וַיִּקְרָא ז-ט
וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה
על האדם להיות קשוב לקול שקורא לו תדיר
ויקרא היא מציאות של ענן, הסתרה הגורמת שלא ניתן להיכנס. כדי שהקריאה מלמעלה תיפתח לאדם, צריך את האות וו שתחבר. לא כל אחד שומע קול זה, משה כן שמע מפני שהיה בו את החיבור הזה.
יש ואדם בא לעשות שינוי פנימי ואינו מצליח. כדי לתקן את המעשה, יש לתקן תחילה בשורש, בתודעה העליונה על ידי ויתור על העצמי והתמסרות לעליון.
משה הצליח לתפוס את המציאות הפנימית של אוהל מועד, כלומר לתפוס את מציאות הזמן, המועד כפי שהעליון נותן בתחתונים. בעבודת הנפש המשמעות היא שמתגברים על התודעה של זמן ומקום.
טו) לִפנַי ולִפְנים במקום קדוש, בבינה, מתנוצצת אות ו' בסתר ובהעלם, והיא קו אמצעי, שמקור יציאתו עולה ומכריע בין ב' קווים ימין ושמאל לבינה. אות ו' הזו נוצצת בהתנוצצות על כל האותיות, כלומר שמכריע בין ימין ושמאל של כל האותיות שבז"א ושבמלכות. קול יוצא מבין אלו האותיות, הו' שנקראת קול. אשר בבינה הוא אינו נשמע, וכאן באותיות דז"א ומלכות יוצא קול הנשמע. ואז הוא ממתיק האותיות ק"ר, ואותיות יקר"א נפתחו מסתימתן. ואז מכה התנוצצות של הו' בהתנוצצות של אות י'. והתנוצצות הזו של הו', שיצאה ממקום הקדוש, בינה, מכה בהתנוצצות. שפותח אות הי' החסד מסתימתה, והאירה.
טז) ואז ההתנוצצות של אות י' מכה בהתנוצצות של אות ק'. ויוצאת התנוצצות של אות ק' ומכה להתנוצצות של אות ר'. ויוצאות כל אלו התנוצצויות ומתחברות תוך ההתנוצצות של אות א' העומדת, המלכות המקבלת כל מה שבאותיות יק"ר, בחג"ת. וקול יוצא ומכה בכל אלו התנוצצויות האותיות יחד, כדי לצרפן יחד לסוד קריאה, התנוצצות של אות ו' בי' והתנוצצות הי' בק', התנוצצות הק' בר', והתנוצצות הר' בא', ומתחברות חקיקות התנוצצויות של האותיות ואח"כ יוצאות לפעולתן, כי לאחר שההתנוצצויות מתחברות, יוצא קול מביניהן, ומתחברות בצירוף של ויקרא אל משה. ומשה היה מסתכל כל אלו הימים, שלא נכנס לאוהל מועד, שהוא המלכות. אחר שהגיעה התנוצצות הו', קו האמצעי, מאמא, וייחד ב' הקווים של אותיות י' ק', נפתחו אותיות ק"ר מסתימתן, ולא לבד שלא הפריעו עוד האורות מאות י' וא' אלא עוד שהשפיעו אורותיהן לי' וא', וכולן האירו יחד בצירוף של ויקרא, שהו' השפיעה לי', והי' לק', והק' לר', והר' לא'. וכיוון שנפתחו כל האורות המתנוצצים על ד' אותיות אלו, וד' המרכבות של צד ימין דמלכות, מיכאל, קיבלו הארתן, תיכף היה יכול משה לבוא אל אוהל מועד. ונבחן פתיחת האורות של ד' אותיות יקר"א, לקריאה והזמנה אל משה, שיבוא לאוהל מועד. ומשה שהיה מסתכל כל אלו הימים, שלא נכנס לאוהל מועד, הוא היה מסתכל בהפרש, שמקודם שהשפיעה הו', הייתה שליטה לדינים שבאותיות ק"ר, וכיסו כל האורות שבי' וא', והארתן עצמן של אותיות ק"ר. אשר ע"כ לא היה יכול משה לבוא אל אוהל מועד. ועתה, אחר שהאירה הו', קו האמצעי, שנפתחו כל ד' האורות שבאותיות יקר"א, כבר יכול לבוא לאוהל מועד, שמתוך הסתכלות בהבחן הזה, הבין משם את הקריאה וההזמנה, שיבוא אל אוהל מועד. האות וו גורמת לאות יוד שהיא החסד להיפתח, החסד משפיע על גבורה ועל אות ר שהיא קו שמאל שבקו אמצעי ואז כולם יחד השפיעו על המלכות, היא האות א. את הקו שמאל אין לבטל, אלא ההיפך כאשר מביאים אותו לקו אמצעי הוא עוזר לשמיעת הקול הקורא.
האות וו שהיא קו אמצעי של בינה היא היוצרת את האפשרות שבז"א יפתחו הדברים. בינה שהיא התודעה העליונה השקטה, מקום ההתבוננות העצמית מעבר לאגו, שם ניתן לעשות את התיקון ולהשתית אותו על התחתון, שאינו יכול לפתוח את הסתימה של הענן בעצמו, אלא בזכות התודעה העליונה של בינה.
