האזינו קג- קז 6
לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם
רמא) א"ר יוסי כל אלו המקראות שכאן הם תוכחות שהוכיח משה את ישראל, חוץ משם הקדוש ההוא שגילה בתחילת דבריו היי כי שם הויה אקרא וגו שה"ס חג"ת נהי"מ א"ר אבא ואפילו המקראות שהוכיח בהם את ישראל הם בכלל השם הקדוש כי אין דבר בתורה שיוצא מכלל השם הקדוש כי התורה כולה שמו של הקב"ה הם. שמו של הקב"ה הוא הגילוי שלו בעולם, התורה היא זו שמגלה את מעשי השם, מכאן שכל התורה שמותיו של הקב"ה ובאה לבטא את רצונו. התורה היא הפירוש הנכון של ההסתכלות במציאות. שם הוא רצון, ורצון של קדושה בא עם מסך שתפקידו לפעול נקודה פנימית,
לעשות עבודה לקרב את הנברא לבורא.
אחד ירדוף אלף ושנים יניסו רבבה. אחד הוא בחינת אלופו של עולם שנתן לנו את הרצון לקבל, וכאשר פועלים כראוי את הרצון לקבל, היינו לוותר עליו, אז הוא מניס (מגרש) את אור החוכמה. וכשיש שנים יוכלו להניס רבבה שהיא אור החסדים, כרגע לא ניתן לקבל, אז מוותרים על שני האורות, שהיחד מנצח.
רמב) ואלו המקראות המה ידועים לכל, אבל משום ששמו של הקב"ה רשום בפרשה זו, נצרכו לבארם עד עתה, וכאן הרי כתוב לוּ חָכְמוּ, יַשְׂכִּילוּ זֹאת זאת ודאי שהיא המלכות, והנה בכמה מקומות העמדנו זה שאם ישראל ידעו את זה, איך זאת, נאחזת בדיניה להפרע מן הרשעים. יבינו לאחריתם וישמרו עצמם להיות בה היי לקיים מצוותיה כמו שכתוב וארץ שהיא המלכות מתקומה לו. ברוחניות ארץ ישראל כנגד השכינה הקדושה, כלומר שיש לפעול בארץ לפי חוקי השכינה.
רמג) פירוש אחר לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת, כשזאת מתקשרת בישראל היי בעת ששומרים מצוות התורה, ויושבים עמה בשלמות, ידעו שעזרת זאת, הזו עמהם להפרע משונאיהם וישראל שהם המעט בין העמים, ידעו איכה ירדוף אחד אלף ושנים יניסו רבבה, ומי גרם להם, היי זאת זו שהיתה בהם בשלמו בעת שעשו מצוות התורה ולעולם לא תסור מהם מלעשות להם נקמות בשונאיהם. יש כוח ביהודי לפעול באחדות וכך לנצח ולהיפרע מהשונאים.
רמד) אִם-לֹא כִּי-צוּרָם מְכָרָם וַיהוָה הִסְגִּירָם, מהו הטעם, כי צורם מכרם משום צוּר יְלָדְךָ, תֶּשִׁי שהתקונים אינם שורים כראוי במקומם אם לא כי צורם מכרם. א"ר יהודה זהו אברהם, כמו שהעמדנו שאמר אברהם יתחייבו ישראל בגלות ואל יכנסו בגיהנם כי שנים אלו גלות וגיהנם לא יכלו ישראל לסבול והקב"ה הסכים על ידו שכל זמן שיחטאו ישראל יפלו בגלות, ויעבדו בהם שונאיהם, ומשום זה כי צורם מכרם, ודאי היי אברהם שמסר אותם לגלות, וה' הסגירם שהסכים עמו. אמנם הגלות היא ייסורים אך זה במקום גיהנום, הייסורים יכולים לזכך את האדם
מ"ט אוכח להו משה
רמה) אר"י מהו הטעם שכך הוכיח אותם משה בשירה זו, הוא משום שהיו עתידים ליכנס לארץ ושישרה ביניהם השכינה ומשום זה הוכיח להם על זה. התוכחה באה להכשירם לפני הכניסה לארץ
רמו) רי"א בב' מקומות עתיד הקב"ה להוכיח את ישראל ואומות העולם שמחים, אחד שכתוב, וריב לה' עם יהודה ולפקוד על יעקב כדרכיו וגו' שומעים אומות העולם ושמחים אומרים עתה יכלו מן העולם, כשראה הקב"ה שהם שמחים כתוב אחריו, בבטן עקב את אחיו וגו' כאשר שמעו זה אומרים זה הוא תשובה, על עוונות ישראל, פירושו שתמהו כי תחילה אמר שבא לפקוד על יעקב כדרכיו והיה צריך להשיב על זה את העוונות הרבים שעשו ישראל, ולבסוף הזכיר, רק מה שיעקב חטא בהיותו בבטן שאין עונשים על חטא כזה כלל.
רמז) שזה דומה לאשה שהיה לה ריב עם בנה, הלכה לצעוק ולתבוע עליו דין, ראתה את הדיין שדן דיני נפשות מהם להלקות מהם לתליה, לשריפה אמר, אוי מה אעשה עם בני, כלומר שנפל עליה פחד, פן ידון גם את בנה באחד מעונשים האלו, כשהדיין גמר הדין, אמר לאותו אשה אמרי מה עשה לך בנך, אמר אני קובלת עליו ולפי העניין נראה שאמרה שהיא קובלת עליו על שהצר אותה בבטנה בעת שעיברה אותו וכמובן שהדיין לא עשה לו כלום בעד זה. ממשל זה מובן שהבן לא יכול היה להיות אחראי למעשיו כמו עובר שמצר בבטן, שאין לו עדיין מסכים משלו ואי אפשר לדון אותו.
מספרא דקרטנא אסיא
רמח) ימצאהו בארץ מדבר ובתהו, ודאי שאח"כ עשה לכל אלו הקליפות שבמדבר ושבישימון, שיהיו כולם משועבדים לישראל. המקראות שעד כאן היו כתובים באותו ספר של הרופא הנק' קרטנא, ולאח"כ היה רושם במקרא הזה כל השמירה, שרופא חכם צריך לעשות לחולה בבית משכבו, כלומר שמדרך הרופא לרשום לפניו תחילה את המצב שמצא בו את החולה ואח"כ רושם הרפואות וכן היו מסודרים כאן באותו ספר, אלו המקראות שמתחילה הזכיר הספר את המקראות, ימצאהו בארץ מדבר וגו היי המצב שבו נמצא החולה ולאחר כך היה רושם במקרא הזה שלאח"כ שכתוב בו, היה רושם במקרא הזה שלאח"כ שכתוב בו, כל השמירה שרופא חכם צריך לעשות לחולה השוכב בבית חוליו בבית אסירי המלך, היי שהם חולים מבחינת מה שאינם יכולים לעבוד את אדון העולם, קרטנא מפרש ששמו היה יודאן דקסרי וקראו את שמו אסיא קרטינאה משום שהיה גדול על כל הרופאים ויקר בחכמה, כי קרטינא בלשון פרסי פירושו יקר.
רמט) וכך היה כתוב שם בספר כשהולך רופא חכם אל חולה ימצאהו בארץ מדבר ובתהוי ליל ישימון היי כי המחלות השורים עליו שהיה מאבחן את הבעיה שלו שלא עובד את המלך, מושיבים אותו בבית האסורים של המלך במדבר בישימון, ואם תאמר כיון שהקב"ה צוה לתפסו בבית האסורים לא ישתדל אדם אחריו להחזירו בתשובה, אינו כן, שהרי דוד אמר אשרי משכיל אל דל וגו, אותו חולה השוכב בבית חוליו הוא דל, ואם חבירו רופא חכם הוא הקב"ה נותן ברכות לכל מי שישתדל בו. הקב"ה מרפא חולה שנקרא דל מפני שהוא מחוסר אמונה. חוסר אמונה היא אם כל המחלות, שבלי אמונה אדם מתנתק מהכלל.
רנ) ורופא ההוא ימצאהו בארץ מדבר מקום בו חסרה אמונה היי ששוכב בבית חליו, ובתר יליל ישימון שהמלות מצירים אותו, מה הוא צריך לעשות, היי יסובבנהו, יסובב סבות ויביא עלות וסבות כדי שימנע ממנו אלו הדברים שמזיקים אותו ויקיז ליה דם ויוצא ממנו הדם הרע הקזת הדם היא סימן שאדם מוכן לעבוד במסירות נפש, כמו צום, יבוננהו, יסתכל ויבין המחלה ממה היתה, ויסתכל שלא תתרבה המחלה וימעיט אותה ואחר כך יצרנהו כאישון עינו כדי שיהיה נשמר כראוי באלו המשקים ובאלו הרפואות הצריכות לו, שלא יטעה בהן, שאם יטעה אפילו בדבר אחד וימות, הקב"ה חושב לאותו הרופא כאלו שפך דם והרגו יש והקב"ה שם את האדם בבית האסורים שהוא נעשה חולה בגלל האנוכיות והגאווה שבו. וצריך כל יהודי לעזור ולהוציא אותו כדי להחזירו למוטב, וגם בגשמיות ישנה מצוות פדיון שבויים. אין דבר העומד בפני התשובה
רנא) משום שהקב"ה רוצה שאע"פ שאותו האדם בוא בבית האסורים של המלך והוא אסור בבית האסורים, שאינו יכול להתיר את עצמו מהרצון לקבל, ישתדל עליו אדם ויעזור לו לצאת מבית האסורים. והוי אומר כך, הקב"ה דן דינים של בני העולם למעלה הן למות, הן לעקור אותתו מהשורש אותו ואת בניו, הן לעקור אותו שלא יהיה לו בנים, הן להענישו ברכושו ולתת אותו בבית האסורים. מי שנגזר עליו לעונש רכוש, נופל בבית חוליו ואינו נרפא עד שיתן כל מה שנגזר עליו, אחר שנענש בכספו ונתן כל מה שנגזר עליו אז הוא נרפא ויוצא מבית האסורים, וע"כ צריכים להשתדל עליו שיתן עונשו ויצא מבית האסורים. לשרושי פירושו לעקור אותו מהשורש אותו אות בניו
רנב) מי שנגזר עליו לעקרו מהשורש תופסים אותו נותנים אותו בבית האסורים עד שנעקר מכל, היי עד שימות הוא ובניו, ולפעמים נעקר מאבריו או מאחד מהם ובזה מתכפר לו וא"כ מוציאים אותו מבית האסורים. מי שנגזר עליו למות כך הוא שמת ואלו יתן כל כפר וכל כסף שבעולם אינו ניצול
רנג) וע"כ צריך לרופא חכם שישתדל עליו אם יכול לתת לו רפואת הגוף, טוב. ואם לא יתן לו רפואה לנשמתו, וישתדל על רפואת הנשמה, וזה הוא הרופא שהקב"ה ישתדל עליו לברכו בעולם הזה ובבא
רנד) אמר רבי אלעזר, עד עתה לא שמעתי מרופא הזה קרטנא ומספר הזה, חוץ מפעם אחת שאמר לי סוחר אחד ששמע מאביו, שרופא אחד היה בימיו שבשעה שהיה מסתכל באדם כשהוא בבית חוליו, היה אומר זה חי וזה מת. והיו אומרים עליו שהוא צדיק אמת ירא חטא. וכל מה שהחולה לא היה יכול להשיג מה שצריך, היה הוא קונה ונותן משלו, והיו אומרים שאין חכם בעולם כמוהו, ובתפלתו היה עושה יותר ממה שהיה עושה בידיו, וכנראה לנו שזה היה אותו הרופא
רנה) אמר אותו סוחר, ודאי שהספר שלו של אותו הרופא הוא בידי, שירשתי אותו מאבי אבא, וכל דבריו של אותו ספר, כולם התיסדו על סודות התורה וסודות הסתומים מצאתי בו, ודברי רפואה הרבה שהוא אמר עליהם שאינו ראוי לפעול עמהם חוץ אם הוא ירא חטא כדי שהרפואה תפעל צריך שהרופא יהיה ירא חטא. אין רפואה גדולה יותר מרפואת התורה המחברת את תפיסת הפרטיות לא הכלל הנצחי
האזינו צז- צט 5
הקודם