את מה שעושה לנשמה. אלא, לוֹ שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ, לֹא יִגְרָע. אלו הם שלושה שמות עליונים, שעין לא ראתה אלוקים זולתך, שהוא בינה.

סט) וכולם הם בעוה"ב, בינה, ונמשכו משם. שְׁאֵרָהּ, המשכה של התנוצצות ואור, או"ח ואו"י, המאיר בדרך סתום. הוא מָזון הזן את הכול, הויה בניקוד אלוקים, הבינה. שארה בהיפוך האותיות הוא אשר ה'. אשר היא בינה, ה"ר דהויה. וזהו, מאשר שְמֵנָה לַחְמו, כי ממנה נמשך המזון. שארה זה מה שמגיע לאדם מלמעלה.

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים יט-כא
1. מהי התוצאה של השמירה של הנשמה על נקיות כאשר עולה למעלה? ומה אם לא זכתה?
2. במה משתבח הקב"ה בנשמה?
3. מהו היכל האהבה ומה קורה כאשר הנשמה מגיעה לשם?
4. מהו "כמשפט הבנות יעשה לה"?
5. מהו "ואם אחרת יקח לו" וכי נשמה אחרת הכין הקב"ה להשיב לצדיקים בעולם הזה? האם זו לא אותה נשמה שעלתה זכה והשלימה בעולם הזה את רצון אדונה? – האם זו הבעיטה בקופסה? הסבר ונמק.
6. כאשר שבה הרוח אל האלוקים אשר נתנה עדין צריך לעשות ולשמר את הנשמה כיצד זה נעשה?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים יט – כא

הַסַבָּא

 ניצב האדם בפני אתגר שמצד אחד בכדי לבוא לקשר עם הבורא, ולהחזיר את נשמתו נקיה, עליו להתעסק עם הרצון העצמי שלו בעולם הזה, ומצד שני התעסקות לא נכונה, דהיינו ניסיון למשוך תענוג לפרטיות, מרחיק אותו מהשוואת צורה לבורא. רק התורה כתבלין ליצר הרע יכולה להציל את האדם, התשובה נמצאת בעולם.

כל עוד נמצאת הנשמה בתודעת העולם הזה, דהיינו תחת הרגשת הזמן ומקום, העבודה לא נגמרה ורק בדרך תורה תוכל להישמר.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים טז – יח

הַסַבָּא

עַל הָאָדָם לִבְחוֹר סְבִיבָה שֶׁתֵּאָפְשֶׁר לֶנִשׁמָּתּוֹ לָצֵאת נְקִיָּה מֵעוֹלָם זֶה.

מדוע מורידים נשמה לעולם הזה המטונף ודורשים ממנה לצאת נקיה. אלא אומר השם, יש לך הגנה של התורה. עליך לרדת, שכאן ישנם רצונות שבויים שעליך לקלוט ולפדות מהשבי בהדרגה. אך אם תיקח את הנשמה לתענוגות פרטיים ודאי שתתלכלך. סביבה ראויה היא של חברים הדבקים במטרה להגיע לתכלית, סביבה של סופרים וספרים ראויים.

נשמה היא תענוג המלובש בכלי, בגוף בעולם הזה, ולא משאירים לאדם את התענוג לאורך זמן, אלא הס"א לוקח אותו עד שהשם פודה אותה. טוב לאדם שנלקח לאחר שסיים תפקידו

החוזר בתשובה בונה לעצמו נקיות פנימית, ואז הנשמה לא תימכר לעם נוכרי, דהיינו להתענג במקומות לא ראויים.

גם כשהס"א לוקחת אליה ילד, אינה לוקחת את כולו, אלא תענוג מצד הגוף. ישנן נשמות של קטנים שהקב"ה ברחמיו לוקח לפני שיתקלקלו, ואז הוא עוזב אותם לס"א שתעשוק אותם, וכל זה לטובתם. אמה זו לוקחת את הילד הקטן עד שה' לוקח את הנשמה, אז נשאר לה הגוף, וגם זה זמני עד תחיית המתים.

לעיתים רואים שילד קטן שמח משטות, מדברים זמניים, ונותנים לדברים אלו להיגמר. לא רוצים לתת לו לגדול בשטויות, מפסיקים את התענוגות הללו.

מז) ואם תאמר שצד ההוא באה בילד ההוא, כלומר שיש לה שליטה בנשמתו, אינו כן. אלא לוקחת אותה ושמחה עימה, והיא פורחת מידיה, ונכנסת במקום של הס"א, וס"א פוקדת את הילד, ושמחה עימו וצוחקת בו, ומתאווה לבשר ההוא, עד שלאח"כ לוקח הקב"ה נשמתו, והיא לוקחת גופו. ולאח"כ, הכול ברשות הקב"ה.

