נשמה היא שם כללי לנפש רוח נשמה, נר"ן. בכל פעולה שאדם עושה יש את הכוח המניע, את הכוח הרוחני שהוא מעבר למקרה, וחלק נוסף של כל פעולה: תוצאה בעולמות העליונים. אדם גשמי שקוע בתוך המקרה, ובכך מונע עצמו להפעים נקודה פנימית ולפתח דרגת נשמה. אין אפשרות להתחבר לנשמה ללא אמונה בקב"ה.
הנפש מנהלת את צד הגוף – העולם הזה כפי שהמידות מנהלות את הרצונות, ועדיין קשורה י"ב חדשים לאחר הפטירה, לכן מבקשים מהנפטר להיות מליץ יושר על החיים בעולם הזה. ויש הנוהגים לא ללכת לבית העלמין 12 חודשים, לתת לנפש מנוחה להשתחרר מעולם הזה. הקדיש עוזר לה לעלות ולהתדבק בקב"ה. תפקיד הרוח לתת את התנועה החיוּת לנפש. כאשר נפטר אדם מהעולם נשמה עולה מיד למקומה, למקום שיצאה משם, למלכות, שממנה נולדת הנשמה, וזה למי שזכה להגיע לדרגה זו, ולא נדרש ממנה גלגול. מי שאינו צדיק עליו להמתין להירקבות הגוף. גוף הצדיק אינו נרקב ואינו מפריע לחיבור לעליון.
הנשמה היא זו שמובילה דרך, וכשהיא לא מתוקנת מעכבת את הרוח והנפש. הקדיש עוזר לה להתקשר ולעלות לעולם הרוחני.
הקבר הוא בחינת הקליפות מהם שואבים רשעים תחליף לתענוג ולכן נק' בחייהם מתים. אלו גם בחלום מקבלים הם מידע משובש המחזק את התפיסה הגשמית המעוות שלהם. רק לאדם זך לגמרי מודעים האמת, לכן אסור לשמוע לאנשים לא כשרים וכל מיני מתקשרים מטעם עצמם.
כדי לו לאדם להיפתח לעולם הרוחני, אחרת הכסילות של עולם זה תעכב אותו. ואם אינו רואה זאת לפחות ינהג כך.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה צז-צט
1. מה קורה בליל האחרון של חג הסוכות, דהיינו בהושענא רבה?
2. מיהו המלאך ידו-מי-עם?
3. מה מכרזת הנפש שיודעת מי שעתיד למות? מה היא מכריזה לשאר המתים?
4. מה קורה לנפש שאין לה מנוחה?
5. מה קורה לנפש שיש לה מנוחה?
6. מה היחס בין הנר"ן כאשר יש מנוחה לנפש?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
תְּרוּמָה צז- צט
נפש רוח ונשמה
אל תהיה יווני, פעל באמונה מעבר למקרה.
אדם שטמון בתוך המקרה ללא קשר לעולם הרוחני, חושב הוא שהמצב קובע, הוא מחוסר אמונה שהיא המקשרת בין האדם לצלם. אין רוחניות בלי אמונה, אדם כזה הוא היווני שרוצה להבין רק את המקרה בשכל.
לאחר ראש השנה מגלים לאדם את כל חומרי הגלם, הם רצונותיו ובוחנים האם הוא מנהל אותם כראוי מבחינה פנימית. בסוכות רוכשים אמונה ואז בודקים את הצלם, שזו תבנית ההיגיון שדרכה הוא מפרש את המקרים, האם הם עומדים בחיצוניות בפני עצמם, או האם הם קשורים להשם. בצלם יש מדרגת נפש לקיום, רוח המאפשרת תנועה וגדילה, ומדרגת נשמה למי שבאמונה מחפש את הקשר לעליון. ללא אמונה זו הופך האדם לגשמי, לרדוף ולנטל על העולם בכך שאינו משפיע את חלקו. זהו אדם שלא השכיל לרכוש בסוכות אמונה, הוא נגרע מהעולם, ותאלץ נפשו להתגלגל עד שיתקן את המקרים הדרושים עם תנועת הרוח לקשר עם הבורא.
ונכרתה הנפש ההיא מלפני, אני ה'. דהיינו נכרתה מהמדרגה הרוחנית מלפני, שאינו שורה עליה הרוח אין לה רוחניות, לכן אין לה חיבור במה שלמעלה, ואינה יודעת כלל מאלו הדברים שבעולם ההוא. וזו היא נפש כבהמה. נמצאת בעולם העליון ואינה מבינה מה קורה שם. לכן לימוד קבלה מאפשר להכיר מראש את המקום אליו הולכים, עולם עליון בו אין את תודעת הזמן ומקום. הלומד פנימיות מתרגל חשיבה והרגשה, שזו מעין הגעה לשטח חדש לאחר לימוד מדויק של המפה. לכן תפקיד האדם בזמן תיקון לבדוק כל הרגשה האם היא קשורה באמונה לרוחניות, זוהי הרפואה הנפשית, וזו אחריותו לסדר את העולם הבא שלו ושל האנושות כולה.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
בכל פעולה שאדם עושה יש את הכוח המניע ואת הכוח הרוחני שהוא מעבר למקרה, וחלק נוסף של כל פעולה, תוצאה בעולמות העליונים. אדם גשמי שקוע בתוך המקרה, ובכך מונע עצמו להפעים נקודה פנימית ולפתח דרגת נשמה. אין אפשרות להתחבר לנשמה ללא אמונה בקב"ה.
הקבר הוא בחינת הקליפות מהם שואבים רשעים תחליף לתענוג ולכן נק' בחייהם מתים. אלו גם בחלום מקבלים מידע משובש המחזק את התפיסה הגשמית המעוות שלהם.
רפד) שלושה שמות נקראת הנשמה של האדם, שהן נר"ן. וכולן כלולות זו בזו, ובשלושה מקומות נמצאות כוחן. נפש נמצאת תוך הקבר, עד שהגוף נרקב בעפר, ובזה היא מתגלגלת בעוה"ז להימצא בין החיים, ולדעת הצער שלהם. ובשעה שנצרכים היא מבקשת רחמים עליהם. הנפש מנהלת את צד הגוף – העולם הזה כפי שהמידות מנהלות את הרצונות, ועדיין קשורה י"ב חדשים לאחר הפטירה, לכן מבקשים מהנפטר להיות מליץ יושר על החיים בעולם הזה. ויש הנוהגים לא ללכת לבית העלמין 12 חודשים, לתת לנפש מנוחה להשתחרר מעולם הזה. הקדיש עוזר לה לעלות ולהתדבק בקב"ה. תפקיד הרוח לתת את התנועה החיוּת לנפש, וכאשר נפרט אדם מהעולם,
רפה) רוח נכנס בגן עדן הארץ, ומצטייר שם בצורה של הגוף מעוה"ז, במלבוש אחד שמתלבש שם. ונהנה שם הנאות וחמודות שבזיו שבגן עדן התחתון למרות שנמצא עדיין בדיוקן של עולם הזה. ובשבת ור"ח וזמנים, הוא עולה למעלה, לגן עדן העליון, ונהנה שם וחוזר למקומו כמ"ש: והרוח תשוב אל האלוקים אשר נתנה, בזמנים האלו. וזאת במהלך 12 חודשים בהם תוכל לעלות רק לגן עדן העליון.
רפו) נשמה למי שזכה להגיע לדרגה זו, ולא נדרש ממנה גלגול, עולה מיד למקומה, למקום שיצאה משם, למלכות, שממנה נולדת הנשמה. וזו היא שבשבילה האירה הנר, המלכות, להאיר למעלה. כי נשמות צדיקים עולות למ"ן לז"א ומלכות, ומזדווגים על ידיהן. נשמה זו אינה יורדת למטה לעולם. בזו נכללת מי שנכללת, המלכות, מכל הצדדים ממעלה וממטה. כי המלכות נכללת מנשמות הצדיקים, היא הכלל והם הפרטים. ועד שהנשמה אינה עולה להתקשר בכיסא, עולם הבריאה, הרוח אינו מתעטר בגן עדן הארץ, והנפש אינה מתיישבת במקומה. כיוון שהנשמה עולה, יש מנוחה לכולם, שבאים על מקומם. זה למי שזכה לפתח דרגת נשמה, ומי שאינו צדיק עליו להמתין להירקבות הגוף. גוף הצדיק אינו נרקב ואינו מפריע.
רפז) וכשנצרך רחמים לבני העולם, כשהם בצער והולכים להתפלל על בית הקברות, נפש הזו מתעוררת, והולכת ומשוטטת ומעוררת לרוח, ורוח מתעורר לאבות, ועולה ומעורר את הנשמה, ואז הקב"ה מרחם על העולם. ואע"פ שביארו דברים אלו של הנשמה באופנים אחרים, שהנפש בעשיה, הרוח ביצירה, הנשמה בבריאה, כולם עולים במשקל, וזה בירורו של הדבר. כול שלושת החלקים בקשר אחד, כמו שלושה תפקידים לחלק הרוחני.
רפח) וכשהנשמה שהיא התענוג רק מהאמת מתעכבת מלעלות למקומה בעקבות מעשיה בעולם הזה, הרוח הולך ועומד בפתחו של גן עדן התחתון, ואין פותחים לו פתח בגלל החטאים שהנשמה לא הושלמה. והולך ומשוטט, ואין מי שישגיח בו. הנפש שאמנם חשה מה שקורה בעולם הזה, הייתה כבר צריכה לחוש מעבר לעולם הזה לו הייתה מתוקנת, הולכת ומשוטטת בעולם, ורואה את הגוף מעלה תולעים, ובדין של הקבר, בחיבוט הקבר, ומתאבלת עליו מפני שרוצה להינתק מהגוף כמה שיותר מהר. והכול הוא בעונש, עד שהנשמה מתקשרת במקומה למעלה, ואז כולם מתקשרים במקומם. הנשמה היא זו שמובילה דרך, וכשהיא לא מתוקנת מעכבת את הרוח והנפש. הקדיש עוזר לה להתקשר ולעלות לעולם הרוחני.