יז) אח"כ חזרו האותיות והיו מתגלגלות בחקיקותיהן, בצירוף האותיות, שנמסרו לאדם הראשון בגן עדן, להכניס א', מלכות, בתוך ההעלם, אל המקום שנקרא קודש, אמא, ויצאה הו' ונתנה מקום בתחילת המילה לאות א', ונתחברה הא' עם ו', שלאחריה הן ק"ר, וי', חסד, נכנסה בין ק"ר ונעשה קי"ר, ונחקקו והתנוצצו כבתחילה, והקול, קו אמצעי, יצא מביניהם, והתחברו התנוצצויות האותיות, ויצאו לחוץ, ונתגלו לכל המחנות שהיו נוסעים עם אלו האותיות, שהם המחנות של ד' המרכבות דמיכאל, וכשמתחברות התנוצצויות האותיות בהצירוף, מכה קול ביניהן, וחקיקותיהם נראות לכל המרכבות, בצירוף אוקי"ר, והקול חוזר מהן וקורא בין המרכבות, אוקיר אנוש מפז ואדם מכֶּתם אופיר. אחר שכל האורות דחג"ת שבצירוף ויקרא השפיעו אל הא' זעירה של ויקרא, נעשתה הא', המלכות, מלאה בברכות והאירה בהארת חכמה שבה, ועלתה לאמא. ואז נעשתה המלכות חשובה יותר מז"א כמ"ש: אשת חיל עטרת בעלה. ונמצא שהא', החכמה, עלתה לפני הו', ז"א, חסדים, ונעשה הצירוף א"ו. וגם הק', גבורה וקו שמאל, האירה בחכמה שבה ושלטה, ומשום זה הקדימה עצמה אל הי', חסד, כלומר ק"י. ובזה נהפך הצירוף ויקרא לצירוף אוקיר כמ"ש: אוקיר אנוש מפז. שהצירוף הזה יורה על שליטת אור החכמה. בדרך אור החסדים חשוב יותר, ובמטרה אור החוכמה
יח) אשרי חלקו של משה, שראה כל זה. אבל צירוף אוקי"ר שהוא מעין גמר תיקון לא נראה לעיניו של משה, אלא צירוף הראשון ויקר"א. וצירוף זה לא גילו לו, משום שאין מודיעים שבחו של אדם בפניו. וסימניך כמ"ש: צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם, אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד וכתוב: וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וּמִרְיָם וכתוב: פֶּה אֶל-פֶּה אֲדַבֶּר-בּוֹ וכתוב: לא כן עבדי משה. שאמר כל זה רק לאהרון ומרים ולא למשה, משום שאין מודיעים שבחו של אדם בפניו. שאין הקב"ה מגלה שבחה של המדרגה אל המשיג אותה, אלא אחר שכבר חלפה המדרגה וזכה למדרגה חדשה, אז מגלה לו שבחה ושלמותה של ראשונה. הרי שאין הקב"ה מגלה שבח המדרגה בפניה, בשעת מציאותה. אדם לא משיג מדרגה עד אשר מגלה את המדרגה העליונה ממנה, לכן אין אדם יכול להבחין במי שגבוה ממנו ברוחניות, אלא רק מי שבמדרגה תחתיו, במקום בו הוא כבר היה לפני שעלה, מדרגה עליה כבר זכה לשליטת החוכמה.
יט) עלו האותיות וחזרו בכל המחנות בצירוף אוקי"ר, הקול יצא ואמר, אוקיר אנוש מפז. אח"כ נמשכו האותיות והיו מתנוצצות על ראשיהם של כל אלו מרכבות, ונשתככו עד שנתתקנו במקומם.
כ) הראש לצד שמאל, המלכות, חזקיא"ל, ממונה עליון, עליון על המחנות, כל אלו העומדים בשער המשכן, המלכות, תחת ממשלתו של גבריא"ל. כי מיכאל מושל בימין המלכות, וגבריאל בשמאלה. ועימו מתתקנים בשער ההוא כל אלו המחנות שמתחת ידו. וממונה אחד הוקם על השער מבחוץ ושמו גזריא"ל, ועימו י"ב ממונים המסבבים אותו ג' ג' לכל צד, לד' צדדים. המרכבה הכוללת התחתונה, י"ב, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, שבכל אחד מהם ג' קווים חג"ת, שהם י"ב. ובפרטות יש י"ב בכל אחד. י"ב דמיכאל, עליהם מתנוצצות ד' אותיות יקר"א. כאן מבאר י"ב שבגבריאל, חו"ג תו"מ, שבכל אחד חג"ת, כמו במיכאל. ובתחילה מבאר המלכות שבגבריאל, שבו ג' מלאכים חג"ת, גבריאל, חזקיאל גזריאל. וגזריאל לבדו, ת"ת שבצד מלכות, כולל ג"כ י"ב.
כא) כתוב: ואלו הם שלהט החרב המתהפכת, מתהפכת בידיהם (ב"ב אות קיח). וממונה הזה חזקיאל, עומד עליהם למעלה למעלה בפנים. אות אחת מתנוצצת על ראשיהם, והיא אות א', צד המלכות שבגבריאל, כי אלו המחנות אינם עומדים ואינם נוסעים אלא באות א', בימין, במלכות היוצאת בחסדים, הימין, משום שהשמאל דגבריאל אינו נוסע אלא בימין, ע"י התלבשות בחסדים. והימין נוסע תמיד לשמאל, בהתכללות השמאל, וא' היא אות המתנוצצת ויוצאת מן הימין. מלכות מצד החסדים שבה. אז נוסעים כל המחנות למקום ההוא שמתנוצץ התנוצצות ההיא.
שאלות חזרה:
1. מיהי האות "ו" שב-"ויקרא"? ומה חשיבותה בנפש האדם?
2. כיצד האות ו פותחת את הסתימה שיש במלה "יקרא"?
3. כיצד מתחלפת המילה "ויקרא" ל-"אוקיר"?
4. מדוע לא גילו למשה את סוד "אוקיר", ומהי הרעיה לחוק שאין מודיעים שבחו של אדם בפניו?
5. מיהו הראש לצד שמאל ומהי "להט החרב המתהפכת" שנמצאת בידיהם?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
צור קשר: http://goo.gl/81NR6h
פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams
הקודם