מח) לֹא תֵצֵא, כְּצֵאת הָעֲבָדִים. מהו כצאת העבדים? אלא בשעה שיוצאת מהמאזני המרמה וצד ההוא בשמחה, רושם אותה הקב"ה וחותם אותה בטבעת אחת, ופורשׂ עליה לבוש כבוד שלו, השם הקדוש, אלוה. וזהו, בבִגדו בה, בלבוש כבוד של המלך. ואז היא שמורה, שלא תהיה נמסרת לעם נוכרי, לחסידי אוה"ע ולממזרים תלמידי חכמים, אלא לישראל בלבד. מאחר ויש עליה שם אלוקה, יש בה סימן שיכולה להתלבש רק בגוף יהודי

מט) כתוב: כימֵי אלוה ישמֵרני. הלבוש כבוד, אלוה. וע"ז כתוב: לְעַם נָכְרִי לֹא-יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ, בְּבִגְדוֹ-בָהּ, בעוד שלבוש כבוד של המלך בה. כיוון שבגדו בה, ע"כ כתוב: לעם נוכרי לא ימשול למוכרה.

נ) מהו הרשות, שהקב"ה נותן לס"א לעשוק הנשמה? כל בני העולם ברשות המלך הקדוש, שכולם יש להם זמן לחיות בעוה"ז, עד שהוא רוצה להעלותם מן העולם, ואין רשות לס"א לפגוע בהם לפני הזמן. ואין לאותה נשמה זמן קצוב לחיות בו, וע"כ הס"א צוחקת בה ושמחה בה ומוציאה אותה מן העולם. נמצא שבזה שלא ניתן לה זמן, ניתנה רשות לס"א לעשוק אותה. יש מצב שנגמר זמנה של הנשמה כאשר תיקנה או שאינה יכולה לעשות תפקידה בעולם ואינה מועילה לאחרים – אז יש רשות לס"א לקחת אותה.

נא) עוד יש הזהרות לבני אדם במקראות אלו, וכמה עצות טובות עליונות הם בכל דברי התורה, וכולם בדרך אמת, ונודעת לחכמים היודעים והולכים בדרך אמת. בזמן שרצה הקב"ה לברוא העולם, עלה ברצון לפניו, וצייר כל הנשמות העתידות להינתן בבני אדם אח"כ הכל צפוי, כל חוויות התענוג שאמורות להגיע. וכולן הצטיירו לפניו בצורה ההיא ממש, שעתידות להיות אח"כ בבני אדם, וראה כל אחת ואחת. הבורא כבר ראה במחשבת הבריאה את כל הפרטים, וכעת תפקיד האדם לגלותם.

נב) ויש מהן שעתידות להרע דרכיהם בעולם וקשה מפני שמלמעלה ניתן רק טוב, אלא אפשר לומר שמדובר על השמאל אותו ניתן להפוך לטוב. ובשעה שהגיע זמנם לרדת לעולם, קורא הקב"ה לנשמה ההיא, אמר לה: לכי בואי במקום פלוני בגוף פלוני. השיבה לפניו, ריבון העולם, די לי עוה"ז, שאני יושבת בו, ולא אלך לעולם אחר, שיעבדו בי ואהיה מלוכלכת ביניהם. אמר לה הקב"ה: מיום שנבראת ע"ז נבראת, להיות בעולם ההוא, בגוף. כיוון שהנשמה רואה כן, יורדת בעל כורחה ונכנסת שם בגוף. שרואה שזה תפקידה. כלומר ישנן נשמות הבאות מצד שמאל, סובלות כדי למלא התפקיד

נג) התורה שנותנת עצה לכל העולם, שרואָה כן, מזהירה לבני העולם ואומרת: ראו כמה מרחם הקב"ה עליכם. מרגלית טובה שהיה לו, הנשמה, מכר אותה בחינם שתעבדו בה בעוה"ז.

נד) וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ, זה הקב"ה. אֶת בִּתּוֹ, זו היא נשמה הקדושה. לאמה, להיות אמה משועבדת ביניכם בעוה"ז. בבקשה מכם, שבשעה שיגיע זמנה לצאת מעוה"ז, לֹא תֵצֵא, כְּצֵאת הָעֲבָדִים, לא תצא מטונפת בעוונות, תצא בת חורין ברורה ונקייה, כדי שישמח בה אדונה, וישתבח בה, וייתן לה שכר טוב בצַחצָחות שבגן עדן. כמ"ש: וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ. כשתצא הנשמה ברורה ונקיה ותבוא לקבל את כל האור המזומן לה מהבורא יתברך.