רפט) משום שכל השלושה הן קשר אחד, כעין של מעלה בנר"ן, שהם מלכות ז"א ובינה דאצילות, שכולם אחד וקשר אחד: נפש, המלכות, אין לה אור מעצמה כלום, וזו היא שמשתתפת בגוף אחד, שהוא ג' עולמות בי"ע, שהמלכות מתלבשת בהם כנשמה בגוף, לענג אותו ולזון אותו בכל מה שצריך. כמ"ש: ותיתן טרף לביתה וחוק לנערותיה. ביתה, זהו הגוף, שהיא מזינה אותו. ונערותיה, האיברים של גוף פרצופי העולמות, הספירות דבי"ע.
רצ) רוח דאצילות שהוא בחינת נשמה לבי"ע, הרוכב על נפש ושולט עליה, ומאיר לה בכל מה שהיא צריכה, ז"א. והנפש היא כיסא לרוח הזה. נשמה, שהוציאה והאצילה לרוח הזה, ושולטת עליו, ומאירה לו באור החיים, היא בינה. ורוח תלוי בנשמה ומאיר ממנה באור שמאירה לו. נפש תלויה ברוח ומאירה ממנו וניזונה ממנו. וכולם קשר אחד.
רצא) הנשמה העליונה, בינה, אינה עולה תוך הנביעה דעתיק דעתיקין סתום מכל סתומים, א"א. שבקטנות שמלכות עלתה לעיניים דאריך, הבינה יצאה מראש א"א, ולעת גדלות חוזרת לראש א"א, אל המקום שיצאה משם. ומתמלאת אור ממנו, משום שאינו פוסק מלהאיר, וכל עוד שהנשמה לא חזרה למקומה ראש דא"א, רוח הזה אינו נכנס בגן עדן, שהוא הנפש, המלכות, ולעולם הרוח אינו שורה אלא בגן עדן מלכות דאצילות, כי ז"א ומלכות מזדווגים זה בזה, והנשמה למעלה. גם הנפש, המלכות, אינה מתיישבת במקומה בתוך הגוף למטה, שהוא בי"ע, כל עוד שהנשמה לא חזרה למקומה למעלה. יוצא שבי"ע הם כגוף, כאברים לנשמה
רצב) כעין זה, הכול מתפרש כך באדם למטה. ואע"פ שנר"ן שבאדם כולם קשר אחד, הנשמה עולה למעלה בנביעה של הבאר, ביסוד דמלכות. הרוח נכנס בגן עדן התחתון, כעין של מעלה, שז"א נכנס בגן עדן דאצילות, המלכות. הנפש מתיישבת תוך הקבר. ואם הנפש למעלה, שהיא המלכות, מתיישבת תוך הגוף בקבר, איפה הוא קבר למעלה? אלא תוך קליפה הקשה. כי במלכות כתוב: ורגליה יורדות מוות, שמתלבשת בסיומה תוך קליפה הקשה, שהיא בחינת מוות וקבר. וע"כ נפש כעין זה למטה. והכול זה כעין זה. ומשום זה בשלוש מדרגות מתחלקות הנשמה, נר"ן, והם קשר אחד וסוד אחד. כך מתנהל האדם, העולם וכל מקרה.
רצג) ובכל זמן שהעצמות עוד נמצאים בקבר, טרם נרקבו, נפש נמצאת שם. וכאן סוד ליודעים דרך האמת, ליראי חטא: בשעה שהנשמה מתעטרת למעלה בתוך עטרה הקדושה, המלכות, והרוח עומד באור העליון, בשבת וראשי חודשים וזמנים, נפש הזו בשעה שהרוח יורד מתוך אור העליון לדור בגן עדן ומאיר ומתנוצץ, עומדת הנפש תוך הקבר ומתלבשת בצורה שהיה לגוף מתחילה, וכל העצמות עולים בצורה ההיא, ומשבחים ומודים להקב"ה, כמ"ש: כל עצמותיי תאמרנה ה' מי כמוך. לא כתוב: אומרות, אלא, תאמרנה, בקבר. זה אינו תהליך אוט' אלא בקבר כשהנפש נמצאת רוצות העצמות להינתק מהבשר
רצד) אם היה ניתנת רשות לעין לראות, היה רואה בליל כניסת השבת ולילה של ר"ח וזמנים, כצורות על הקברים, המודות ומשבחות להקב"ה. אבל הכסילות של בני אדם מעכב אותם מלראות, ואינם יודעים ואינם משגיחים על מה הם נמצאים בעוה"ז, ואינם דואגים להשגיח בכבוד המלך העליון בעוה"ז, ומכ"ש להשגיח בכבוד עולם העליון, ועל מה עומדת, ואיך מתפרשים הדברים. כדי לו לאדם להיפתח לעולם הרוחני, מפני שהכסילות של עולם זה תעכב אותו. ואם אינו רואה זאת לפחות ינהג כך.
רצה) ביום רה"ש, שהעולם נידון וכיסא הדין עומד אל מלך העליון לדון העולם, כל נפש משוטטת ומבקשת רחמים על בני אדם החיים. בליל מוצאי יום הדין, הנשמות הן הולכות ומשוטטות לשמוע ולדעת, מהו הדין שנידון העולם. ולפעמים הן מודיעות בחיזיון אל החיים כמ"ש: בחלום חזיון לילה בנפול תרדמה על אנשים בתנומות עלי משכב. אז יגלה אוזן אנשים, ובמוֹסָרם יחתום. מוסרם, הנפש, שעומדת וקובעת דברים לבני אדם, שיקבלו מוסר, שמודיעה להם גזר דינם בחזיון לילה, ואז הם ישובו בתשובה. רק לאדם זך לגמרי מודעים לו אמת, לכן אסור לשמוע לאנשים לא כשרים וכל מיני מתקשרים מטעם עצמם.
תגיות: נפש רוח נשמה
שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה צד-צו
1. מהו השם הכללי לנר"ן ומדוע נבחר שם זה?
2. כיצד היא ההתנהלות של הנר"ן בעת פטירת האדם במצב האופטימלי?
3. הסבר את הקשר המוכרח בין הנר"ן.
4. מה קורה לרוח והנפש כשהנשמה מתעכבת מלעלות למקומה?
5. הסבר כיצד המלכות היא נשמה לבי"ע ובמה היא נפש? אגב כך הסבר מהו ותתן טרף לביתה וחוק לנערותיה"?
6. מהו הקבר בעולם העליון?
7. מה היה רואה האדם אם היתה ניתנת לו רשות לראות בליל כניסת השבת ומדוע אינו רואה?
8. מה קורה לנפש ביום ר"ה ומה קורה בליל מוצאי יום הדין?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
פתיחה וכיסוי קל שעל ארץ הקדושה [פתיחו וחופאה קלישא דעל ארעא קדישא]
מצפון עלולה להיפתח הרעה.
הצפון צד הגבורה, משיכת החוכמה, יפתח לרעה אם לא משתמשים בחסדי הדרום, להביא את הרצונות לקו אמצעי. החסד מימין, הדרום מפשיר את הקיפאון של החוכמה הנמשכת מצפון, וזהו וחושך לעולם כאשר עומד הצפון בפני עצמו, שאי אפשר לקבל חוכמה ללא מסגרת חסדים.
יש הבדל היכן הנשמות נפטרות, האם בא"י או בחו"ל שהן ברשות קליפה קשה, עליה לעבור תיקונים דרך מחילות. ומי שנפטר בארץ הקדושה ולא מלינים את הגופה, הוא נכנס לארץ הקדושה העליונה בלי צורך לשוטט הרבה.
הנשמה היא צד החיוּת של האדם, מה שנתפס כעונג או ידיעה. כאשר הכלי פגום, גם האור נטמא ויש לשבור את הכלי. המבחן הוא ממה אדם נהנה, מהאמת או שניזון מהס"א, שהם תענוגות הגוף. לא מביאים את האור אל החושך כפי שמציע היווני שבנפש, אלא מביאים חסדים, דחייה של האור ונכונות ליהנות רק מהאמת.
אדם שנהנה ממקורות לא אמתיים בחייו, או שמקבל מחמאות מאנשים לא ראויים ונהנה מהם, הוא פוגע בעצמו. לכן אין לקבל כבוד מאנשים שאינם הולכים בדרך השם, אחרת יש להם שליטה עליך, עם השלכות שיבואו לידי ביטוי גם לאחר הפטירה.
רעז) איברים ופדרים הנשרפים בלילה על המזבח, לזון מן העשן שלהם מינים אחרים, הס"א, אין הפירוש שנכנסים בארץ להיזון מן העשן, ולא להמשיכם לארץ, אלא להיפך, כדי שלא תשלוט הס"א תוך הארץ, ולא יהיו נמשכים להיכנס שם. ומשום זה העשן מהאיברים והפדרים, היה עולה בדרך עקום ומתגלגל לחוץ לארץ, והולך בחיפזון עד שנכנס לנקב בצד צפון, ששם מדורים של כל הס"א, ושם נכנס העשן, וכולם ניזונים שם. יוצא מכאן שהס"א מתחזקת בחו"ל
רעח) העשן של קורבנות העולה ביום, היה עולה למקומו למעלה בדרך ישר בלי הטיה לחו"ל, וניזון ממנו מי שניזון כמ"ש: לריח ניחוח אישה לה'. ומפתיחה, מהנקב שבצד צפון, ניזונים כל צדדי קליפה הקשה, שמחוץ לארץ הקדושה, וניזונים מעשן הגס של איברים ופדרים. השימוש של האדם בקורבנות בא כדי להגדיל את האמונה בבורא יתברך. ודווקא מהאברים הנשרפים על המזבח בלילה יש להיזהר, ששם כוח הס"א, אלא אם כן יחבר את הלילה ליום. כיום כנגד קורבנות הלילה תיקנו תפילת ערבית.
רעט) גופיהם של הצדיקים, שלא נמשכו בעוה"ז אחר הנאות ותאוות של קליפה הקשה, אינה שולטת עליהם רוח הטומאה כלל, כי לא השתתפו עימו כלום בעוה"ז. וכמו שהגוף של הרשעים נמשך בעוה"ז אחר קליפה הקשה ואחר הנאות ותענוגים שלו ותיקונים שלו, כך הוא נטמא אחר שיצאה נשמתו ממנו. כל מה שאדם עושה פה בארץ, משפיע באופן ישיר לקורה אותו לאחר הפטירה.
רפ) גופיהם של הצדיקים שאינם מתענגים בעוה"ז אלא מתענוג של מצווה, וסעודות של שבתות וחגים וזמנים, רוח הטומאה אינו יכול לשלוט עליהם, כי לא התענגו משלו מהס"א כלום, ומשום שלא לקחו משלו אין לו רשות עליהם. אשרי הוא מי שלא נהנה משלו כלום.
רפא) מי שנשמתו יוצאת מחוץ לארץ הקדושה, וגוף נטמא ברוח הטומאה, רוח הטומאה נבלע בתוכו עד שחוזר לעפר. ואם גוף, שנבלע בו רוח הטומאה, מעלים אותו להיקבר בארץ הקדושה, עליו כתוב: ותבואו ותטמאו את ארצי, ונחלתי שׂמתם לתועבה. ארצי, שלא שלט עליה רוח הטומאה בגוף שלכם, שנבלע בו רוח הטומאה, שאתם מביאים לקבור אותו בארצי. אתם מטמאים אותה להיטמא בו, בגוף הטמא, אם לא שעשה הקב"ה רפואה לארץ, כי כיוון שנרקב גוף, מנשב הקב"ה רוח מלמעלה, ודוחה רוח הטומאה לחוץ. כי הוא חס על הארץ. צדיקים הם אלו שאינם נהנים מהעולם הזה, ולמעשה אין גופם נטמא, יכולים להביאם לקבורה בא"י. אפילו יוסף ש
רפב) על גופו של יוסף לא שלט רוח הטומאה לעולם, אע"פ שנשמתו יצאה ברשות אחרת, בחוץ לארץ, משום שלא נמשך בחייו אחר רוח הטומאה. ועכ"ז לא רצה שיעלו את גופו להיקבר בארץ הקדושה, אלא אמר, והעליתם את עצמותיי, ולא גופי.
רפג) יעקב לא מת, וגופו מתקיים תמיד בקיומו, ולא פחד מס"א, כי מיטתו הייתה שלמה בשלמות אור העליון, בהארת י"ב שבטים ובשבעים נפש שהיה כלל ואין העדר ברוחני, משום זה לא ירא מפני הס"א, שלא יכול לשלוט עליו. ועוד, שהוא גוף של צורה העליונה, מרכבה לת"ת, ויופיו נאחז בכל הצדדים, וכל אלו האיברים של אדה"ר היו נאחזים בו. וע"כ כתוב: וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי, וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם, וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם, כלומר גוף שלם. וע"כ, ויחנטו הרופאים את ישראל – מצב גדלות, שגופו יהיה נמצא בקיום. וכך צריך להיות. שאר בני העולם שנשמתם יצאה בארץ הקדושה, ניצלים הנפש והגוף מהכול.
תגיות: קבורה בא"י, גוף הצדיקים
שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה צא-צג
1. כיצד היא ההתנהגות של העשן העולה מהאברים ופדרים הנשרפים בלילה ומה זה מסמן עליו?
2. כיצד מתנהג העשן של קורבנות העולה ביום?
3. מה ההבדל בין גופיהם של הצדיקים לגוף של הרשעים?
4. כיצד מותר לצדיקים להתענג בעולם הזה? ומדוע במקרים אלו רוח הטומאה אינה יכולה לשלוט עליהם?
5. מה אומר הקב"ה לזה הרוצה להיקבר בארץ הקדושה אשר נשמתו יצאה בחוץ לארץ?
6. מדוע יוסף הצדיק ציווה להביא את עצמותיו להיקבר בארץ ולא את גופו? מדוע יעקב ציווה שיביאו את גופו להיקבר בארץ הקדושה?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
הצפון צד הגבורה, משיכת החוכמה, יפתח לרעה אם לא משתמשים בחסדי הדרום, להביא את הרצונות לקו אמצעי. החסד מימין, הדרום מפשיר את הקיפאון של החוכמה הנמשכת מצפון, וזהו וחושך לעולם כאשר עומד הצפון בפני עצמו, שאי אפשר לקבל חוכמה ללא מסגרת חסדים.
יש הבדל היכן הנשמות נפטרות, האם בא"י או בחו"ל שהן ברשות קליפה קשה, עליה לעבור תיקונים דרך מחילות. ומי שנפטר בארץ הקדושה ולא מלינים את הגופה, הוא נכנס לארץ הקדושה העליונה בלי צורך לשוטט הרבה.
הנשמה היא צד החיוּת של האדם, מה שנתפס כעונג או ידיעה. כאשר הכלי פגום, גם האור נטמא ויש לשבור את הכלי. המבחן הוא ממה אדם נהנה, מהאמת או שניזון מהס"א, שהם תענוגות הגוף. לא מביאים את האור אל החושך כפי שמציע היווני שבנפש, אלא מביאים חסדים, דחייה של האור ונכונות ליהנות רק מהאמת.
אדם שנהנה ממקורות לא אמתיים בחייו, או שמקבל מחמאות מאנשים לא ראויים ונהנה מהם, הוא פוגע בעצמו. לכן אין לקבל כבוד מאנשים שאינם הולכים בדרך השם, אחרת יש להם שליטה עליך, עם השלכות שיבואו לידי ביטוי גם לאחר הפטירה.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
תְּרוּמָה פח- צ פתיחה וכיסוי קל שעל ארץ המעלת ארץ ישראלקדושה [פתיחו וחופאה קלישא דעל ארעא קדישא]
מלמד כאן על הייחוד של ארץ הקודש, ועל הייחוד של הנשמות מצד חיותן ומיתתן בעולם הזה.
בנפש א"י הם רצונות של ישר-אל, וארצות הגויים הם רצונות לקבל לעצמם. לכן אין לצאת סתם מא"י, ובנפש אל לו לאדם לצאת מרצון הקדושה
רסט) בארץ הקדושה מיתקן הכול באופן אחר. כי קליפה הקשה, המתלבשת בתוך הארץ, נשברת ממקום ההוא, ואינה שולטת בה כלל. כי קליפה הקשה נשברת והולכת ומתפתחת מצד זה ומצד זה, עד שנעשה שם פתח בקליפה הקשה השולטת בארץ. שהארות הקווים מצד ימין ומצד שמאל שוברות הקליפה הקשה הסותמת, ונעשה פתח במקומה לקבל האורות. לאדם החי בארץ ישראל יש את הכוח לשבר את הקליפה שרוצה לינוק מהקדושה, לכן נדרשת זהירות יתרה, ומצד שני ישנה שמירה גדולה. הקליפה חוסמת את האושר, האור הרוחני של הנשמה, לא של הגוף, אלא מהיחד, מהחיבור להשם. הפתח לשמחה אמיתית זו נשמר תמיד לכל יהודי לחזור בתשובה.
רע) פתיחה היא בארץ הקדושה, בכל זמן שעובדים עבודה כראוי. כיוון שישראל גרמו העוונות עיוותו את עבודת השם ואינם עובדים כראוי, הקליפה הקשה שמצדדי הפתיחה, נמשכת חזרה לצד זה ולצד זה נסתם הקו האמצעי, עד שהתקרבו צדדי הקליפה יחד. וזה היה רק בזמן החורבן. כיוון שסתמה הקליפה את המוח, אז שולטת הקליפה על ישראל, ודוחה אותם לחוץ ממקום הזה. העוונות אינם מאפשרים למוח להיפתח לקדושה.
העוונות גורמים שהקליפה תישלח את האדם מהקדושה לגלות, והמצוות יכולות לתקן. חייב האדם להיות בתנועה נפשית מתמדת של יראה, שתבטא את האמונה בעליון, אז יוכל לשמר את האהבה.
רעא) עכ"ז, אע"פ שדחתה אותם לחוץ, אינה יכולה קליפה לשלוט במקום הקדוש, בארץ הקדושה, כי אינו מקומו. א"כ כיוון שהקליפה אינה יכולה לשלוט במקום הקדוש, למה עומד חרוב? שהרי אין חורבן בעולם אלא מצד הקליפה הקשה.
אם הקליפה לא שולטת בא"י אז איך יכולה חילוניות לשלוט ברחובות,
רעב) אלא כשנחרב לא נחרב אלא מצד של הקליפה הקשה, בשעה שסתם המוח, והקב"ה עשה שלא תשלוט קליפה הקשה על מקום הזה. וכשהקליפה דחתה את ישראל ממנו, אז קליפה חזרה ונפתחה כבתחילה. ומשום שעם הקדוש לא היו שם, כי היו בגלות, התכסה על פתיחה ההיא כיסוי קדוש של פרוכת קלה לשמור מקום ההוא, שהקליפה הקשה לא תסתום אותו, והכיסוי אוחז בכל צדדיו לשומרו. צריך להאמין שישנה נקודה פנימית שמורה שהיא פתח לתשובה.
רעג) שיהיה משחת קודש על הארץ כבתחילה, אינו יכול להיות, כי כיסוי הקל נאחז שם שלא יירד למטה, כי עם הקדוש אינו שם. וע"כ לא נבנה החורבן מיום שנחרב הארץ אין פה בנייה שלמה של הקליפה. והקליפה הקשה אינה יכולה לשלוט, כי כיסוי קל אוחז בכל צדדיו בפתיחה, שלא תשלוט שם הקליפה, ולא תסתום את המוח, כי כיסוי הקל, מהמשכה של פרוכת הקדוש שלמעלה, שומר אותו מקום. ישנה פרוכת, כיסוי קל, מסך נפשי פנימי בכל יהודי, לשמירה את "פח השמן" שהיווני שבנפש לא ימצא, ועליך לגלות פתח תשובה זה
רעד) משום זה כל אלו הנשמות של שאר העמים הדרים בארץ, כשיוצאות מהעולם, הארץ אינה מקבלת אותן ודוחה אותן לחוץ, והולכות ומשוטטות ומתגלגלות בכמה גלגולים עד שיוצאות מכל הארץ הקדושה, ומסבבות עד שמגיעות אל הצד שלהן בטומאה שלהן. וכל אלו נשמות ישראל הנפטרות שם, עולות, וכיסוי הקל מקבל אותן, ונכנסים לקדושה עליונה. משום שכל מין הולך אל מינו. בעולם העליון תיווצר הפרדה, ונשמות טמאות ילכו למקומם, ונשמות ישראל ישובו למקום הפרוכת. גוי אפילו גר בא"י, בעולם העליון ילך למקום הטומאה, וישראל גם אם נמצא בגלות, יעבור מספר תיקונים ויגיע למקום הקדושה
רעה) ונשמות ישראל הנפטרות בחוץ לארץ, ברשות קליפה הקשה, כל אחת הולכת ומסבבת ומתגלגלת דרך מחילות עפר, דהיינו מקומות חשוכים של הרצון לקבל עד ששבה למקומה ונכנסת למקום הראוי לה. אשרי חלקו, מי שנשמתו יוצאת ברשות קדושה, בפתיחה שבארץ הקדושה.
רעו) מי שנשמתו יוצאת בארץ הקדושה, אם נקבר ביום ההוא לפני שבאות הקליפות לנשמה, אינו שולט עליו רוח הטומאה כלל. וע"כ כתוב בתלוי, כי קבור תקברנו ביום ההוא, ולא תטמא את אדמתך. משום שבלילה ניתנה רשות לרוח הטומאה לשוטט, ואע"פ שניתנה להם רשות לא ייכנסו בארץ הקדושה, חוץ אם מוצאים שם כלי להיכנס בו, גופו של מת. אין להלין את המת דהיינו שיעבור עליו לילה שהוא זמן של דין מבלי שיקבר. מת הוא מי שאינו הולך בדרך תורה, אין להלינו במקום של קדושה.
תגיות: מעלת ארץ ישראל
שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה פח-צ
1. מה היחס בין זמן החורבן למעט אחריו? הסבר זה ע"י הכתוב "רגע באפו חיים ברצונו".
2. מהי הפתיחה בקליפה בארץ בקדושה ומהי בגוף אחד?
3. מהי השליטה ועד כמה היא של הקליפה בארץ הקד' בעת שנשמות ישראל גלו ממקום זה?
4. מדוע עומדת א"י בחורבתה אם אין אפשרות לקליפה לאחוז בה באופן מלא?
5. מה שומר על פתח התשובה כדי שהקליפה לא תסגור על פתח זה ומהו בנפש האדם?
6. מה הסדר של נשמות שנפטרות מהעולם של שאר העמים הדרים בארץ? של ישראל הנפטר בחוץ לארץ? ולאלו שנפטרים בארץ הקדושה?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
פתיחה וכיסוי קל שעל ארץ הקדושה [פתיחו וחופאה קלישא דעל ארעא קדישא]
העוונות אינם מאפשרים למוח להיפתח לקדושה.
העוונות גורמים שהקליפה תישלח את האדם מהקדושה לגלות. הקליפה חוסמת את האושר, האור הרוחני של הנשמה, לא של הגוף, אלא מהיחד, מהחיבור להשם.
לאדם החי בארץ ישראל יש את הכוח לשבר את הקליפה שמנסה לינוק מהקדושה, לכן נדרשת זהירות יתרה, ומצד שני ישנה שמירה גדולה. חייב האדם להיות בתנועה נפשית מתמדת של יראה, שתבטא את האמונה בעליון, אז יוכל לשמר את האהבה. הפתח לשמחה אמיתית זו נשמר תמיד לכל יהודי, רק עליו להאמין שישנה נקודה פנימית שמורה שהיא פתח לתשובה. זו בחינה של פרוכת, כיסוי קל, מסך נפשי לשמור את "פח השמן" שהיווני שבנפש לא ימצא.
בנפש, א"י הם רצונות של ישר-אל, וארצות הגויים הם רצונות לקבל לעצמם. לכן אין לצאת סתם מא"י, ואל לו לאדם לצאת מרצון הקדושה. לאחר הפטירה, בעולם העליון נוצרת הפרדה: נשמות טמאות ילכו למקומם, ונשמות ישראל ישובו למקום הפרוכת. גוי אפילו גר בא"י, בעולם העליון ילך למקום הטומאה, וישראל גם אם נמצא בגלות, יעבור מספר תיקונים ויגיע למקום הקדושה. עוד מלמד כאן הזוהר, שאין להלין את המת דהיינו שיעבור עליו לילה שהוא זמן של דין מבלי שיקבר. מת הוא מי שאינו הולך בדרך תורה, אין להלינו במקום של קדושה.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה פה-פז
1. מהו הסוד של אשחרך?
2. מדוע כתוב ימצאנני עם שני יודים?
3. מהו הנקרא מדבר ומדוע?
4. אם הקב"ה נתן למשה בלבד את התרומה מדוע אמר שלבני ישראל יקחו תרומה זו? הסבר את המשל באות רס"ג.
5. על מה מצביעה העובדה שכתוב ביום כלת משה בלי ו'?
6. מדוע כתוב "ויהי בימי כלת משה" והרי המילה "ויהי" מורה על צער, וכאשר יורדת השכינה היא שמחה גדולה?
7. כיצד שוברים את החשך והאפלה? כיצד זה קשור לחנוכה?
8. מה היחס בין העליון לבין התחתון על פי אות רס"ז?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
אור לא מגרש חושך, את החושך חסדים מתקנים. לא הניסים קובעים את הקשר, אלא האפשרות להיות ביראה הבאה לביטוי בתרומה של האדם ליחד, וכאן מדבר על המשכן. אל לו לאדם לחפש מיסטיקה, אלא מסגרת בה מאפשר לו הקב"ה לפעול את היחד, דהיינו לבטא את המציאות העצמית ליחד. כשהעם רואים שמשה זוכה לזה שהכלה יורדת עם משה לארץ, הם שמחים שוודאי להם שהקב"ה איתם.
כאשר מתעורר לאדם אור והוא רוצה להתחבר להשם, עליו לרצות לתקן עצמו ולא לרוץ ולחפש אורות נוספים. כל הצרות של האדם באים כשאינו מוכן לוותר על האור שמגיע בזמן ההשתוקקות. יש לוותר על קבלה בתוך הדעת, שהיא החוכמה היוונית – הרצון לקבל בהשתוקקות, בגוף ופעולה בתוך הדעת – מוכן לעשות רק מה שאני מבין בשכל.
אֱלֹהִים, אֵלִי אַתָּה אֲשַׁחֲרֶךָּ
האור מאיר בפנימיות האדם, שמוותר על החיצוניות.
בקליפה הצימאון גורם למשוך את האור למקום ההשתוקקות העצמית וזו הטומאה ונק' אור שחור. קבלה מותרת במסגרת הקדושה. הוויתור והדחייה מאפשרים את אור החסדים הבא על הרצון להשפיע שהוא הדבק המקשר בין השתוקקות הנברא שכולו רצון לקבל, לבורא שכולו השפעה.
דוד המלך משבח את הבורא למרות הצרות שנראות בעין רודפות אחריו, מפני שיודע הוא שהקב"ה טוב ומטיב, וכל אתגר שמקבל, הכל בהשגחה לטובתו. כדי לזכות ברוח הפנימית יש להתגבר על הנראה בעין, שהן הקליפות החיצוניות, ויש לפעול מעבר למקרה ולשבח בלב את הקב"ה. התיקון הוא ע"י המשכת החסדים, דהיינו אמונה שלמה בבורא יתברך ושבח אפילו במקום צר. חסדים הם צד היראה של האדם, משמעם השפעה, ויתור על העצמי, שמירה על המסגרת והיכולת לשאול מה נכון לכלל, לבורא ואותם לשבח.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
רנ) רבי שמעון הרים ידיו וברך את רבי אלעזר בנו פתח: מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח. סוד החוכמה הוא מי, הוא עולם העליון, בינה, כי משם יוצאת ההתחלה, שתגלה האמונה, המלכות. שם אלקים מתחלק מי – ישסו"ת, מידת ההשפעה הוליד את אלה הנחשבים זו"ן. שורש סוד האמונה מדרגת בינה, ואם רוצים שהמלכות, לב האדם יגיע למדרגת אמונה עליו להתחבר לבינה.
רנא) מ"י נסתר שבכל הנסתרות, שלא נודע ולא התגלה כלל, או"א עילאין, שהי' אינה יוצאת מאויר שלהם, ואינם נודעים לעולם בתוך מדרגת בינה גם יש חלוקה למי ואלה כאשר מי הוא מדרגת או"א עילאין ואלה מדרגת ישסו"ת שקניית האמונה השלמה מבוססת על איזקא שבאו"א עילאין, בה האות יוד המלכות אינה יוצאת מהאוויר, לכן כאן אווירא דחיה של חסדים בלבד, שבא על הרצון להשפיע, זהו מקום התשובה. גילה כבודו, להיות נודע ממקום שנקרא מזרח, ז"א, כי משם התחלת האמונה, המלכות, והאור להתגלות. כי כל הגילוי שבמלכות, היא מקבלת מז"א. ואח"כ כתוב: צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ; כי צדק, המלכות, מגלה גבורה העליונה, שמגלה החכמה שבקו שמאל דז"א, גבורה ומקבלת סוג של עצמאות וכוח להשלמת כלים, והממשלה של הקב"ה, ז"א. ולצדק הזה המשיל על כל העולמות, להנהיג אותם ולתקן אותם כראוי. וע"כ כתוב: יִתֵּן לְפָנָיו גּוֹיִם, וּמְלָכִים יַרְדְּ, כי כל מלכי העולם נמצאים ברשות של צדק הזה כמ"ש: והוא ישפוט תבל בצדק. המלכות מקבלת את כוח האמונה ממה שז"א משפיע לה והוא מקבל מבינה. צדק הוא האמונה שנגזר מהמלכות להתחבר בז"א.
רנב) צדק יקראהו לרגלו. מי קרא למי? האם מזרח ז"א לצדק או צדק מלכות למזרח? צדק קורא תמיד למראה המאירה, ז"א, הנקרא מזרח, ואינו שוקט לעולם, וצדק עומד תמיד לרגליו, כי המלכות מלבישה נה"י של ז"א, הנקראים רגליים, שאינה סרה משם, וקוראת ואינה שוקטת מכאן שהרצון של האדם צריך לעורר השתוקקות אל הקב"ה להשיג אמונה. כמ"ש: אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ; אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל. ועתה הקב"ה האיר לנו דרך הזה בזכות אלעזר בני, שהוא קורא לאור העליון ואינו שוקט. אשרי חלקם של צדיקים בעוה"ז ובעוה"ב.
שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה פב-פד
1. מהי ברכתו של רשב"י לרבי אלעזר בנו?
2. מהיכן היא ההתחלה של כל סוד האמונה, זו המלכות?
3. מי היא מדרגת "צדק " ומתי ראוי שתשלוט ותאיר לעולם?
4. מהו השבח השונה שכל שאר השבחים במזמור לדוד בהיותו במדבר יבודה? מדוע ציין את שם המקום?
5. מהו התנאי שתשרה רוח הקודש מלמעלה?
6. על מה מצביעה העובדה שדוד המלך היה משבח את הבורא ית' הן בשעת צער והן בשעת שמחה?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה עט-פא
1. מהו "מזבח אדמה תעשה לי"?
2. כאשר אנו מורידים את ה"נון" מהנחושת מקבלים את אותיות תח"ש שהן משמשות כעורות תחשים למשכן, הסבר מדוע מותר להשתמש עם בחינה זו בקדושה והרי הן כנגד קליפות טמאות.
3. מה תפקיד עצי שיטים?
4. מדוע צריך שמן למאור ומה תפקיד המאור לצד הנקבה?
5. מי הן אבני שהם וכיצד הן משלימות את י"ב הבחינות של תרומת המשכן לבחינת המלכות?
6. כיצד ק"ש וברוך שם מהווים את הכלל של כל התורה כולה?
7. מה היא המחלוקת בק"ש בין שמאי להלל ומדוע לדעתך ההלכה כבית הלל?
8. מה אתה למד ממאמר זה על בנית המשכן שבתוכך?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
כדי לבנות את המשכן הביא העם תרומה, וכך כשאדם בא לבנות את ליבו, עליו לדעת ממה להביא את התרומה, דהיינו אילו רצונות עליו להביא. תרומה מלשון תרום ה שהיא המלכות הלב שיש להעלותו להתחבר ביסוד חי העולמים. יש להביא זהב שהוא קו שמאל, הרצון העצמי של האדם, מדרגת חוכמה ומטרת הבריאה, האהבה שהיא הבסיס עליה בונים, אשר חייבת לבוא כעזר בלבד לימין שהוא בחינת הכסף, החסדים, האמונה – בכדי להגיע ליחד.
כך יש להוסיף את הנחושת, את התכלת שהיא דין בה יש למצוא את הבחינה של הלובן, הנקודה הטובה, הזכות. את הארגמן ואת תולעת השני שהוא הכוח לפעול בדרך העבודה בקו אמצעי, והכל מתנקז ליסוד שהוא שמירה על הברית, על הנאמנות. על כל המבנה הזה יש להגן ע"י הקליפות השומרות על הפרי עד שיבשיל.
רכו) בשעה היא קם רבי שמעון והחברים קמו גם כן והלכו. אמר רבי אלעזר לאביו: עד כאן ישבנו כאן בצל דהיינו היינו שמורים מלמעלה החיים בגן עדן, ומכאן והלאה אנו הולכים בדרכי השומרים אילן זה. אמר לו רבי שמעון: אתה תתחיל בתחילה לפתוח בדרך. תפתח אתה בדברי תורה ונהיה גם אנחנו שומרים על העץ.
רכז) פתח ואמר: ויקחו לי תרומה, שהיא המלכות המיוחדת תרום ה שהיא המלכות עם הז"א. ובמה היא תרומה? בזהב, קו השמאל, כי משם היא ניזונת תחילה, משום שהיא גבורה תחתונה, הבאה מצד הזהב, שמשם הארת החכמה, כי המלכות נבנית מקו השמאל הרצון לקבל. ואע"פ שבאה מצד הזהב, לא נשארת כל עיקר אלא בצד הכסף, קו ימין, בהארת החסדים מפני שאחרת כשלוקחים תרומה אי אפשר להשאירה בצד שמאל לבניית המקדש, אך הכל במסגרת הכסף, החסדים.
רכח) כוס של ברכה רומז על המלכות, שנקראת כוס, שצריכים לקבלו בימין ובשמאל לוקחים את הכוס בשתי הידיים ואז מעבירים ליד ימין. כך גם השמאל שותף כתומך. וכל עיקר נשאר בימין, והשמאל מעורר את הימין שהכן זה צד האמונה אך יש להזיזו, לעורר אותו כדי שיגדל ויורגש בלב, שמשפיע בו הארת חכמה, ולא מתדבק בו, משום שהכוס ניתן בין ימין לשמאל, והשמאל מתאחד ונכלל תחת הימין, והימין מתדבק למעלה, בז"א כמ"ש: שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני. זהב וכסף, כמ"ש: לי הכסף ולי הזהב, ימין ושמאל דז"א. אבל במלכות בה יש רצון של קבלה זהב תחילה ואח"כ כסף, משום שנבנית מקו שמאל, זהב. אי אפשר לתת לנברא רק כסף, חסדים מפני שהעצם שלו הוא רצון לקבל, שכל תפקידו לסייע
רכט) תרומת נחושת מצד הספירות ז"א זהו צבע כעין הזהב ספירת חוכמה, משום שנצבע מצבע הזהב ומצבע הכסף בינה, שהיא המלכות המתקבלת בשמאל וימין דז"א, זהב וכסף. וע"כ מזבח הנחושת קטן כמו הז"א הנק' פנים קטנות, שמקבל רק הארת חוכמה והחסדים בו מוקטנים כמ"ש: כי מזבח הנחושת אשר לפני ה' קטון מהכיל את העולה וכמ"ש: ודוד הוא הקטן, מלכות הנקראת מאור הקטן. ואע"פ שהוא קטן, הכול נאחז בתוכו. ואין המזבח האחר, הפנימי, נקרא קטן, אפילו היה רק אמה על אמה, כי אינו תלוי במידה, כי אינו קטן אלא רק זה שכתוב: את המאור הגדול לממשלת היום, ואת המאור הקטן לממשלת הלילה. ומזבח הנחושת הוא המאור הקטן, והמאור הגדול מזבח הפנימי, מזבח הזהב שהוא חשוב יותר, מפני שנקודה זו מטהרת את האדם למדרגה הרוחנית, ע"י הריח מדרגת הצומח ותחילת התנועה החיות.
רל) ותכלת. תכלת של ציצית, תכלת זהו כיסא, תפילה של יד, המלכות, כיסא הדין, שדנים בו דיני נפשות, מלכות מצד דין הקשה שבה. משום שיש כיסא שדנים בו דיני ממונות, שהוא דין רפה. ויש כיסא שדנים בו דיני נפשות, שהוא דין קשה. ותכלת היא דין הקשה שבמלכות. וע"כ כל הצבעים יפים לחלום חוץ מצבע תכלת, כדי שיידע שנשמתו עולה בדין, וכשהנשמה עולה בדין נידון הגוף לכליה, וחלום ההוא צריך לרחמים רבים. הדין שמים קשה מפני שאין בו "הנחות" כלומר לא פעלת כשורה נענשת, לכן צריך לתקן.
רלא) ותכלת, כיסא, שכתוב: כמראה אבן ספיר דמות כיסא. וכתוב: ונוגה לו סביב, משום שעושים בו כריכות לציצית, הנוגה מאיר לו וחוזר לצבע ירוק, שנראה בו יותר לבנונית. שזה כוכב הנוגה, המאיר לפנות בוקר. משעה ההיא והלאה מתחיל זמן ק"ש לפי שניתן להבחין בין הצבעים, וכאשר ניתן להבחין בין הדין לבין החסד מתחיל זמן ק"ש, דהיינו לברך על הציצית. האמונה מתחילה כאשר רואים בדין קצת לבנונית, אור כי השתנה צבע התכלת לצבע ירוק, שהוא דין רפה. ומשום זה אסור לדון דיני נפשות בלילה, משום שצבע תכלת שולט, וניתנה רשות לחטוף נפש בלי משפט. שיש אז כוח לס"א לבלבל דעת השופטים. כי המשפט, ז"א, רחמים, אינו שולט. כאשר יש דין אינך מסוגל להביא עצמך להסתכל קצת על הטוב, לא תוכל לדון דין אמת מטעם האהבה בנפש היהודית.
רלב) כשבא הבוקר, והתעורר הימין שלמעלה, יוצא אור ומגיע עד התכלת, ומשתנה ממה שהיה, ואז הימין שולט עליו, ומתדבק בו כיסא של רחמים, משעה ההיא והלאה הוא זמן ק"ש שרק אז ניתן להגיע לנאמנות אמתית, שק"ש אומר שמקבל על עצמו עול מלכות שמים, וחייב לבוא מתוך שמחה לקשר, שרואה בו לבנונית, הטוב.
רלג) שילוב הצבעים לבן אדום ירוק – ארגמן הוא קיבוץ כל הצבעים ביחד, ז"א, קו האמצעי. ותולעת שָני או שנים כמ"ש: כי כל ביתה לבוש שנים. שזהו צבע שנקרא שני, נקודת המפתחא שבמלכות, והוא כולל בתוכו כל הצבעים, גם נקודת המנעולא מסך דחיריק הכולל גם את הדחייה וגם את פתיחת המדרגה לקבלת חוכמה. שני ושנים אחד, אלא שנים נקרא כשכולם כלולים בו, גם המנעולא. שני יוצא מכיסא העליון, ז"א, שהוא כיסא לבינה, השולט על תכלת מצד ימין, המפתחא, והוא אפוטרופוס של ישראל, שכתוב בו, מיכאל שׂרכם, חסד, ובו המפתחא. ונקרא תולעת, משום שכוחו בפה, המסך המתוקן בפה דראש. וכמו תולעת השובר הכול ועוקר הכול, כי אם מתגלים הדינים דמנעולא הכלולים בו, הם גורמים להסתלקות כל האורות. כשהאור בא על הקליפה וישנה השתוקקות לקבל אותו, אז פועלת המנעולא שסוגרת ע"י שפועלת "הפוך על הפוך" למשל אדם הרוצה חופש, אומרים לו קח את כל החופש, ואז הוא מבין שבהפקרות לא יוכל להתקדם.
רלד) תולעת שני ושׁש. שני צבעים ביחד של ימין ושמאל, לבן ואדום. שניהם ביסוד, כי הדינים שבמלכות כלולים ביסוד. ושש הוא בוץ, ששישה חוטים מתחברים בו, יסוד. כמ"ש: וגווייתו כתרשיש, שהוא המלאך גבריאל. כי באלו השניים, חו"ג שביסוד, כלולים מיכאל וגבריאל, מיכאל בתולעת שני, וגבריאל בשש.
רלה) ועיזים הן גבורות תחתונות שבחיצוניות, ת"ת ומלכות שבקליפת נוגה דבריאה. מכסים על הפנימיים שבקדושה. והכול צריך, צריכים לתת מקום לכל, כי מצד הזהב באים, שנמשכים מצד הגבורה, זהב. ועורות אילים מאודמים, המשכה של ב' צדדים, ימין ושמאל, חו"ב של קליפת נוגה, כדי לכסות במקום אחר על הקדושה. כי העיזים מכסים על בחינות שכנגדן בקדושה, ועורות אילים מאודמים מכסים על בחינות שכנגדן בקדושה.
רלו) ועורות תחשים. בחינה אחת גדלה תוך הס"א בחורבה, ואינה נמצאת ביישוב, והיא בחינת טהרה, שנקראת תחש, שהיא זו"ן של נוגה תחתית דאצילות, הגדלה תוך ג' הקליפות, רוח סערה וענן גדול ואש מתלקחת.
שאלות חזרה ושינון בזהר תרומה עו-עח
1. מהי תרומה? ומאיזה בחינות מביאים את התרומה?
2. מהם בחינות זהב וכסף וכיצד הם קשורים ומתבארים בכוס של ברכה?
3. מה מיוחד בנחושת ומדוע מזבח הנחושת נקרא קטן? והרי הוא גדול ממזבח הפנימי.
4. מהו תכלת ומדוע אסור לדון דיני נפשות בלילה?
5. ממתי מותר לקרוא קריאת שמע ומדוע? כיצד זה קשור לתרומה?
6. הסבר את מושגים: ארגמן. תולעת שני ושש.
7. מדוע צריך את הקליפות הנובעות מעיזים, עורות אילים מאודמים ועורות תחשים?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
על האדם לנהל את רצונותיו, לבוא בשמחה עם לב המכיל את כל הרצונות למטרה המשותפת, הרצון לדבקות עם המקור העליון. האחדות שלנו עם הקב"ה באה מתוך אמונה ואידיאה עליונה, תוך שילוב מאמץ ויגיעה תמידית.
ריז) החברים האירו בו דברי אמת: נשמת כל חי נשמה שפורחת מחי העולמים, מיסוד דז"א, ומשום שהוא שלו, שממנו יוצאות כל הברכות ושורות בו, והוא משקה ומברך למטה, למלכות, נשמה הזו שיוצאת ממנו, יש לה רשות לברך למקום הזה, למלכות. נותן לנשמה תענוג מהאמת, מחבר אותה למקום של אמת, כפי שיסוד מתחבר למלכות בקדושה, ונותן לה חסדים וחוכמה/תענוג.
ריח) ע"כ פורחות נשמות מחי ההוא, יסוד דז"א, בכניסת השבת. אלו הנשמות שפורחות, מברכות ממש למקום שנקרא שֵם למטה, המלכות, שע"כ אומרים, נשמת כל חי תברך את שמך שם=רצון, למלכות הנקראת שם. ומקום ההוא שהנשמות יוצאות ממנו, יסוד, מברך את המלכות, מלמעלה, ונמצא אשר שם הזה מקבל ברכות מלמטה ומלמעלה, ונכלל מכל הצדדים כך קורה בערב שבת. יסוד שהוא צד הזכר נותן למלכות מדרגת נשמה
ריט) בימות החול, המלכות מקבלת ברכות משאר הנשמות, שמברכות אותה מלמטה. ביום השבת היא מקבלת ברכות מנשמות העליונות דאצילות המברכות אותה במ"ה (45) תיבות, כחשבון השם מ"ה מלכות. והתבאר, מ"י ישסו"ת, עולם העליון, בינה. מ"ה, עולם התחתון, מלכות. מ"נשמת כל חי" עד המילה "האחרונים" הן מ"ה תיבות 45 שם הויה במילוי אלפין. ומ"ואילו פינו מלא שירה", עד המילה "ומלפנים" עולה שבח אחר, שהן חמישים תיבות, ואע"פ שאין עומדת שם מילה בחשבון, שאין שם סוף עניין שמורה על חשבון מיוחד, כי המילה "ומלפנים" היא באמצע העניין, עכ"ז עולה החשבון מ"י, חמישים תיבות. ומשם והלאה עולה שבח אחר לחשבון מאה תיבות, עד, בפי ישרים תתרומם, שהוא תשלום הכול, גדלות המלכות, שיש לה ע"ס, שכל אחת כלולה מעשר, והן מאה. שהוא מרכבה אחת על מה ששורה שלמות העליון, ז"א. מקבלת מדרגת נשמה מהשפעת העליון ע"י המזמור. כאן הגיע לגדלות שתאפשר לקבל במוסף מדרגת חיה.
רכ) וכל שבח הזה, וכל דברים האלו, כולם איברים ידועים, מדרגות, בחשבון לתשלום השבת, ולהשלים מהם כראוי. אשרי העם היודעים לסדר השבח של אדונם כראוי. מכאן והלאה הוא סדר התפילה, כמו שניתקנה. השבח של הבורא הוא בסדר עליית המלכות, וכך ידעו חז"ל לסדר בדיוק בהתאם את התפילה המפעימה את הנפש. יש בנשמה כוח להתחבר לבורא, והתפילה מביאה את לב האדם לרצון הדבקות. עצם השבח מביא להתקרבות את הרגש, את הלב.
וְאַתָּה יְהוָה אַל תִּרְחָק
רכא) וְאַתָּה יְהוָה אַל תִּרְחָק אֱיָלוּתִי, לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה. דוד המלך אמר זה בשעה, שהיה מתקן ומסדר השבח של המלך, כדי לחבר השמש, ז"א, בלבנה, מלכות. כיוון שהיה מתקן ומסדר השבחים של המלך אל החיבור, אמר, ואתה ה' אל תרחק. החיבור היא הנקודה המשמעותית והחשובה. האם הבורא רוצה להתרחק מהנברא, אלא לפי תפיסת הנברא את הבורא לאחר שחטא והתרחק, מבקש מהבורא לקבל את האפשרות לראותו קרוב. זוהי אמירה חשובה של האדם, אך אמירה אינה מספיקה, אלא על האדם להרגיש שבית המדרש הוא מקום בו באים ומשקיעים בכדי לדרוש את השם, שיש את הרצון והכוח כדי לומר שכל רצונו זה בקשר.
רכב) וְאַתָּה יְהוָה, החיבור ביחד בלי פירוד. כי "אתה" המלכות, ה' ז"א. אל תרחק, כיוון שעולה להתעטר בבעלה, בעולם העליון, ומשם צריכים להעלותה לא"ס, כדי שיתקשר הכול למעלה למעלה, וע"כ אומר, אל תרחק, להסתלק מאיתנו לעזוב אותנו.
רכג) משום זה בסדר השבח, צריכים ישראל להיכלל שם ולהתדבק עם ז"א והמלכות, מלמטה, שאם ירצה להסתלק מהם כבוד הזה, המלכות, הרי ישראל למטה אחוזים בה, ומחזיקים בה, שאינם עוזבים אותה להסתלק מהם. וע"כ התפילה בלחש, כמי שמדבר בסוד עם המלך. כי בעוד שהיא עימו בסוד, אינה מתרחקת ממנו כלל. כי אז היא כלולה לגמרי בז"א, ואע"פ שגם ז"א עולה לא"ס, אינו מתרחק ממנו, כי תכף חוזר למקומו. קשר פנימי בא בסוד, לכן התפילה בלחש, רק למלך, בלי להשמיע קול לחיצוניות, דהיינו בלי להחשיב את החיצוניות. בלי הנקודה הפנימית הקשר רופף והופך להיות מעין קשר טכני במקום קשר נפשי אמיתי.
רכד) כמו אייל וצבי, בשעה שמתרחקים, חוזרים מיד אל המקום שעזבו, כך הקב"ה חובה עלינו להאמין שכך, אע"פ שהסתלק למעלה בא"ס, מיד חוזר למקומו, משום שישראל למטה מתאחדים בו, ואינם עוזבים אותו, להישכח ולהתרחק מהם. וע"ז כתוב: איילותי לעזרתי חושה. ישנם החושבים שניתן להיות יחד מטעם מטרות חיצוניות, אינטרס משותף. עם ישראל מיוחד שקשור בו יתברך.
רכה) ומשום זה צריכים להתאחד בהקב"ה, ולאחוז בו, כמי שמושך מלמעלה למטה, שלא יהיה איש נעזב ממנו אפילו שעה אחת. וע"כ כשסומך גאולה לתפילה, ברכת גואל ישראל לתפילת שמונה עשרה, צריך להיאחז בו ולדבר עימו בלחש, שלא יתרחק ממנו, ולא יעזוב אותנו. וע"כ כתוב: ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום, אשרי העם שככה לו, אשרי העם שה' אלוקיו.
תגיות: נחישות בעבודת השם
שאלות חזרה ושינון בזהר תרומה עג-עה
1. מיהו חי העולמים ולמי הוא נותן נשמות בפסוק נשמת כל חי וגו'?
2. מהם המדרגות הנרמזות בחשבון מ"ה מ"י ומאה, וכיצד זה משפיע על עליית המלכות ביום השבת?
3. מה היתה כוונת דוד המלך באמרו את צמד המילים ואתה השם?
4. מדוע צריך לבקש מהשם, אל תרחק להסתלק ממנו לעזוב אותנו, והרי יותר ממה שרוצה העגל לינוק הפרה רוצה להיניק?
5. מדוע התפילה בלחש כמי שמדבר בסוד עם המלך?
6. למה אנחנו מדמים את הקב"ה באמרינו "אילותי"?
7. מדוע ישראל למטה צריכים להתאחד בו? הרחב את תשובתך על המילה "בו"
8. כתוב שלושה דברים בהם אתה מראה את נחישותך להראות את רצונך לקרבת השם אליך.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
תְּרוּמָה עג – עה
נִשְׁמַת כָּל חַי
דרושה נחישות בעבודת השם.
על האדם לנהל את רצונותיו, לבוא בשמחה עם לב המכיל את כל הרצונות למטרה המשותפת, הרצון לדבקות עם המקור העליון. האחדות שלנו עם הקב"ה באה מתוך אמונה ואידיאה עליונה, תוך שילוב מאמץ ויגיעה תמידית. חז"ל סידרו את התפילה בדיוק המפעים את הנפש. יש בנשמה כוח להתחבר לבורא, והתפילה מביאה את לב האדם לרצון הדבקות. עצם השבח מביא להתקרבות את הרגש, את הלב.
וְאַתָּה יְהוָה אַל תִּרְחָק אֱיָלוּתִי, לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה.
הנקודה המשמעותית והחשובה היא החיבור. אין הבורא רוצה להתרחק מהנברא, אלא לפי תפיסת הנברא את הבורא, לאחר שחטא והתרחק, מבקש מהבורא לקבל את האפשרות לראותו קרוב. זוהי אמירה חשובה של האדם, אך אמירה אינה מספיקה, אלא על האדם להרגיש שבית המדרש הוא מקום בו באים ומשקיעים בכדי לדרוש את השם, שיש את הרצון והכוח כדי לומר שכל רצונו זה בקשר.
קשר פנימי בא בסוד, לכן התפילה בלחש אל המלך, בלי להשמיע קול לחיצוניות, דהיינו בלי להחשיב את החיצוניות. בלי הנקודה הפנימית הקשר רופף והופך להיות מעין קשר טכני במקום קשר נפשי אמיתי. עם ישראל מיוחד שקשור בו יתברך.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
מלמד כאן על התפתחות התפילה והשבח להשם בשבת. ראשית יש לאדם לראות בנפשו את גדולת הקב"ה. בשבת שהיא שיא האמונה, יש לומר את הפסוק שמים מספרים כבוד אל שזו בחינת היסוד ימין.
רח) ותיקנו החברים התחלת התשבחות מתשבחות האלו של דוד, מהשבח, השמיים ז"א שעלה לאו"א מספרים, שהשמיים, ז"א, לוקח תחילה, ומאיר לכל השאר. ואח"כ לוקח נהר היוצא מעדן, יסוד. וזהו שכתוב: רַנְּנוּ צַדִּיקִים, בַּיהוָה; לַיְשָׁרִים, נָאוָה תְהִלָּה, שהשבח הזה יסוד, ורננו משום שהנהר הזה מקבץ ולוקח הכול מהשמיים, ז"א, בחסדים. ומקור החיים, שהוא הארת חכמה, הכול כראוי ביום הזה. והשמש, ז"א, מתקן את היסוד, להאיר כראוי ביום הזה.
לְדָוִד בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ
כאן מלמד על השבח שבא מהאור האמיתי, לאחר שנפרדה הנקבה מהקליפות ולקחה את ההשתוקקות לקשר, על זה משבחים אותה. זהו סוד הלבנה שנפרדה מהשמש, צד שמאל
רט) ואח"כ צריכים לומר השבח, הלבנה, המלכות, הנפרדת מס"א ביום הזה, כדי להאיר מהשמש וזהו שכתוב: לדוד בשנותו את טעמו. כי אחר שנפרדה מס"א, הרי התחברה בשמש, ז"א. ושבח הזה הוא בסדר כ"ב אותיות בהתחלת הפסוקים, שהשמש מכניס אותם בלבנה. ושבח, יש בו הפרדת הלבנה מס"א, ושבח של כ"ב אותיות שהשמש מכניס בלבנה. כשצד הלב של האדם מתפטר מהס"א נשאר צד חלול, מקום פנוי לקבל את החסרונות/אותיות מצד הקדושה
תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה
רי) ואח"כ התחברות ועליית המלכה עם בעלה ז"א. וזהו שכתוב: תפילה למשה איש האלוקים. כי תפילה היא המלכות, ומשה הוא ז"א. שזה מורה התחברות ודבקות האישה בבעלה, תפילה למשה, ולפרושׂ ימין ושמאל, חו"ג, לקבל אותה, ולהיות יחד בחיבור אחד. בתחילה לימד מצד יסוד, לאחר מכן מצד המלכות, וכאן החיבור מצד משה קו אמצעי. משה המקשר בין שמים וארץ והוא המקשר אותנו, הזיווג, לכן המאמר תפילה למשה מצביע על הזיווג
שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ
למה שיר חדש הרי אומרים אותו בכל יום. כל פעם שעולה המלכות לזיווג היא חוזרת להיות בתולה, דבר שאינו פגום, רצון אמוני הוא לא פגום, יש לבוא כך חדש לזיווג. השכל מוסיף דבר על דבר, ואין מתפללים עם שכל אלא עם הלב.
ריא) וזהו שכתוב: מזמור שירו לה' שיר חדש. התעוררות החברים שביארו בזה, הוא יפה, שאמרו, שאלו פָרות עָלות שהיו נושאות הארון כמ"ש: וייִשרנה הפרות בדרך. מהו, השירה שהיו אומרות? הוא מזמור, שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה. זהו כעין של מעלה, שבשעה שהחיות נושאות הכיסא, המלכות, להרים אותו למעלה, לז"א, הן אומרות שבח הזה.
ריב) למה כתוב שיר חדש? הלוא תמיד אומרות שבח הזה? חדש נקרא בהתחדשות הלבנה, המלכות, כשמאירה מהשמש, ז"א, אז היא חדש, וזהו, שיר חדש. כי כל פעם שהמלכות עולה לזיווג עם ז"א, נבחנת לחדשה, שכל פעם חוזרת להיות בתולה. וכתוב: הושיעה לו ימינו וזרוע קודשו, זהו התעוררות של ימין ושמאל, חו"ג, לקבל אותה. החידוש הוא באמונה, לכן כשישנה אמונה היא דבר חדש, כמו כהן גדול אישה בבתוליה יקח. כך כשאדם רוצה לבוא ולהתחבר יבוא עם רצון חדש בלי התסכולים אלא עם רצון חדש.
ריג) ושבח הזה, כשהיו נושאות את הארון, היו משבחות אותו, כשהיו עולות לבית שמש. כמו העגלות, שהן חיות עולות לבית שמש, ז"א שנקרא שמש, והכול עולה, כי בשבת עליית הכיסא, המלכות, לעלות למעלה. וע"כ תיקון שבח הזה הוא בשבת. אלו תשבחות כולן התקינו בשבת, שישבחו לו העם היחיד בעולם. ביום חול אין לה זיווג, עם ישראל מיועד לשבח למלך, כדי לנסה אותו בעינינו.
מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת
ריד) מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת. שבח הזה אמר אדה"ר בשעה שנתגרש שהיה שותף לפעולה זו מגן עדן, ובא השבת והגן עליו. שבח הזה, עולם התחתון, המלכות, משבח לעולם העליון, שהוא יום שכולו שבת, שהוא המלך שהשלום שלו, ז"א. וזה מזמור שיר. ולא כתוב מי אמר אותו, רמז למלכות, שכל מקום שנאמר סתם רומז על המלכות. הנשמה היתרה שקיבל אדם ראשון בשבת שמרה עליו מחיות רעות.
רטו) ליום השבת, יום העליון, שבת העליון, ז"א. שבת סתם זהו שבת של ליל שבת, המלכות. יום השבת, זהו שבת של מעלה, ז"א. יום ז"א, לילה המלכות. ושמרו בני ישראל את השבת, זה לילה, הנוקבא. זכור את יום השבת, זהו יום, הזכר, ז"א. משום זה כתוב: מזמור שיר ליום השבת, שהמלכות משבחת לז"א, שנקרא יום השבת.
רטז) עולם התחתון, מלכות, בא סתם בלי שם. אור הנר אינו ניכר ביום באור השמש, וע"כ אינה עולה בשם. וכל אלו השבחים של שבת, כבוד יום, הוא שבח עליון על כל שאר הימים. קטן מתבטל בפני גדול, וכשיש גילוי, גם המלכות, הנקבה עולה, אך אינה עולה בשם מתבטלת בפני העליון.
את השבת יש לשבח שגם אצל אדם ראשון היא שמרה עליו, ולמרות שחטא לפני כניסת השבת, נשמר מחיות רעות. גם כשאדם לא מרגיש, נשמרים הדברים בנפשו, השבת היא ההגנה הטובה ביותר. זה להתענג מהיחד עם הבורא.
שאלות חזרה ושינון בזהר תרומה ע-עב
1. למה מכוון המזמור "רננו צדיקים"?
2. למה מכוון המזמור "מאמר לדוד בשנותו את טעמו" ?
3. למה מכוון מאמר תפילה למשה איש האלוקים"? הסבר ונמק.
4. מה מציינת המילה "חדש" במזמור "שירו לה' שיר חדש"?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
מלמד כאן על התפתחות התפילה והשבח להשם בשבת. ראשית יש לאדם לראות בנפשו את גדולת הקב"ה. בשבת שהיא שיא האמונה, יש לומר את הפסוק שמים מספרים כבוד אל שזו בחינת היסוד ימין.
לְדָוִד בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ
כאן מלמד על השבח שבא מהאור האמיתי, לאחר שנפרדה הנקבה (הנברא) מהקליפות ולקחה את ההשתוקקות לקשר, על זה משבחים אותה. זהו סוד הלבנה שנפרדה מהשמש, צד שמאל. כשצד הלב של האדם מתפטר מהס"א, נשאר מקום פנוי לקבל את החסרונות/אותיות מצד הקדושה.
תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה
החיבור מצד משה המקשר בין שמים וארץ והוא המקשר אותנו, לכן המאמר תפילה למשה מצביע על הזיווג, קו אמצעי.
שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ
למה שיר חדש הרי אומרים אותו בכל יום. כל פעם שעולה המלכות לזיווג היא חוזרת להיות בתולה, דבר שאינו פגום, רצון אמוני הוא לא פגום, יש לבוא כך חדש לזיווג. השכל מוסיף דבר על דבר, ואין מתפללים עם שכל אלא עם הלב. כך כשאדם רוצה לבוא ולהתחבר יבוא עם רצון חדש בלי התסכולים אלא עם רצון חדש.
מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת
את השבת יש לשבח כפי שגם אצל אדם ראשון היא שמרה עליו, ולמרות שחטא לפני כניסת השבת, נשמר מחיות רעות. גם כשאדם לא מרגיש, נשמרים הדברים בנפשו, השבת היא ההגנה הטובה ביותר. זה להתענג מהיחד עם הבורא.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
על האדם לפעול כגיבור לפתח ולהגיע לסוג מחשבה אמונית. מחשבה פרקטית בלבד בענייני העולם הזה, לא תאפשר הורדת הארה של הקדושה העליונה הנסתרת. כדי שקדושת השבת תימשך גם ליום יום, צריך לפתח מחשבה אמונית. ידיעה חיצונית טכנית של דבר אינה מועילה, אלא יש להגיע להרגש של הדבר, להבנת הלב. פנימיות התורה היא משקה את הארץ, דהיינו נותנת לחלוחיות וחיוּת ברצון באמונה שלמה. וכאשר האמונה באה הן מצד החיוב לקיים את הפרקטיקה והן מצד הנקודה הפנימית המחוברת לאידיה, אזי היא אמונה שלמה. גיבור מוכן לפעול פעולה גם אם אינו מרגיש כלום, אלא מקבל מעל הדעת אמונת חכמים. כדי להוריד מחשבה ללב, יש לחשוב נכון.
קצז) אבל בְּכָל-הָאָרֶץ, יָצָא קַוָּם. אע"פ שהם או"א, נסתרות עליונות, חסדים מכוסים, אווירא דחיא, שלא נודעו לעולם זו"ן, שאין החכמה מתגלה בהם, עכ"ז הנזילה וההמשכה שלהם נמשך ונוזל למטה, למלכות שנקראת ארץ, שהחכמה הנסתרת בהם נמשכת למלכות. ומשום המשכה הזו, יש לנו אמונה שלמה בעוה"ז מלכות, המלכות בהארת החכמה, שנקראת אמונה שלמה אמונה בד"כ בראש, אך כאן היה ביטוי שלה במלכות, וכל בני העולם מדברים באמונה של הקב"ה מדברים בסתרי תורה, הפנימיות, המלכות, במדרגות חכמה של מדרגות או"א, כמו שהיו מגולות אפילו למעלה באו"א, ולא היו שם נסתרות וגנוזות כמ"ש: וּבִקְצֵה במלכות תֵבֵל מִלֵּיהֶם, מתחילת העולם עד סוף העולם מדברים חכמי הלב באלו מדרגות הגנוזות מדברים בשפת הקבלה בגילוי במלכות, בחינת גל עיני נפלאות מתורתך, אע"פ שלא נודעו במקומם באו"א, כי במלכות הן נגלות. שפת סתרים היא השפה האמתית בה מדברים על מעבר למקרה.
קצח) אבל במה נודעות מדרגות החכמה שבאו"א, שכתוב: לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם כלי קבלה שיכול לבטא את ההארה. כל תחתון יכול להוות כלי לעליון, בחינת אוהל. כאן מדבר על הגנוז באו"א לכן הז"א הוא המגלה את החכמה, משום שהשמש הקדוש, ז"א, הוא משכן לאלו מדרגות העליונות הקדושות של או"א, והוא אור, שלוקח כל האורות הגנוזים, והמשכה ההיא שלהם, ובזכותו נראה האמונה לכל העולם, שז"א הוא משכן לחכמה שבמדרגות או"א, וז"א משפיע אותה למלכות שנקראת אמונה, והאמונה נראית בכל העולם. כי החכמה מכונה ראייה.
קצט) מי שלוקח השמש, הוא כמי שלקח כל המדרגות, משום שהשמש הוא אוהל מקום הגילוי, ז"א מגלה את ההארה הגנוזה באו"א, שכל המדרגות נכללו בו, והוא לוקח הכול, ומאיר לכל אלו מיני האורות למטה, אל המלכות, וע"כ כתוב: וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ כדי להאיר למלכות בהארות והתנוצצות של כל האורות הגנוזים מכל המדרגות, שכולם נותנים לו בחשק וברצון שלם את חפצם והאורות שלהם, כמו שיש לחתן רצון וחשק לתת אל הכלה מנחות ומתנות. וע"כ, וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ.
ר) מיהו חופתו? זהו עדן, חכמה. וזה שכתוב: ונהר יוצא מעדן. עדן, זהו חופה המכסה על כל, שמכסה ומגן מפני כל הקליפות וכתוב: יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח ישיש לשון שושנה, צד הזכר, ההארה הנתנת לשושנה, השכינה הקדושה. ישיש, מצד אור הראשון, ששימש בששת ימי בראשית מטרם שנגנז, שלא נמצא בו דין כלל. כגיבור, מצד הגבורה, ואע"פ, שהגבורה היא דין שלם, כגיבור כתוב: ולא גיבור, משום שהמתיק הדין בחסד, ולקח הכול ביחד, הן חכמה והן חסדים, בחשק וברצון השלם בחינת הגיבור היא כשהחכמה מוגנת ע"י החסד. וכל זה לרוץ אורח כמ"ש: הנותן בים דרך, שנותן דרך במלכות שנקראת ים, כדי להשקות ולהשלים הארת הלבנה, המלכות, בכל הצדדים, בימין ובשמאל, ולפתוח בה אורח, להאיר למטה. תיקון המפתחא דרך המאפשרת לחוכמה להאיר מהראש לגוף שנקראת אורח. שזולתו לא הייתה יכולה להאיר. כאשר מקבלים את ההארה בחשק בלי להתלונן, שמחים בחלקנו – אז אין מקום אחיזה לס"א.
רא) מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ של הארת הזכר. מסוף שמיים העליונים, ז"א, הוא מוציא השפע, משום שבסיום הת"ת, גוף, יסוד, מוציא שיפעו, שבמקום ההוא ניכר בין זכר לנקבה כמ"ש: ולמקצה השמיים עד קצה השמיים. קצה השמיים, זהו עולם העליון, ז"א, הנקרא שמיים, ולמקצה השמיים, השלום שלו, יסוד. כמו שז"א לוקח כל האורות וכולם בו, אף יסוד לוקח כל האורות וכולם בו, והוא יוצא מקצה השמיים.
רב) וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ. ותקופתו, שמסבב בכל הצדדים הקדושים הראויים להאיר ולהשקות ולהתנוצץ ממנו. ואין נסתר, שאין מי שיתכסה מאור הזה, כי הוא מאיר לכולם בכלל אחד, לכל אחד ואחד כמו שראוי לו. כמו הגשם שמשקה את כולם, וכאשר הבור מקבל את המים, התורה שניתנת מהנסתר ללב, כל אחד כפי הראוי לו.
רג) וכשכולם נשלמים ומאירים מתוך השמש, אז מתעטרת הלבנה, המלכות באמונה שלמה, כמו אמא עילאה, שנעשית שלמה בחמישים שערים כמוה כמ"ש: תורת ה' תמימה, כי אז היא תמימה מכל הצדדים בחמש המדרגות חג"ת נ"ה, כמו אמא עילאה, כי אלו החמש הן חמישים שערי בינה, כי כל אחת כלולה מעשר. מלכות נספרת ביחדות, וז"ת דבינה בעשרות
רד) ומשום זה היא באה בפסוקים של חמש חמש תיבות, כדי להשלים חמישים, תורת ה' תמימה משיבת נפש, הרי חמש. עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, הרי חמש. פִּקּוּדֵי יְהוָה יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי לֵב, הרי חמש. מִצְוַת יְהוָה בָּרָה, מְאִירַת עֵינָיִם, הרי חמש. מִצְוַת יְהוָה בָּרָה, מְאִירַת עֵינָיִם, הרי חמש. מִשְׁפְּטֵי-יְהוָה אֱמֶת; צָדְקוּ יַחְדָּו, הרי חמש. שכל אלו השמות, תורת, עדות, פיקודי, מצוות, יראת ומשפטי הם שמות המלכות, וכולם באים בחמש חמש, כדי להיכלל בחמישים, כמו אמא עילאה.
רה) וע"כ כתוב בפסוקים אלו הויה הויה שש פעמים שהם כנגד ו"ק עליונים, שהם השם העליון, ז"א, וע"כ התמלאה מהם הלבנה, המלכות, ונשלמה בסדר העליון כראוי. וזהו ביום השבת, שהכול נשלם כראוי בשבת, למעלה בז"א, ולמטה במלכות.
רו) וע"כ ביום הזה מתווסף אור בכל. השמיים, ז"א, מקבלים תחילה ממקור החיים, או"א, והשמיים מאירים ומתקנים את כבוד העליון, מלכות, מסֵפר העליון, אבא של כולם, ומהספר שהוא אמא עילאה. וז"א, שנקרא שמיים, הוא סיפור. ומשום זה כתוב: מסַפרים, שהוא ג' שמות אלו, ספר וספר וסיפור, שהם, או"א וז"א, השולטים ביום השבת על כל שאר הימים.
רז) משום זה שבח הזה של השמיים מספרים, אמר דוד ברוח הקודש על ההארה וההתנוצצות והממשלה של יום השבת על כל שאר הימים, משום שהשם העליון, ז"א, מאיר באור ומתנוצץ בהתנוצצות ונשלם בשלמות למעלה ולמטה. ואז תורת ה' תמימה, שהוא שבת של ליל שבת, המלכות, שהיא אחד עם ז"א.
SSSSS
שאלות לזרה ושינון בזהר תרומה סז-סט
1. לאחר שלמדנו בסוד הדעת שהוא הזיווג בליל שבת מהו "בכל הארץ יצא קום"?
2. מהו "ובקצה תבל מליהם"? כיצד זה מצביע על התפשטות חכמת הקבלה שהיא בחינת השבת?
3. מדוע קורא לשמש אהל בפסוק "ולשמש שם אהל בהם" ומה הכוונה בפסוק זה?
4. מדוע מי שלוקח השמש הוא כמי שלוקח כל המדרגות ומדוע משווה אותו ל "כחתן"?
5. מהו ישיש כגיבור ולא גיבור?
6. כיצד נותן דרך בים? והרי הים באופן רגיל גועש וסוער ומים מכסים אותו.
7. מהו קצה שמים ומהו למקצה השמיים? כיצד זה מסביר את חכמת שלמה שהיה חכם מאד?
8. כיצד נראית ההשגחה הכללית שבאה מהפרט כמו טלא דבדולחא בכתוב: "ואין נסתר מחמתו"?
9. על מה מצביעים הפסוקים תורת ה' תמימה וגו', רינו את ה' ברננה וגו', פיקודי ה' ישרים, מצוות ה' ברה וגו', יראת ה' טהורה וגו' משפטי ה' אמת וגו'?
10. על מה מצביעות המילים הראשונות בפס'? על מה מצביעים שם הוי"ה בכל אחד מהפסוקים? ועל מה מצביע שהם ששה פסוקים?
11. סכם את המאמר. העזר באות ר"ו והראה את תכלית ההארה בליל שבת באות ר"ז.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
הקודם