נה) אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ, כשיוצאת מלוכלכת בטינוף של עבירות, ואינה נראית לפניו כראוי, אוי לגוף, שנאבד מנשמה ההיא לעולם. משום כשהנשמות עולות ברורות ויוצאות נקיות מעוה"ז, כל נשמה ונשמה נכנסת בספר שבחמַת המלך כלי השפעה. חמת הוא כיס עור שמניחים בו ספרים ושטרות וניירות. וכולן נקובות בשמות, ואמר: זו היא הנשמה של פלוני, תהיה נועדת לגוף ההוא שעזבה. ואז כתוב: אֲשֶׁר-לא (לוֹ) יְעָדָהּ. מלמד שהנשמה מיועדת לגוף מסוים בכדי למלא תפקידה.

נו) וכשיוצאת רעה בעיני אדוניה, כי נטמאה בעוונות ובטינוף של חטאים, אז לא יְעָדָהּ, עם א' כתוב: ונאבד גוף ההוא ממנה, והיא לא נועדת לו. חוץ מנשמה ההיא שאדונה רוצה בה, שהגוף חזר בו בתשובה. אז כתוב: והפדה כמ"ש: פדה נפשו מעַבוֹר בשחת. והפדה, סובב על האדם, שהעצה שלו הוא, שיִפדה אותה וישוב בתשובה. ולב' צדדים אומר הכתוב: והפדה: על הקב"ה, והפדה מגיהינום. על האדם, והפדה בתשובה, לאחר שחזר בתשובה, פודה אותם הקב"ה מדרך הגיהינום. אדם שעושה תשובה אינו יורד לגיהינום ותסכולים, אך אם אינו עושה תשובה, ומטנף את התענוג – האור האלקי, אז הרצון שלו מתקלקל.

נז) לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ,  מי הוא עם נוכרי? נכלמת הנשמה, כשיוצאת מהעולם, והאדם נטה מהדרך עימה, היא מבקשת לעלות למעלה לתוך המחנות הקדושות. כי מחנות קדושים עומדים בדרך של גן העדן, ומחנות נוכרים, מלאכי חבלה, עומדים בדרך של הגיהינום.

תגיות: נשמה נקיה, חזרה בתשובה

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים טז-יח
1. כיצד לוקחת הס"א את נשמתו של הילד ומה קורה איתה לאחר מכן?
2. מהו בגד המלך והלבוש היקר שמלביש הקב"ה את הנשמה כאשר היא יוצאת שלא כצאת העבדים אלא נקיה?
3. מהו "לעם נכרי לא ימשול למכרה"? את מי ומתי?
4. מהי הרשות שיש לצד האחר בנשמה ומתי זה קורה?
5. מהו ההסבר לכך שאומר באות נב שיש נשמות שראה מראש הקב"ה להרע דרכיהן בעולם? לכראורה זה מבטל את הבחירה.
6. מדוע הקב"ה מוריד את הנשמה לעוה"ז שהוא מקום מטונף וגם מבקש ממנה לחזור נקיה? כיצד אפשרי הדבר?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים טז – יח

הַסַבָּא

עַל הָאָדָם לִבְחוֹר סְבִיבָה שֶׁתֵּאָפְשֶׁר לֶנִשׁמָּתּוֹ לָצֵאת נְקִיָּה מֵעוֹלָם זֶה.

מדוע מורידים נשמה לעולם הזה המטונף ודורשים ממנה לצאת נקיה. אלא אומר השם, יש לך הגנה של התורה. עליך לרדת, שכאן ישנם רצונות שבויים שעליך לקלוט ולפדות מהשבי בהדרגה. אך אם תיקח את הנשמה לתענוגות פרטיים ודאי שתתלכלך. סביבה ראויה היא של חברים הדבקים במטרה להגיע לתכלית, סביבה של סופרים וספרים ראויים.

נשמה היא תענוג המלובש בכלי, בגוף בעולם הזה, ולא משאירים לאדם את התענוג לאורך זמן, אלא הס"א לוקח אותו עד שהשם פודה אותה. טוב לאדם שנלקח לאחר שסיים תפקידו

החוזר בתשובה בונה לעצמו נקיות פנימית, ואז הנשמה לא תימכר לעם נוכרי, דהיינו להתענג במקומות לא ראויים.

גם כשהס"א לוקחת אליה ילד, אינה לוקחת את כולו, אלא תענוג מצד הגוף. ישנן נשמות של קטנים שהקב"ה ברחמיו לוקח לפני שיתקלקלו, ואז הוא עוזב אותם לס"א שתעשוק אותם, וכל זה לטובתם. אמה זו לוקחת את הילד הקטן עד שה' לוקח את הנשמה, אז נשאר לה הגוף, וגם זה זמני עד תחיית המתים.

לעיתים רואים שילד קטן שמח משטות, מדברים זמניים, ונותנים לדברים אלו להיגמר. לא רוצים לתת לו לגדול בשטויות, מפסיקים את התענוגות הללו.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams