עמוד 2452

לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ טז – יח שעור  6

ששים גבורים סביב לה

 

כשבאו רבי דוסתאי ורבי חגי לבקש תורה מרבי אלעזר בן ערך, כשהגיעו אצלו וראה אותם, אמר למשרתו, לך ואמור להם כסא של שלשה רגלים בלי אחד מהו. רצה לבדוק האם הם יודעים סודות פנימיות התורה כדי להיות ראויים להיכנס אליו.

שמע ר"ד הסתכל בעצמו בדבר ואמר אל המשרת, לך ואמור לו לאדונו, שלא בחנם אמר דוד, אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה, שזהו דוד המלך, היי המלכות שהוא הרגל הרביעית של הכסא, ומתוך שמאסו אותו מתחילה, היה אז הכסא בג' רגלים ורגל הרביעית חסרה. דוד היה בזוי בעיני אחיו לכן כתוב אבן מאסו הבונים.

דוד המלך הוא הרגל הרביעית שהייתה חסרה, ואז הוכנס דוד לגן עדן כרגל רביעית למרכבה. ז"ש על כל הטובה אשר עשה ה' לדוד עבדו ולישראל עמו, היי הטובה שתקן אותו להיות רגל רביעית למרכבה הקדושה יחד עם האבות. עד דוד המלך לא ניתן היה לתת למלכות את הכוח, שהייתה מצומצמת מחזה ולמטה, ורק לאחר שעלתה והתכללה בבינה בכוחות ההשפעה, אפשר לתת קיום לבית המקדש.

מלמד כאן על הרעיון שהמלכות הייתה בתחילה מצומצמת ולכן נמאסה על הבונים, האבות, לאחר שהתכללה בבינה הפכה לראש פינה. אמנם שני בתי המקדש נחרבו מאחר ונבנו בב' קוים, בית השלישי ייבנה בעזרת השם בקו אמצעי.

אומר להם רבי אלעזר בן ערך, הרי אתם יכולים לראות, לקבל חכמה, ולחיות, מה שלא נגלה לעולם, כי חוץ ממנה נאמר כי לא יראני האדם וחי. אתם תראו ותחיו כי תוכלו לקבל החכמה מהמלכות שעליה נאמר וראית את אחורי, ותחיו כי לא יזיק לכם כלום. לכן לא מספרים את סודות התורה למי שאינו במדרגה.

אמר להם בקריאת שמה, בה מקבלים אמונה, עול מלכות שמים, יש ששים אותיות ידועות עד ובשעריך, ועל כל אות ואות יש סוד כבוד המלכות הקדושה של השליט העליון, ועבודתו של אדם לפניו צריך להיות עד שיכוין ויקרב דעתו לכסא הכבוד של המלכות הקדושה המלכות באצילות שעלתה לבינה. כאן יכול האדם לקבל את התורה כמו במתן תורה.

 

לימד אותם, יצאה נשמתם מהם, כמו במעמד הר סיני וראו מה שראו, והקיצו. אמר אחד לאחד, לא נשב כאן אין אנו ראויים לזה, מי שהוא מלאך עליון יהיה ביקר הזה. שואל, מה הייתה דעתם שפחדו כל כך, ומשיב, ראו שהמלאכים דוחים אותם לחוץ והצטערו עד שראו מה שראו, ונשמתו של ר אלעזר בן ערך העבירם וניצלו.

היכולת של תלמיד לעלות במדרגות הרוחניות תלויה בהסכמתו לבוא בביטול כקטן המתבטל בפני גדול.

שאלות חזרה בזוהר חדש לך לך טז-יח
1.מה היה צריך לבדוק רבי דוסתאי ורבי חגי כדי שתהיה לו הרשות לבוא איתו לרבי אלעזר בן ערך?
2. כיצד בדק רבי אלעזר בן ערך האם רבי דוסתאי ורבי חגי ראויים להיכנס אליו?
3. מהם ג' הדברים ששמע רבי חגי בעניין אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה ומדוע את הראשון לא היה מעונין רבי דוסתאי לשמוע?
4.מדוע יכול היה רבי אלעזר בן ערך להכניס את רבי חגי ורבי דוסתאי יחד איתו לחדרי המלך העליונים דהיינו לירושלים של מעלה?

לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ יג – טו שעור 5

פתחי לי פתח של תשובה

רבי אלעזר ב"ר שמעון פגש את אליהו שהיה בצורת זקן ונער אחד קטן עמו. והיתה שם מעבורת מי נהר גדול, היי מקום שעוברים בו את הנהר.

אמרתי לו זקן, ארים את הילד הזה על כתפי ואותך אקח בצד השני ואעבירכם את המעברת המים. יש לעבור את נהר הירדן, את הדינים, לעבור מהתפיסה הגשמית לתפיסה הרוחנית של מעבר לזמן ומקום.  להטיל פירושו לפעול את הרצון לקבל רק ממטה למעלה, שזו דחייה ולא לתת מזון לרצון לקבל

אמר לי, וכי אינך גדול הדור, לא תוכל להעבירנו. אמרתי לו זקן זקן, אם אתפוש בשתי ידי לך ולו, אטיל אתכם לצד הב' בחצי מלה, כלומה במשך זמן שמבטאים חצי מלה. כלומר אל הנער שהוא מנוער ממצוות לא אתקשר, אלא אטיל אותו מעבר לנהר.

אמר לי ואתה עוסק בתורה, אמרתי לו כן, אמר לי וכי אין התורה נק תושיה, מפני שמתשת כוחו של אדם, אמרתי לו ולא נק רפואה ושקוי שנאמר רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך, אף אני שתיתי הרבה מהתורה, כמי ששותה דבר רפואה והתחזק כחי, העברתי אותם. מצד אחד התורה מתשת את כוחות הגוף, אך גם מחזקת כוחו של אדם, ואין מדובר בכח פיזי. התורה היא כח רפואה לחיבור הזמני, המקרי אל האין סוף.

א"ל רבי רבי, כחך גדול לעולם הבא כאחד ממשרתיו של הקב"ה המשרתים לפניו, בעוד שהבטתי עליו לא ראיתיו. אמרתי משמע שהוא היה אליהו והייתי שמח במעשים שעשיתי לו, שעמד בניסיון ודיבר טוב על דרך השם. אומר רבי חיים ויטאל שגילוי אליהו אינו מדרגה גבוהה במיוחד, וניתן להגיע אליו בעבודה נכונה. רבי אלעזר התכוון להעבירם את הנהר, היינו להחזירם בתשובה, כפי שעשה אברהם אבינו, וכאן נלמד שמי שמחזיר בתשובה מובטח חלקו בעולם הבא.

נותן רבי שמעון עצה לבנו שיזכיר את עניין משה שהאציל כוחו לשבעים זקנים, כלומר לפעול בכוח של למעלה מהדעת בעניין הזקנים. גם מי שמבקש ללכת בדרך השם, יש בו ביטול תורה כאשר אין בו הסכמה פנימית עם תענוגות הגוף והמנוחה. ובקשר עם השם יש לפעול למעלה מהדעת, שזקן נוטריקון זה קנה חכמה.

ששים גבורים סביב לה

כשאדם ישן עולה הנשמה למדרגה הראויה לה כדי להיטען בכוחות רוחניים חדשים. טעינה זו היא סוג של תזכורת לעבודה הנדרשת, מאחר לגוף יש טבע של שכחה.

מלמד שיש לכוון באותיות. אות היא חיסרון אותו יש לצרף וליצור רצף, כמו ששת ימי היגיעה בהם אדם מוכן לעשות עבודת נפש, ואז בשינה נשמתו נטענת, לאחר שנרדם עם התודעה של ק"ש של שישים גיבורים סביב לה, וחרב שומרת על ירכו, על הברית, שהיא המחויבות לעשות עבודה.

פעם אחת הלך ר דוסתאי לראות את ר אלעזר בן ערך, הזדמן לו ר חגי. א"ר ר חגי, יאמר לנו אדוני הדרך המתוקן לפניו, למי הוא הולך, א"ל לראות תואר פניו של הזקן מימים. א"ל מי הוא, א"ל הוא מי שיורדים לפניו השרים העליונים של המלך ברוך הוא, היי ר אלעזר בן ערך.

א"ל נו לו לאדוני שאלך להתלוות עמו לדרכו, א"ל אם תוכל להבין השכל ממה שתשמע, היי שתוכל להשכיל פנימיות השמועה, לך עמי, ואם לא סור אחוריך כדי שלא תענש. א"ל אל ידאג מר לזה, כי כבר שמעתי דבר סוד עליון, הסתכלתי בו והבנתי השכל שבו את הנקודה הנפשית הפנימית, שתלוי בהיגיון, בצלם שאדם בונה.

ש.ב זוהר שיעור 5

1 ספר על גילוי אליהו לרבי אלעזר ומה אתה לומד מזה בפנימיות בדרך העבודה.

2. מהי הסגולה שמר רבי שמעון לרבי אלעזר כדי שלא יהיה ביטול תורה

3. מהם שישים גיבורים סביב לה שאנו אומרים בקריאת שמע ומהי המטה ומדוע נקראים גיבורים.

ש.ב זוהר שיעור 5

1 ספר על גילוי אליהו לרבי אלעזר ומה אתה לומד מזה בפנימיות בדרך העבודה.

2. מהי הסגולה שמר רבי שמעון לרבי אלעזר כדי שלא יהיה ביטול תורה

3. מהם שישים גיבורים סביב לה שאנו אומרים בקריאת שמע ומהי המטה ומדוע נקראים גיבורים.

לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ י – יב שעור 4

פתחי לי פתח של תשובה

לאחר שאברהם אבינו מחזיר את הרשעים בתשובה, מלמד כאן על השכר שקיבל. כך על האדם להחזיר כל רצונותיו בתשובה. נק אברהם אב המון גויים, היינו שמחזיר את הרצונות של המון העם שבנפש, לרצונות של ישר-אל. זו פעולתו של הצדיק, כל מקרה שהוא פוגש, מיחס ומביא אותו לכלל, כלומר הכל קשור לקב"ה. זכה אברם לתוספת אות ה בשמו, קנה שמים וארץ, היינו את הרצון בהתאם לתכלית, ובאות ה זו נברא העולם, היא המלכות שהתכללה בבינה, רצון כלול בהשפעה, זהו עולם חסד יבנה. כל מקרה שבתוך ההעלם, אותו יש לפרש ולהביא להשפעה.

הקב"ה נתן לו מעשר, שלוקח אות אחת מתחת כסא הכבוד ונותן אותה עטרה, כלל חדש, כאילו חוזר בגלגול עם כלל חדש, על הנשמה שהיא אברם. יכול אדם לזכות במהלך חייו בכתר, כלל חדש לנשמה כאילו נולד מחדש, כאשר פועל מעבר לעצמו, באמונה למעלה מהדעת, ויש ומתאפשר שמתעברת בו נשמה חדשה, כמו שבעל הסולם זכה לעיבור נשמה מהאר"י הקדוש.

אומר מלך סדום, הוא יצר הרע לנשמה שהוא אברם, תן לי הנפש שהיא החוטאת כד"א הנפש החוטאת היא תמות, כלומר תן לי אותה הנפש שהיא מתאווה בחטאות כדי שתהא נדונית  כפי רשעתה ולא תקחנה בתחנוניך, והרכוש קח לך אותם אשר שבו בתשובה בנפשותם מדרכם הרעה, קח לך והצילם מדינה של גיהנם. אברהם לא רוצה לקחת כלום, הצדיק לא מחזיק טובה לעצמו שמחזיר אחרים בתשובה.

אם יש לאדם יסורים, ואינו מרגיש שהוא רשע, הם לא יעזרו לו. בנפש הייסורים הם מידת הגיהנם, ואם לא עוזב את המקרים אלא מתייסר מהמחשבה שמישהו עשה משהו נגדו, הוא לא מתקן עצמו. רשע שיודע להודות, שכאב היסורים הוא על זה שהוא רחוק מהשם, יוכל לתקן.

א"ר שמעון, משפט רשעים בגיהנם שנים עשר חדש ושם יצפצפו בתשובה ונשמתם של צדיקים פוגעים לפני הקב"ה ומעלים אותן משאול שהוא המדור השישי שנאמר מוריד שאול ויעל. זו הסיבה שאין אומרים קדיש על נפטר במשך 12 חודשים אלא פחות, כדי לא לקטרג על הנפטר ולא להראות שהנפטר בגיהנם.

א"ר תנחום בא וראה כמה חביבה התורה לפני הקב"ה שבשבילה זוכה האדם לחיי העולם הבא וכל המלמד תורה לאחרים יותר מכולם. א"ר יצחק המלמד תורה לילדים דירתו עם השכינה היי שאמר ר שמעון כשבא לראות הנערים בבית רבן היה אומר אני הולך לראות פני השכינה.

שאלות חזרה בזוהר חדש לך לך י-יב
1.במה זכה אברהם שנלחם כדי להחזיר את הרשעים בתשובה?
2. מהי השיחה של אברהם עם מלך סדום בנפש האדם?
3. מה ראה רבי יהושע בן לוי כשעלה לעולם הבא ומדוע בכה ומה נאמר לו על כך?
4. מדוע המלמד תורה לאחרים ובמיוחד לתינוקות של בת רבן ששכרו גדול מאוד?

שאלות חזרה בזוהר חדש לך לך י-יב
1.במה זכה אברהם שנלחם כדי להחזיר את הרשעים בתשובה?
2. מהי השיחה של אברהם עם מלך סדום בנפש האדם?
3. מה ראה רבי יהושע בן לוי כשעלה לעולם הבא ומדוע בכה ומה נאמר לו על כך?
4. מדוע המלמד תורה לאחרים ובמיוחד לתינוקות של בת רבן ששכרו גדול מאוד?

תע"ס 37 תרסז-תרסח

1. ישנו שוני מהותי בין הפרצופים ועתיק ואריך אנפין לפרצופים של אבא ואמא וזו"ן
2. ההבדל הוא שבעתיק ואא הזכר והנקבה הם בפרצוף אחד וכן הזכר לוקח את כל צד המה והנקבה את כל צד הבן. לעומת זאת באוא וזון צד הזכר וצד הנקבה הם בפרצופים נפרדים, ועוד שינוי שלכל אחד מהם יש מה ובן.
3. ישנו הבדל גם בין אוא וזון במצב הקביעות אוא הם בשלמות וזון הם בחוסר שלמות , זאת מכיוון שהנקבה דאוא שהיא בינה מסופקת שיש רק חסדים ואינה מרגישה בחיסרון. לעומת זאת מלכות שבטבעה רוצה חכמה חשה חוסר שלמות במצב שאין חכמה.

4. בינה דעולם האצילות מחולקת לארבעה פרצופים הן מצד המה והן מצד הבן.

5. בינה דמה מתחלקת באופן הבא: אבא לקח כתר וחכמה , אמא בינה , זא את זא ומלכות את מלכות.

6. גם צד הבן דאוא מתחלק . אבא לקח ו' תחתונות דחכמה אמא ה' תחתונות דבינה , ישראל סבא – מלכות דאבא, ותבונה מלכות דאמא.

7. לאבא יש מה ובן ולאמא יש מה ובן אולם יש מצב גם שבו אבא לוקח את כל צד המה ואמא לוקחת את כל צד הבן , מתי זה קורה וכיצד זה קורה נלמד בעה בהמשך.

לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ ז – ט שעור 3

פתחי לי פתח של תשובה

א"ר שמעון ראה רחמיו של הקב"ה לכנסת ישראל, ז"ש פתחי לי פתח תשובה למען תזכי לכל טוב שבעולם. מראש העולם ועד קצהו מילאתי כל טוב בשבילך ולא פתחת לי באותו זמן ולאחר כך כשהציק לה כתוב קמתי אני לפתוח לדודי ודודי חמק עבר. משמע שיש זמן שצריך לחזור בתשובה כדי לא לאחר. אומר לחזור מפני שהנשמה טרם ירידתה לעולם הייתה כבר בדבקות עם הקב"ה.

קמתי אני לפתוח לדודי זוהי הנשמה אצל הגוף, הרצון לקבל שלוקח את השליטה. הנשמה היא חלק אלוקה ממעל והיא הרוצה לחזור בתשובה, בעוד שהנשמה בגוף אינם רוצים להעיר דרכי התשובה. א"ר פנחס בשעה שהנשמה רוצה לצאת מהגוף מתחרטת למה לא שבה בתשובה עד שיצאה מהגוף ונשאר הגוף ככלי אין חפץ בו. הנשמה שלמה, אך החרטה של האדם היא על זה שלא נתן לה את השליטה.

דע לך בעוד שהנשמה בגוף והגוף עומד בכח מתנגד, היא תשובה מעולה ולא בשעה שלא יכול. לכן יש למהר בתשובה בימי הבחרות כשהתאוות והרצונות גדולים, שאז ההתגברות ודחיית הסיפוקים, הם המאפשרים קבלה בצורת השפעה.

כך הוא האדם בעה"ז הולך בהבליו רעב לאכול ולהרויח ממון, בא העני שהוא היצר הטוב ושאל ממנו, מהיצר הרע בבקשה שיחזור בתשובה ולעסוק בתורה ואינו רוצה מפני שהוא רעב יותר להרוויח ממון. כאן על האדם לבחור מעל טעם ודעת ללכת בדרכי הנשמה, למרות התנגדות הגוף. התשובה המעולה היא כשאדם בוחר לוותר על הרצונות, ולא ממתין עד שמגיע למצב של אין ברירה, מפני שוויתור על הרצון הוא תחילת בניית הכלי לאהבה. הבורא נותן לאדם את הרצון, ואת הרצון עליו להחזיר, ולא להמתין עד שמאבד את החשק והרצון, שאז אין לו מה להשיב

לאחר זמן תופסים אותו בקולר, כשרואה שאינו יכול להרוויח יותר אומר אחזור בתשובה, שמא יתנו לו שעה לכך, או שמא לא יתנו לו, א"ל הקב"ה, שוטה, עכשיו שאינך יכול עוד להרוויח יותר, את אומר אחזור בתשובה דאלו היית יכול להרוויח עוד לא היית חוזר בתשובה, בעודו כך יוצאת נשמתו.

וישמע אברם כי נשבה אחיו

וישמע אברם כי נשבה אחיו, רבי אבא פתח כנגד יצר הרע, שלמדנו כיון שנפרד יצר הרע מהגוף של צדיק לאיזה מקום הולך, למקום הרשעים שלא יקטרגו. מי שנכנע לתאוותיו הפרטיות, ילך לגור במקום של פורקי עול מצוות כדי שלא יוכחו אותו.

כיון שרואה הצדיק שהרשע נעזב ונלכד בעוונותיו, הולך לאחוז בו אולי יחזירהו בתשובה ומקרבו ומלמדו. שכתוב וירדוף עד דן, עד עיקר דינו רודף להצילו מדינה של גיהינום. הצדיק יודע לזהות את נקודת נפשו של האדם בה הוא חוטא, ורודף את הנקודה הזו עד שמשיגה.

וירדפם עד חובה, מודיעים להם רעתם ורודפים אחריהם עד שמגלים להם רעתם ורשעתם למען יבושו ממעשיהם. וזהו וירדפם עד חובה, עד החוב שלהם, נקודת הגאווה. הנשמה עושה כך, ומודיעה להם דרכם הרעה וזהו עד חובה, ואיך הם הולכים לשמאל לרצון לקבל לעצמם ולא לימין.

וישב את כל הרכוש וגם את ללוט, א"ר אבהו בעל כרחם הם חוזרים בתשובה, שכתוב וגם את לוט אחיו ורכושו השיב, ואפילו יצה"ר בעל כורחו שב בתשובה. וא"ר אבהו, בא וראה כמה שכרו של אדם העושה לאחרים לחזור בתשובה שכתוב אחריו, ומלכי צדק מלך שלם.

בשעה שנשמת הצדיק המחזיר בתשובה לאחרים, יוצאת הנשמה מהגוף, מיכאל שר הגדול המקריב נפשות הצדיקים לפני בוראו, הוא יוצא ומקדים שלום לנשמתו של אותו צדיק, שנאמר ומלכי צדק ראש שומרי שערי צדק. מלך שלם זו ירושלים של מעלה, הוציא לחם ויין שמקדים ויוצא לקראתו ואומר לו שלום בואך נשמת הצדיק.

שאלות חזרה בזוהר חדש לך לך ז-ט
1.מתי לא ניתן לעשות תשובה ואיך זה מסתדר עם מה שלמדנו שאין דבר העומד בפני התשובה?
2. כיצד נוהג רשע כאשר מוכיחים אותו ואינו רוצה לחזור בתשובה?
3. כיצד נוהג צדיק ששומע שהרשע זקוק לעזרתו ומה שכרו על כך?


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ ד – ו שעור 2

 

הקב"ה מגן על מי שמחזיק את צד האמונה בבורא אשר בנפשו.

הקב"ה מגן לצדיקים שלא ישלטו בהם בני אדם, והקב"ה הגן על אברהם שלא ישלטו בו ובאשתו שהיא כגופו, וכשהם יחידה אחת הם מוגנים. כאשר היצר הרע, לוט רואה שלא מקבלים את עצתו, הוא בוחר ללכת לסדום. כאשר אדם יודע להגדיר את צד הצדיק שבנפשו, הוא יכול לומר לו היפרד נא מעלי. אסור לשמוע לרצון לקבל לעצמו, אלא לקב"ה, לצד הנשמה שהוא חלק אלוקה ממעל.

על האדם למצוא את האיזון בנפשו כדי לעבוד ולהרגיש הרמוניה ושלמות. וכאשר מרגיש שההרמוניה מופרת, ידע שמאתגרים ומנסים אותו כדי שיתקדם. ניסיון הוא לשון נס, היינו שבא לרומם ולעלות האדם במדרגות הרוחניות, הנס הוא האפשרות שניתנת לאדם לקנות טבע חדש, טבע של משפיע.

 

וישמע אברם כי נשבה אחיו

 

דִּרְשׁוּ יְהוָה, בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ, בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב. יש עתים שהוא קרוב ויש עתים שהוא רחוק, ההשגחה מכוונת את האדם לתקן, ובמיוחד יש לנצל זמנים מסוגלים לתקן. אם אין באדם יראת הרוממות, היינו שאינו רואה עצמו קטן מול הבורא הגדול, אז אין הוא קורא באמת, אלא מחפש בגאוותו לקבל לפרטיותו. השם יתברך מקבל בקשת מי שמטהר עצמו, היינו מבטל גאוותו ובא למלא חלקו בכלל.

צדיק רוצה שהשם ילך אתו ולא שום דבר חיצוני שיוביל אותו. הקב"ה הוא הוודאי הראשוני, ורק אמונה בבורא מוליכה את האדם. שום לוגיקה שכלית, ושום הוכחות מדעיות לא יוכלו לאשש ולהחזיק אמונה, אלא רק אמונה פשוטה מעל טעם ודעת, ולבוא כקטן המתבטל בפני גדול בשמחה.

ישראל צריכים כח הגדול יותר מהמלאכים. כשאדם בא לעשות תשובה ולכפר על כל העוונות, מה שיחזיר אותו הוא לא כח חיצוני, או מהשליחים של השם. רק האמונה בהשם תאפשר אמונה.

שאלות חזרה בזוהר חדש לך לך ד-ו
1.כיצד אנו רואים בסיפור אברהם ושרה שירדו למצרים שהקבה מגן לצדיקים?
2. מה היה הניסיון של אברהם בירידה למצרים ומה באופן כללי המושג ניסיון?
3. כתוב דרשו את השם בהימצאו היכן או מתי נמצא השם כדי שנדע לבקש ומדוע לא כל מי שמבקש נענה ומהי הבקשה הנכונה ומהי רצון יראיו יעשה?
4. מדוע משה רבנו לא הסכים לקבל מלאך שיוביל את עם ישראל מה זה מלמד אותנו בדרכי עבודת השם?


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

[ ][/ ]

זוהר חדש: בראשית - למתקדמים

[

זוהר חדש - בראשית למתחילים

לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ א – ג שעור 1

ר"י פתח, הניצנים נראו בארץ. הניצנים הם תחילת הגילוי של הנקודה הפנימית, הם אלו העוסקים בתורה לשמה, הבאים לזמר לבורא. עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו, בו וראה כמה יש לו לאדם להכשיר מעשיו לפני בוראו ולעסוק בתורתו יומם ולילה, כי מעלת התורה היא למעלה מכל המעלות. צריך כל אדם לעשות את התנועה הנפשית של לך לך מארצך, ולפני שעוסק בתורה עליו להכשיר מעשיו, ולזכך אותם מהרצון לקבל, למעלה מהדעת לשם שמים, ולא לפעול מעשים לטובתו האישית.

שני דברים טובים גדולים יש בתורה, שהם חיים ועושר, שכתוב אורך ימים בימינה, בשמאלה עושר וכבוד. אין מדובר בעושר כבוד וחיים גשמיים, בהם אין הזוהר מדבר כלל. חיים פירושו תענוג/הארה, עושר זה היכולת לקנות כל דבר, כלומר כשאדם יודע להתמודד עם כל המתרחש ולפרשו נכון, היינו להתחבר מכל מקרה אל הבורא, כבוד זו הנשמה. היכולת לדחות את הסיפוק המידי, מאפשרת לקנות דבר רוחני, כלומר לפעול באור חוזר.

כל נשמותן של צדיקים נגזרו מתחת כסא הכבוד לנהג את הגוף כאב המנהיג את הבן, כי בלתי הנשמה לא יכולה הגוף להתנהג ולא לדעת ולעשות רצון בוראו, שאמר ר אבהו הנשמה היא מורה ומלמדת לאדם ומחנכתו בכל דרך ישר. גם הגוף צריך לבטא ולהוציא אל הפועל את הכח והיכולת להתחבר לבורא דרך הנשמה.

אברם, זו היא הנשמה הנק אב רם כי היא אב, הנשמה תפקידה ללמד את הגוף ורם עליו כי ממקום רם ונשא היא באה. לך לך מארצך וממלדתך שפירושו לך לך מדירתך וממקומך ומהנאתך, ומבית אביך, אל הארץ אשר אראך כלומר לגוף פלוני, לגוף קדוש לגוף ישר. שלב ראשון עזוב את עצמך הכוזב, בוא ריק ופתוח לקבל את הדרכת הנשמה ולהתמסר להוראות הבורא תוך החיבור לערך הפנימי אותו עדיין אינך מכיר.

זמן שהנשמה בקרבי, מודה אני לפניך ה' אלהי. חייב ללמוד להודות ולהסכים שהנשמה ניתנה כפיקדון כמתנת חינם.

ויאמר אברם אל לוט, הנשמה אומרת ליצה"ר אל נא תהי מריבה בני ובינך כשאדם רואה שהוא עלול להיסחף לוויכוח עם היצר הרע, עליו להיפרד ממנו.

כפי שאמר אברהם. הֲלֹא כָל-הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ, הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי:  אִם-הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה, וְאִם-הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה.  אם אתה רוצה שאפעל עם הרצון לקבל, היינו השמאל, אלך לצד ימין שלא אטה אשורי. ואפילו אם רואה האדם שעצת היצר טובה, עליו לעשות הפך עצת היצר.

 


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

זוהר חדש נח ​​ לא - לג שעור 11 סיום

גלות אחרון אין לו קץ

 

קמג וישלח את היונה, בגלות אדום. ולא יספה שוב אליו עוד, שעד היום לא חזרה בתשובה, ולא העירה רוחה. שאמר רבי פנחס, אלמלא חזרה בתשובה לא נשארה בגלות יום אחד. רבי אליעזר אומר, כל הגלויות שגלתה כנסת ישראל, נתן לה הקב"ה זמן וקץ, והתעוררה תמיד בתשובה וגלות האחרון אין לו קץ וזמן, אלא הכל תלוי בתשובה שנאמר ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו. וכתוב, אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלהיך ומשם יקחך.

 

קמד א"ל רבי עקיבא, א"כ איך יהיה זה שיתעוררו בתשובה כולם ביחד. מי שהוא בסוף השמים ומי שהוא בסוף הארץ, איך יתחברו יחד לעשות תשובה.

 

קמה א"ל ר"א חייך שאם ראשי בית הכנסת יחזרו בתשובה, או בית כנסת אחד, יתקבצו בזכותם כל הגלות, כי הקב"ה מצפה תמיד מתי יחזרו בתשובה ויעשה להם טוב, שכתוב ולכן יחכה ה' לחננכם מחכה תמיד מתי יעשו תשובה. אומר שמספיק שמניין אחד יעשו תשובה באמת, כדי שתגמר הגלות.

 

קמו אר"י זה הולך כמו שאמר ר פנחס שכתוב, ולא יספה שוב אליו עוד. לא נאמר ולא יסף שוב אליה, שפירושו היה שהקב"ה לא ישוב לישראל, אלא ישראל לא יספה שוב אליו, היינו שעוד לא שבו בתשובה, משמע שהוא הקב"ה מוכן ומחכה מתי תשוב.

 

קמז רבי יהודה היה יושב יום אחד, והיה מסתכל בדבר הזה כלומר מצא את הנקודה הנפשית שמחברת את הדבר לעולמות העליונים שכתוב, בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים, ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו. אמר, מה שאמר משה שיהיה באחרית הימים כל אלו הצרות כבר באו ותשובה עד עתה עוד לא נעשתה.

 

קמח בעוד שהיה יושב, בא אליהו ז"ל, אמר לו, רבי במה אתה עוסק, א"ל בזה שאמרה תורה, כאשר יבואו צרות לישראל באחרית הימים יעשו מיד תשובה שכתוב, באחרית הימים ושבת. ועד עתה עוד לא שבו בתשובה.

 

קמט א"ל חייך רבי, בדבר הזה עסק הקב"ה ביום הזה. ובא מיכאל המלאך של ישראל, קו ימין, המליץ הגדול שלהם ושאל מתי יצאו בניו האהובים מתחת גלות אדום. ואמר להקב"ה אתה כתבת בתורה, כשיקבלו אלו העונשים על מה שעשו, כתוב, כי אל רחום ה' אלקיך. העונש הוא התיקון, וברגע שקבלו את העונש הם תקנו ולא מרגישים שהגאולה מוכנה.

 

קנ א"א יבוא סמאל המליץ של אדום ויענה לו לפני, בא סמאל ואמר מיכאל, דבר זה שאמר מקודם. אמר סמאל, רבונו של עולם, אתה הוא שאמרת שכנסת ישראל תהיה תחת ממשלת אדום עד שיהיו כשרים לפניך והרי כולם הם חייבים עד היום הזה.

 

קנא בה בשעה גער בו הקב"ה על שאמר שטנה על בניו, וברח ג אלפי מילין ואמר הקב"ה למיכאל, היה לך להשפיל לראש המקרא שכתוב, ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו, ואח"כ כתוב, כי אל רחום ה' אלקיך ולא קודם שעשו תשובה. למה אומר מיכאל שבני ישראל לא מופעלת עליהם מידת הרחמים, אלא שיש קודם לשוב בתשובה, להסכים שאתה חלק אלוקה מהכלל, מהבורא, ואז ירגישו להקב"ה רחום וחנון. כדי להגיע לאהבה על האדם לשלם את הפרטיות שלו, ולהקדישה ליחד. כדי לחזור בתשובה אדם לא מסוגל לשחזר ולתקן את כל הפגמים שלו. מספיק שיעשה תשובה שלמה ומלאה על דבר אחד, כדי שיזכה לתשובה.

 

קנב אמר מיכאל, רבון העולם, היה לך לרחם עליהם, כי אתה רחום וכך אתה נקרא, אמר לו, שבועה נשבעתי ביום שנגזר הדין לפני שלא לגאלם עד שישובו ואם כנסת ישראל יפתחו בתשובה כפתחו של מחט, אני אפתח להם שערים גדולים. כלומר עליהם להרגיש שכואב להם שהם רחוקים מהשם, אפילו דקירה כמו מחט שהם רחוקים. כמשל, מחט באה לחבר ולתפור את הקשר, ואז ישנה הבטחה שיפתחו שערים גדולים.

 

קנג רי"א זה שכתוב ביעקב, ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר, בו בזמן ניתנה רשות לכל צבאות השמים, לאלו השרים שהתמנו על המלכות ונבדלו אלו שימשלו על אלו, וניתנה רשות לממשלה לשר של אדום שישלוט על האומות.

 

קנד בה בשעה כתוב, ויותר יעקב לבדו, כי עד עתה עוד לא היה לו בנימין, ומיכאל עוד לא היה מליץ בשמים. כי מרכבת המלכות הם ד מלאכים מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, שכל אחד מהם ממנוה על ג מלאכים והם י"ב וכנגדם י"ב השבטים למטה, וכיון שלא נגמרו י"ב השבטים, עוד לא הגינה עליו המרכבה העליונה שראשה הוא מיכאל. מפני שעדיין לא נולד בנימין

 

קנה ויאבק איש עמו זה הוא סמאל שרו של אדום, ורצה שיעקב ינתן תחת עולו של אדום ומשום זכות הגדולה שהיתה ליעקב, לא ניתן בידו.

 

קנו אר"י בה בשעה נאספו כל צבאות השמים ורצו לענות לסמאל בשביל יעקב, אמר להם הקב"ה, יעקב אינו צריך אף לאחד מכם, הרי זכותו שישא ויתן עמו, מיד ויאבק איש עמו, היי שהתווכח עמו.

 

קנז אר"י כתוב, וירא כי לא יכול לו, כי זכותו היתה גדולה ולא היה יכול להוכיח לו בדבריו שישתעבד יעקב תחת יד אדום. מיד ויגע בכף ירכו, אלו הם בניו יוצאי ירכו, היי שרמז לו שבניו יוצאי ירכו יחטאו.

 

קנח בה בשעה נחלש יעקב ולא היה יכול להתוכח עמו שכתוב ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו, כי ניתנה רשות לסמאל לשעבד בניו של יעקב תחת ידו של אדום, כל זמן שיעברו על התורה. אולם ברגע שישובו בתשובה, מיד ישיב אותם השם אליו, על פי ההבטחה שנתן השם ברחמיו הרבים.

 

 


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

זוהר חדש נח  לא – לג שעור 11 סיום

גלות אחרון אין לו קץ

רבי אליעזר אומר, כל הגלויות שגלתה כנסת ישראל, נתן לה הקב"ה זמן וקץ, והתעוררה תמיד בתשובה וגלות האחרון אין לו קץ וזמן, אלא הכל תלוי בתשובה שנאמר ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו. וכתוב, אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלהיך ומשם יקחך.

א"ל רבי עקיבא, א"כ איך יהיה זה שיתעוררו בתשובה כולם ביחד. א"ל ר"א חייך שאם ראשי בית הכנסת יחזרו בתשובה, או בית כנסת אחד, יתקבצו בזכותם כל הגלות, כי הקב"ה מצפה תמיד מתי יחזרו בתשובה ויעשה להם טוב, שכתוב ולכן יחכה ה' לחננכם מחכה תמיד מתי יעשו תשובה. אומר שמספיק שמניין אחד יעשו תשובה באמת, כדי שתגמר הגלות.

למה אומר המלאך מיכאל שבני ישראל לא מופעלת עליהם מידת הרחמים, אלא שיש קודם לשוב בתשובה, להסכים שאתה חלק אלוקה מהכלל, מהבורא, ואז ירגישו להקב"ה רחום וחנון. כדי להגיע לאהבה על האדם לשלם את הפרטיות שלו, ולהקדישה ליחד. כדי לחזור בתשובה אדם לא מסוגל לשחזר ולתקן את כל הפגמים שלו. מספיק שיעשה תשובה שלמה ומלאה על דבר אחד, כדי שיזכה לתשובה.

אמר מיכאל, רבון העולם, היה לך לרחם עליהם, כי אתה רחום וכך אתה נקרא, אמר לו, שבועה נשבעתי ביום שנגזר הדין לפני שלא לגאלם עד שישובו ואם כנסת ישראל יפתחו בתשובה כפתחו של מחט, אני אפתח להם שערים גדולים. כלומר עליהם להרגיש שכואב להם שהם רחוקים מהשם, אפילו דקירה כמו מחט שהם רחוקים. כמשל, מחט באה לחבר ולתפור את הקשר, ואז ישנה הבטחה שיפתחו שערים גדולים.

 

1.

זוהר חדש נח ​​ כח - ל שעור 10

וישלח את העורב

 

קלד וא"ר פנחס, בא וראה מה בן מלכי יהודה למלכי ישראל, שלח הקב"ה לדוד וגרשהו ממלכותו למשל כאשר ברח מאבשלום, ומיד שב בתשובה לפני הקב"ה. ואל תתמה על זה ואפילו מנשה מלך יהודה שהיה רשע, מיד שב בתשובה לפני הקב"ה ולקח אומנות אבותיו ושב למלכותו. מלמד דוד המלך שכאשר נראה שקורה דבר רע, אין לבוא בתלונות אלא לחזור בתשובה. תשובה אין פירושה רק שינוי המעשה, אלא בחינה מתמדת לשינוי המחשבה כדי לעשות נחת רוח לבורא.

 

קלה וזהו שבא הכתוב להורות, וישלח את העורב, זה דוד שהיא קורא תמיד כעורב, ושלחהו הקב"ה ממלכותו והוציאו מביתו ומה כתוב בו, ויצא יצוא ושו"ב שכתוב, ודוד עולה במעלה הזיתים עולה ובוכה וראש לו חפוי. היה יוצא ושב בתשובה ומתודה על חטאותיו ומבקש רחמים עליהם וידע כי חטאותיו עשו לו שנשלח ממלכותו וגורש. ניתן גם לומר שחטאותיו של דוד המלך הם של אדם הראשון שנתן לדוד שבעים שנה מחייו, לכן מקבל על עצמו אחריות לתקן.

קלו ובכל דבר ודבר החטא גרם במלכותו או בישראל היה תולה הדבר בו והיה יודע שהוא היה הגורם, עד יבשת המים שהשיבוהו לא עליך הדבר, אלא אל שאול ואל בית הדמים. דוד המלך מלמד שיש לראות ולבחון את המציאות בגוף אחד, ולקחת אחריות אישית על כל מה שמתרחש בחוץ לכאורה, ולפשפש במעשיו אולי הוא גרם. ואם לא מוצא את הסיבה, יתלה הדבר בביטול תלמוד תורה, כלומר עליו להעלות את המודעות שלו בדרך, בקשר עם השם. יש ומזמן הקב"ה קשיים כדי לקדם אותם.

 

קלז כתוב, ויהי רעב בימי דוד שלש שנים שנה אחרי שנה, ויבקש דוד את פני ה' שסבר שהוא היה הגורם, א"ל הקב"ה, לא עליך זו אלא על שאור. עד יבשת המים הבצורת היה תולה הכל בעצמו ומיד היה שב בתשובה, ואז לא הוצרך לחזור בתשובה, שהדבר לא בא בשבילו, שכתוב ויצא יצא ושוב עד יבשת המים שאז לא היה הדבר תלוי בו. מבין דוד שכשאין מים, הבעיה היא בלימוד התורה המשולה למים.

 

קלח א"ר פנחס, רצה הקב"ה לנסות את ישראל ושלחם לבבל שנאמר וישלח את היונה מאתו, זו כנסת ישראל. ראה מה כתוב בה, ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה גרם אי נוחות לכנסת ישראל, שהכביד עולה מלך בבל ברעב ובצמא ובהריגת צדיקים הרבה. ומשום כובד עולה, ותשב אליו אל התיבה וחזרה מתשובה וקבלה. בבל גימטריה דל, מבטאת את הדלות וחוסר האמונה. זו גלות שבאה לאמן את האדם לחזק אמונתו.

 

קלט חטאה כנסת ישראל כמתחלה ויוסף להגלותם שנאמר, ויוסף שלח את היונה מאתו, בגלות אחרת של יון. שאמר רבי יהודה גלות יון אחשיך פניהם של ישראל כשולי קדרה. כלומר תהליך התשובה צריך להיות תמידי

 

קמ ומרוב צערם ודוחקם וכו ומרוב צערם ודוחקם, כתוב בו ותבא אליו היונה לעת ערב, מהו לעת ערב, היי שלא הייתה מאירה להם שעת הרווחה, כמו שנעשה להם מתחילה ונהרגו צדיקים ונחשך היום, והעריב להם השמש ולא יכלו לעמוד מפני דוחק הגדול שהיה עליהם שנאמר אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב. כי פנה היום, אלו הם הצדיקים המאירים כשמש, כי ינטו צללי ערב שנשארו כעוללות בציר, שאין איש מחשיב אותן, וזהו לעת ערב. ולא בזמן שהצדיקים מאירים להם כשמש. היום הוא עניין של גילוי, והצדיקים הם המגלים את האמת, וכשהצדיקים עוזבים, נשאר העם בחושך.

 

קמא והנה עלה זית טרף בפיה. לולי שהעיר הקב"ה רוח הכהנים נרות בשמן זית, אזי אבדה פליטת יהודה מהעולם, ובכל פעם ופעם שבה בתשובה והתקבלה. א"ר פנחס, חוץ מהגלות הרביעית שעדיין לא שבה והכל תלוי בתשובה. העבודה הנפשית של עלי הזית מבטאת את היציבות והתמדה כפי שעלי הזית אינם נושרים, וכך מדליקים את הנשמה, בנרות של שמן זך. יש לתת יגיעה כפי שכותתים את הזית להפיק את החכמה, השמן. תשובה היא הסכמה פנימית שהבורא הוא הכלל הגדול, ואני כנברא פרט קטן שבוחר להיות כפוף אליו.

 

קמב וא"ר פנחס, אין לך בכל פעם ופעם שלא התעכב הקב"ה גזר דין של כנסת ישראל שבע שמיטות ושבע יובלות שמא תחזור בתשובה שכתוב, וייחל עוד שמבעת ימים אחרים, חוץ מהקודמים. הקב"ה מאריך אפו ולא מעניש מייד, אלא נותן סימנים מוקדמים כדי לעורר את האדם.

 

  1. כיצד דוד המלך מקבל את היסורים שמרגיש? עד מתי זה נמשך ומה היתה התובנה החדשה שלו?

2. מה אנו למדים מהכתוב וישלח את היונה מאיתו ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה בעניין גלות בבל.

3. כיצד מוזכרת גלות יוון בעניין נח?

4. מה אפשר לשמור על פלטת יהודה שלא יאבדו מהעולם ומה זה אומר בעבודה בגוף אחד?

5. הקבה מתעכב לפני שמביא את היסורים , כיצד אדם ידע אם כך שהוא צריך לשוב בתשובה ועל מה לשוב בתשובה?

זוהר חדש נח  כח – ל שעור 10

וישלח את העורב

מלמד דוד המלך שכאשר נראה שקורה דבר רע, אין לבוא בתלונות אלא לחזור בתשובה. תשובה אין פירושה רק שינוי המעשה, אלא בחינה מתמדת לשינוי המחשבה כדי לעשות נחת רוח לבורא.

וזהו שבא הכתוב להורות, וישלח את העורב, זה דוד שהיא קורא תמיד כעורב, ושלחהו הקב"ה ממלכותו והוציאו מביתו ומה כתוב בו, ויצא יצוא ושו"ב. היה יוצא ושב בתשובה ומתודה על חטאותיו ומבקש רחמים עליהם וידע כי חטאותיו עשו לו שנשלח ממלכותו וגורש. ניתן גם לומר שחטאותיו של דוד המלך הם של אדם הראשון שנתן לדוד שבעים שנה מחייו, לכן מקבל על עצמו אחריות לתקן.

ובכל דבר ודבר החטא גרם במלכותו או בישראל היה תולה הדבר בו והיה יודע שהוא היה הגורם, עד יבשת המים שהשיבוהו לא עליך הדבר, אלא אל שאול ואל בית הדמים. דוד המלך מלמד שיש לראות ולבחון את המציאות בגוף אחד, ולקחת אחריות אישית על כל מה שמתרחש בחוץ לכאורה, ולפשפש במעשיו אולי הוא גרם. ואם לא מוצא את הסיבה, יתלה הדבר בביטול תלמוד תורה, כלומר עליו להעלות את המודעות שלו בדרך, בקשר עם השם. יש ומזמן הקב"ה קשיים כדי לקדם אותם.

ויהי רעב בימי דוד שלש שנים שנה אחרי שנה, ויבקש דוד את פני ה' שסבר שהוא היה הגורם, א"ל הקב"ה, לא עליך זו אלא על שאור. עד יבשת המים, הבצורת היה תולה הכל בעצמו ומיד היה שב בתשובה, מבין דוד שכשאין מים, הבעיה היא בלימוד התורה המשולה למים.

 

א"ר פנחס, רצה הקב"ה לנסות את ישראל ושלחם לבבל שנאמר וישלח את היונה מאתו, זו כנסת ישראל. ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה, גרם אי נוחות לכנסת ישראל, שהכביד עולה מלך בבל ברעב ובצמא ובהריגת צדיקים הרבה. ומשום כובד עולה, ותשב אליו אל התיבה וחזרה מתשובה וקבלה. בבל גימטרייה דל, מבטאת את הדלות וחוסר האמונה. זו גלות שבאה לאמן את האדם לחזק אמונתו.

חטאה כנסת ישראל כמתחלה ויוסף להגלותם שנאמר, ויוסף שלח את היונה מאתו, כלומר תהליך התשובה צריך להיות תמידי.

והנה עלה זית טרף בפיה. העבודה הנפשית של עלי הזית מבטאת את היציבות והתמדה כפי שעלי הזית אינם נושרים, וכך מדליקים את הנשמה, בנרות של שמן זך. יש לתת יגיעה כפי שכותתים את הזית להפיק את החכמה, השמן. תשובה היא הסכמה פנימית שהבורא הוא הכלל הגדול, ואני כנברא פרט קטן שבוחר להיות כפוף אליו.

הקב"ה מאריך אפו ולא מעניש מיד, אלא נותן סימנים מוקדמים כדי לעורר את האדם.

1.כיצד דוד המלך מקבל את היסורים שמרגיש? עד מתי זה נמשך ומה היתה התובנה החדשה שלו?

2. מה אנו למדים מהכתוב וישלח את היונה מאיתו ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה בעניין גלות בבל.

3. כיצד מוזכרת גלות יוון בעניין נח?

4. מה אפשר לשמור על פלטת יהודה שלא יאבדו מהעולם ומה זה אומר בעבודה בגוף אחד?

5. הקבה מתעכב לפני שמביא את היסורים , כיצד אדם ידע אם כך שהוא צריך לשוב בתשובה ועל מה לשוב בתשובה?

זוהר חדש נח  כה – כז שעור 9

נח לא בקש רחמים על העולם

כאן מלמד על האיזון הנפשיים שאדם צריך לבנות במפגשים שלו עם העולם. הגירויים הנפשיים האלו תלויים בכוונה, ועל האדם ללמוד ללמד זכות על הזולת. מאחר והבורא טוב ומטיב, כל הפרטים המתגלים צריכים לגלות ולבטא את ההתייחסות הנכונה של הנברא להטבת הבורא.

כאשר נח יצא מהתיבה, וראה כל העולם חרב והתחיל לבכות עליו, אמר, רבש"ע נקראת רחום היה לך לרחם על בריותך. השיבו הקב"ה, רועה שוטה, האם רועה צאן מחכה עד שהצאן יפול ואז שואל למה נפל, עתה תאמר זה, ולא בזמן שאמרתי לך בלשון רכה, שכתוב עשה לך תבת עצי גופר וגו'

כל כך התעכבתי עמך ואמרתי לך, כדי שתבקש רחמים על העולם. ומאז ששמעת שאתה תנצל בתיבה, לא נכנס בלבך צער העולם ועשית תיבה וניצלת. ועתה שנאבד העולם, פתחת פיך לדבר לפני בקשות ותחנונים. אומר הקב"ה לנח, למה לא חזרת בתשובה כאשר הזהרתי אותך מפני המבול. לחזור בתשובה אומר שצריך גם להיות אכפת לך מהזולת. לא מספיק רק להוכיח אנשים שטועים, יש להתפלל ולבקש עליהם רחמים.

נח לא הגן על דורו ולא התפלל עליו כאברהם. כיון שאמר הקב"ה לאברהם, זעקת סדום ועמורה כי רבה, מיד ויגש אברהם ויאמר. והרבה דברים כנגד הקב"ה עד ששאל שאם ימצא שם עשרה צדיקים שיכפר לכל הדור בשבילם. לאברהם היה אכפת מכולם מכלל העולם, גם אם אלו שהתנכלו לו.

בא משה והגן על כל הדור, כיון שאמר הקב"ה למשה, ישראל חטאו סרו מהר מן הדרך, כתוב בו, ויחל משה. מהו ויחל, מלמד שהתפלל עד שאחזתו חלחלה. צדיק קושר עצמו עם גורל העם. אמנם יש לדור בחירה לעשות תשובה, אך גם לצדיק יש לבטא את רצונו ולהתפלל עליהם

לבקש רחמים אומר שמאמינים שהקב"ה רחמן. עליך לעשות תפקידך ואינך אחראי לתוצאה, אותה קובעת ההשגחה. אמר רבי אליעזר, עם כל זה, היה לו לנח לבקש רחמים על העולם לפני הקב"ה כי נוח לו להקב"ה מי שאומר טוב על בניו. הקב"ה אוהב שמלמדים זכות על בניו, שהרי הבנים מעידים על אביהם. על האדם לפתח הרגש חיובי לזולת, שיהיה לו מקום בלב בלי להיות נוקם ונוטר.

זוהר חדש נח ​​ כה - כז שעור 9

נח לא בקש רחמים על העולם

 

כאן מלמד על האיזון הנפשיים שאדם צריך לבנות במפגשים שלו עם העולם. הגירויים הנפשיים האלו תלויים בכוונה, ועל האדם ללמוד ללמד זכות על הזולת. מאחר והבורא טוב ומטיב, כל הפרטים המתגלים צריכים לגלות ולבטא את ההתיחסות הנכונה של הנברא להטבת הבורא.

 

קיג ​​ ת"ר מה השיב הקב"ה לנח כשיצא מהתיבה, וראה כל העולם חרב והתחיל לבכות עליו, אמר, רבש"ע נקראת רחום היה לך לרחם על בריותך.

 

קיד השיבו הקב"ה, רועה שוטה האם רועה צאן מחכה עד שהצאן יפול ואז שואל למה נפל, עתה תאמר זה, ולא בזמן שאמרתי לך בלשון רכה, שכתוב עשה לך תבת עצי גופר וגו' ואני הנני מביא את המבול וגו לשחת כל בשר וגו ויאמר ה' לנח וגו. כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה. כל כך התעכבתי עמך ואמרתי לך, כדי שתבקש רחמים על העולם. ומאז ששמעת שאתה תנצל בתיבה, לא נכנס בלבך צער העולם ועשית תיבה וניצלת. ועתה שנאבד העולם, פתחת פיך לדבר לפני בקשות ותחנונים. אומר הקב"ה לנח, למה לא חזרת בתשובה כאשר הזהרתי אותך מפני המבול. לחזור בתשובה אומר שצריך גם להיות אכפת לך מהזולת. לא מספיק רק להוכיח אנשים שטועים, יש להתפלל ולבקש עליהם רחמים.

 

קטו ​​ כיון שראה נח הקריב עליהם קורבנות שכתוב, ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהור ויעל עולות במזבח הבין שטעה והביא קורבן עולה שהוא על תיקון המחשבה.

קטז א"ר יוחנן, בא וראה מה בין הצדיקים שהיו לישראל אח"כ ובין נח. נח לא הגן על דורו ולא התפלל עליו כאברהם. כיון שאמר הקב"ה לאברהם, זעקת סדום ועמורה כי רבה, מיד ויגש אברהם ויאמר. והרבה דברים כנגד הקב"ה עד ששאל שאם ימצא שם עשרה צדיקים שיכפר לכל הדור בשבילם וחשב אברהם שהיו י בעיר, עם לוט ואשתו ובניו וחתניו, לכן לא התפלל יותר. לאברהם היה אכפת מכולם מכלל העולם, גם אם אלו שהתנכלו לו

 

קיז ​​ בא משה והגן על כל הדור, כיון שאמר הקב"ה למשה, ישראל חטאו סרו מהר מן הדרך, כתוב בו, ויחל משה. מהו ויחל, מלמד שהתפלל עד שאחזתו חלחלה. רבנן אומרים, לא הניח משה להקב"ה עד שנתן נפשו עליהם מן העוה"ז ומן העוה"ב שכתוב, ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני מספרך אשר כתבת. צדיק קושר עצמו עם גורל העם. אמנם יש לדור בחירה לעשות תשובה, אך גם לצדיק יש לבטא את רצונו ולהתפלל עליהם

 

קיח א"ר יוסי מכאן ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו. וכן כל הצדיקים הגנו על דורם ולא הניחו מדת הדין לשלוט בהם.

 

קיט ונח התעכב עמו הקב"ה ואמר לו דברים רבים, שמא יבקש עליהם רחמים, ולא השגיח, ולא בקש עליהם רחמים, ועשה התיבה ונאבד כל העולם.

 

קכ רבי אליעזר ורבי יהושוע ישבו בפלכי טבריה, א"ר יהושע רבי, מה ראה נח שלא בקש רחמים על דורו. אמר לו אפילו הוא לא חשב בלבו שימלט, משל למוצא אשכול ענבים שאינם מבושלים, בין הבוסרים האלו היו ענבים מבושלים ולא היו כלום כלומר שאין להם סיכוי להיות מבושלים, או בנמשל לדור לעשות תשובה. וזו בדיוק הבעיה, שאסור לחשוב שאין סיכוי, ואין מה לנסות להבין חשבונות של העליון. לבקש רחמים אומר שמאמינים שהקב"ה רחמן. עליך לעשות תפקידך ואינך אחראי לתוצאה, אותה קובעת ההשגחה.

קכא ​​ משמע שכתוב, כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה. הול"ל צדיק לפני, מהו בדור הזה. כלומר לפני הדור, ולפיכך לא בקש רחמים, אמר בליבו ולואי שאבקש רחמים עלי ואמלט וכ"ש שאתפלל על אחרים.

 

קכב אח"כ אמר רבי אליעזר, עם כל זה, היה לו לבקש רחמים על העולם לפני הקב"ה כי נוח לו להקב"ה מי שאומר טוב על בניו. הקב"ה אוהב שמלמדים זכות על בניו, שהרי הבנים מעידים על אביהם. על האדם לפתח הרגש חיובי לזולת, שיהיה לו מקום בלב בלי להיות נוקם ונוטר.

 

קכג מאין לנו זה, מגדעון בן יואש שהיה שופט, שלא היה צדיק ולא בן צדיק, ומשום שאמר טוב על ישראל כתוב בו, ויאמר לו ה' לך בכחך זה והושעת את ישראל מיד מדין. מהו בכחך זה, היי הטוב הזה שאמרת על בני, יהיה לך כח גדול להצילם מיד מדין.

 

קכד ועוד אמר רבי אליעזר, אע"פ שיהיה צדיק גדול מכל העולם, אם יאמר רע לפני הקב"ה או שטנה על ישראל, עונשו גדול מכולם. שלא מצאנו צדיק טוב כאליהו בכל הדור, ומשם שאמר שטנה על ישראל, שכתוב כי עזבו בריתך בני ישראל את מזבחותיך הרסו ואת נביאך הרגו בחרב. בה בשעה חרה לו הרבה. כמה יש להיזהר מלשון הרע, ובכלל לא להסכים לקבל לשון הרע על ישראל.

 

קכה בוא וראה מה כתוב בו, ויבט והנה מראשותיו עוגת רצפים, מהו רצפים עוגה שטוחה כמו רצפה, אמר הקב"ה זה ראוי שיאכל מי שאומר שטנה על בני.

 

קכו אר"א מה שכתוב וילך בכח האכילה ההיא ארבעים יום וארבעים לילה עד הר האלקים חרבה, שואל, וכי בכח אכילת עוגת רצפים הלך כל כך.

 

קכז אלא א"ר אליעזר, השליך הקב"ה שינה על אליהו והראהו ענין של משה שישב לפניו ארבעים יום וארבעים לילה ובזמן שהיה שם עבדו ישראל את העגל ומשום שהיה ארבעים יום וארבעים לילה, שלחם לא אכל ומים לא שתה, לא זז משם עד שמחל להם הקב"ה. הראה הקב"ה לאליהו מהי התנהגות אֳמוּנִית. אליהו תיקן וקיבל על עצמו מאותו רגע ללמד זכות, ללמד טוב על כל אחד מישראל, לכן אומרים אליהו הזכוּר לטוב.

 

קכח א"ל הקב"ה לאליהו, כך היה לך לעשות כמו משה, ועוד שהיה לך לראות שהם בני, בני האהובים שקבלו את תורתי בהר חורב, וזה הוא שכתוב וילך בכח האכילה ההיא ארבעים יום וארבעים לילה היי שראה ענין של משה שהתעכב לפניו מ יום ומ' לילה. וענין של ישראל שקבלו התורה בהר חורב שכתוב עד הר האלוקים חורבה.

 

קכט אר"י לא זז אליהו משם עד שנשבע לפני הקב"ה להורות זכותם של ישראל תמיד, וכל מי שעושה זכות, אליהו מקדים ואומר לפני הקב"ה כך וכך עשה עתה פלוני ואינו זז משם עד שיכתבו זכותו של האיש שכתוב ויכתב בספר זכרון לפניו. אנשים גאוותנים מראים את הפגמים של אחרים, וגם אם הם צודקים, השאלה היא איזו נקודה נפשית הם מעוררים אצלם.

 

קל א"ר יהודה בן פזי, מה היה ענשו של נח על שלא התפלל על דורו, הוא שיצא מהתיבה חיגר ברגליו היתה לו רק מדרגת קטנות, הסתפק במועט ושכב והתבזה והתלוצץ עליו בנו ועשה לו מה שעשה.

 

קלא אר"א בוא וראה כמה יש לו לאדם ללכת בדרך ישרה, בוא וראה, מפני שלקח יעקב את הברכות מעשו ברמאות, תדע לך שמשום זה לא ניתנה רשות לשום אומה בעולם לשעבד את ישראל זולתי האומה של עשו.

קלב רבי פתח בכנסת ישראל כנגד הקב"ה, וישלח את העורב דא"ר פנחס כתוב, ויאמר דוד וכו קומו ונברחה כי לא תהיה לנו פליטה מפני אבשלום, ואע"פ שברח כתוב בו, מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו לא קרא לו אויבו, ואע"פ שהיה בורח ומגורש ממלכותו, לא מנע עצמו מלומר שירה לפני הקב"ה ולשוב להתחנן לפניו. וישלח את העורב, זהו דוד שהיה קורא עמהן תמיד כעורב.

קלג דבר אחר, העורב שבא מיהודה נק עורב שנאמר אנכי אערבנו, הערב דין כתיב בלא ו א"ר פנחס למה נק שמו עורב, שהיה הולך בהרים כעורב, הה שאמר לשאול כאשר ירדוף הקורא בהרים, אמר לו שמתני להיות כקורא בהרים, כתיב הכא קורא וכתוב שם לבני עורב אשר יקראו.

 

זוהר חדש נח כב – כד שעור 8

וירח ה' את ריח הניחוח

כשיצא נח מהתיבה פתח עיניו וראה את כל העולם כלו חרב, התחיל בוכה על העולם. אמר, רבש"ע אם בשביל חטאת האדם או בשביל השוטים תאבד עולמך, למה בראתם, מילא החוטאים לא בסדר, אך האם בגללם לאבד את כל העולם או זה או זה, או שלא תברא את החוטאים או שלא תכחיד את העולם. מה עשה, העלה עולות וקם והתפלל לפניו ואותו הריח עלה לפני הקב"ה וערב לו.

יש ואדם רואה דברים לא טובים קורים, אך כאשר הכלל לא נאבד, הפרטים פחות חשובים, ואת כלל העולם הקב"ה לא הטביע אלא השאיר את דרי התיבה, העולם הוא הכלל. במחלוקת בין הפרטים לכלל, הכלל קובע ואת הפרטים שמתנגדים לכלל אפשר להכחיד אם לא מתקנים עצמם.

נח שלח את העורב כדי לדעת האם כלו המים מהארץ, כלומר האם נעברו כבר השאלות מי ומה מהרצון. אמר רבש"ע ידעתי כי אתה רחום, ואתה לא ריחמת על עולמך. ונהפך רחמנותך לאכזרות, אתה לא ריחמת על בניך יצא זה שאינו מרחם על בניו ונהפך להם לאכזרי ולפיכך שלח את העורב רמז הוא דווקא רמז. קשה לנח להבין איך הבורא שהוא רחמן, טוב ומטיב, מעניש את האנושות. לא שלח את העורב כדי לנחש, אלא למד מדרך הקב"ה לפי הבנתו, שגם הוא ישלח את העורב האכזר. לכל דבר בעולם יש תפקיד ושליחות, העורב סירב לשליחות נוח מפני שהיה מתוקן לתפקיד של פרנסת אליהו שברח מאחאב, והעורבים הביאו לו לחחם ובשר למדבר .

ולא רצה העורב להלוך בשליחותו מפני שמתוקן הוא לשליחות אחרת לפרנס אליהו שנאמר והעורבים מביאים לו לחם ובשר, ולא רצה שראה נח שלא עשה כהוגן שלח את היונה.

היונה היא מסורה, יש בה אמונה וכח נאמנות כזוג יונים נאמנים המוכנים למות באמונתם, וגם צד של הונאה. זהו התיקון של נוח, שהבין שאין להתרעם על ההשגחה אלא לתקן במידת היונה ולא בעורב.

דרך העולם היא לדחוף את האדם לפעול רק את הרצון הפרטי שלו. כשאדם עוזב את דרכי העולם, עוזב את קו שמאל, ומה שמעניין אותו זה רק עסקי שמים, היינו מידת ההשפעה, ז"א. התורה לא נקנית בירושה, אלא במי שמשקיע ועוזב את עסקי העולם.

למעשה התורה היא מחשבת הבריאה, ובה מלובשים סיפורים בחיצוניותה, כדי לאפשר לאדם להתחבר למחשבת הבריאה.

זוהר חדש נח יט – כא שעור 7

אם אחפוץ במות המת

א"ר יצחק שבועה נשבע הקב"ה שאינו חפץ במיתתן של רשעים שנאמר, חי אני נאם ה' אלקים, אם אחפוץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה וכו' וחיה בשני עולמות העולם הזה והעוה"ב. כל פעולותיו של הקב"ה הם ברחמים, למרות שמלמטה נראה לפעמים כדין. רצונו של הקב"ה שכולם יחזרו בתשובה.

וא"ר אשרי הבנים שאומרים להם כך והשיבו וחיו. שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו ב"י כי הוא אינו חפץ במיתתן של רשעים אלא שיחזרו בתשובה למען יחיו. הרי הבורא טוב ומטיב, ומאחר ותפיסת הנברא היא בשכר ועונש, מתנהג איתנו הבורא בשפה שאנחנו מבינים. הגשם הגשמיות יכול להיות לאדם לברכה, אך גם למבול.

רבי יוחנן פתח, וְעֵינֵי רְשָׁעִים, תִּכְלֶינָה וּמָנוֹס אָבַד מִנְהֶם; וְתִקְוָתָם, מַפַּח-נָפֶשׁ, למה הם לא בורחים ונסים מהמציאות שבה הם תקועים משל למה הדבר דומה, לכת לסטים שהיו שודדים בהרים. שמע המלך, ושלח עליהם גייסותיו ותופסם והניחום במגדל גבוה, והיו בהם פקחים, אמרו ידענו שעשינו מעשים רעים ולא יכלנו להינצל, מה עשו, חפרו חפירה אחת במגדל ויצאו וברחו להם מדרכם הרעה, ברחו מהתפיסה הגשמית האגואיסטית, טיפש אחד היה ביניהם וראה את החפירה ולא רצה לנוס להמלט.

למחר בא המלך לראות את המגדל ואת הלסטים, ראה את החפירה שעשו ונסו ונמלטו. אמר לזה, שוטה, חבריך ברכו בזו החפירה ונמלטו מדיני, וכי הקב"ה לא אפשר להם את החפירה כדי שיברחו ויעשו תשובה. מה אני יכול לעשות עוד להם, אבל אתה נשארת שראית את החפירה בעיניך ולא רצית להמלט כאשר אתה יודע שאני לא רוצה להעניש אלא מאפשר לך לחפור חפירה לברוח ולתקן, ינקרו עיניך ואח"כ יתלו אותך על עץ.

אמר הקב"ה ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מהם שלא רצו לשוב ולנוס מדיני ותקוותם מפח נפש שלא יקומו ליום הדין, שלא יאמרו לעצמם שאין צורך בתשובה מאחר ולא ידח ממנו נדח, שנאמר הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם. הנשמה היא חלק אלוקה ממעל, כאבן הנחצבת מההר, כלומר נתנו לאדם הרגשה שהוא חלק מההר, וכאן תפקידו לפעול כחלק מהכלל. ואם אדם מרגיש לא טוב בשייכות לכלל, כלומר שלא טוב לו בעולמו של הקב"ה, אז הוא כופר בטובו של הקב"ה, גם הרצון לקבל צריך לשייך לכלל. עליו להתעורר ולראות את הפתח להימלט מבית הסוהר של התפיסה הגשמית.

זוהר חדש נח ​​ כב - כד שעור 8

וירח ה' את ריח הניחוח

 

  • ​​ רבי פתח  ​​​​ וירח ה' את ריח הניחוח ויאמר לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם. כשיצא נח מהתיבה פתח עיניו וראה את כל העולם כלו חרב, התחיל בוכה על העולם. אמר, רבש"ע אם בשביל חטאת האדם או בשביל השוטים תאבד עולמך, למה בראתם, מילא החוטאים לא בסדר, אך האם בגללם לאבד את כל העולם או זה או זה, או שלא תברא את החוטאים או שלא תכחיד את העולם. מה עשה, העלה עולות וקם והתפלל לפניו ואותו הריח עלה לפני הקב"ה וערב לו. יש ואדם רואה דברים לא טובים קורים, אך כאשר הכלל לא נאבד, הפרטים פחות חשובים, ואת כלל העולם הקב"ה לא הטביע אלא השאיר את דרי התיבה, העולם הוא הכלל. במחלוקת בין הפרטים לכלל, הכלל קובע ואת הפרטים שמתנגדים לכלל אפשר להכחיד אם לא מתקנים עצמם.

  • א"ר ג ריחות עלו לפניו ריח עולתו וריח תפלתו וריח מעשיו ריח הוא מדרגת חכמה ממטה למעלה. ולא היה ריח בעולם דניחא קמה כאותו הריח. ולפיכך צוה ואמר ריח ניחוחי תשמרו להקריב לי במועדו כלומר ריח שהקריב נח לפני, תשמרו להקריב לי ריח עולה ותפלה וכשרון מעשים. עולה היא כנגד המחשבה, הרוחניות והכוונה שבמחשבה.

  • רבי איבו אמר, נח חכם היה, והיה מבין לחישת וצפצוף כל הנבראים ורמיזתם ברמז קל היה יודע מהי הנקודה הפנימית אליה מכוונים וכשהיה בתיבה אמר יודע אני פקח בעופות כמו העורב למידע מניה סימנא בעלמא מיד וישלח את העורב. העורב יודע האם קלו המים מהארץ, כלומר האם נעברו כבר השאלות מי ומה מהרצון.

  • א"ר חייא ואיך עשה כך, והרי אמר רבי בו אסור להסתכל באלו המנחשים בעוף השמים והרי הוא בכלל לא תנחשו ולא תעוננו שאפילו כל ניחוש שבעולם אסור.

  • אלא א"ר חייא למה שלח את העורב. דא"ר חייא מצטער היה נח ביותר על אובדן העולם. אמר רבש"ע ידעתי כי אתה רחום, ואתה לא ריחמת על עולמך. ונהפך רחמנותך לאכזרות, אתה לא ריחמת על בניך יצא זה שאינו מרחם על בניו ונהפך להם לאכזרי ולפיכך שלח את העורב רמז הוא דווקא רמז. קשה לנח להבין איך הבורא שהוא רחמן, טוב ומטיב, מעניש את האנושות. לא שלח את העורב כדי לנחש, אלא למד מדרך הקב"ה לפי הבנתו, שגם הוא ישלח את העורב האכזר. לכל דבר בעולם יש תפקיד ושליחות, העורב סירב לשליחות נוח מפני שהיה מתוקן לתפקיד של פרנסת אליהו שברח מאחאב, והעורבים הביאו לו לחחם ובשר למדבר .

  • א"ר יוסי, וכי לא כתיב ביה איש צדיק תמים היה והאיך הטיח דברים כלפי מעלה. א"ר חייא מרוב צערו אמר, דהא תנן מנין שאין דנין את האדם לפי צערו שנאמר. איוב לא בדעת ידבר ודבריו לא בהשכל, אע"פ שהטיח דברים כלפי מעלה, אין דינו כמזיד אלא כאדם בלא דעת לפי צערו.

  • ולא רצה העורב להלוך בשליחותו מפני שמתוקן הוא לשליחות אחרת לפרנס אליהו שנאמר והעורבים מביאים לו לחם ובשר, ולא רצה שראה נח שלא עשה כהוגן שלח את היונה. כדי לפעול מול כח הדין של נביאי השקר, צריך היה אליהו לפעול את כח דין העורב

  • ואמר רבי בון, תרי ענייני רמז בה חדא שכתוב כיונה פותה אין לב כלומר מרוב צערי אין לבי עמי ונפתה. אמר נח, כך ראוי לנו לסבול הכל בלי מיאון, כמו היונה שסובלת מיתתה ולפיכך וישלח את היונה היונה היא מסורה, יש בה אמונה וכח נאמנות כזוג יונים נאמנים המוכנים למות באמונתם, וגם צד של הונאה. זהו התיקון של נוח, שהבין שאין להתרעם על ההשגחה אלא לתקן במידת היונה ולא בעורב.

  • א"ר יוחנן בן נורי, נטל הקב"ה את שם בן נח והפרישו לכהן עליון ולשרתו. והשרה שכינתו עמו וקרא שמו מלכי צדק מלך שלם, והיה יפת אחיו לומד תורה ממנו במדרשו, עד שבא אברהם ולמד תורה במדרשו של שם. התעסק הקב"ה באברהם והשתכחו כל האחרים אברהם היה מיוחד בשונה מנח, בא אברהם והתפלל לפני הקב"ה שישרה שכינתו תמיד בביתו של שם והודה לו שנאמר אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק.

  • א"ר יוחנן והלא יפת הוא הגדול, למה שם נטל הכהונה, בשביל שהיה תמיד עוסק בתורה ופירש מדרכי העולם. ומאין היה לו תורה, אלא אדם הראשון ידע התורה והניחה בקבלה לשת בנו ואח"כ באה ליד חנוך עד שבא לשם והיה מתעסק תמיד בה. דרך העולם היא לדחוף את האדם לפעול רק את הרצון הפרטי שלו. כשאדם עוזב את דרכי העולם, עוזב את קו שמאל, ומה שמעניין אותו זה רק עסקי שמים, היינו מידת ההשפעה, ז"א. התורה לא נקנית בירושה, אלא במי שמשקיע ועוזב את עסקי העולם

  • אמר לו ר יוסי, אם התורה היתה במדרשו של שם למה הוצרך הקב"ה לצוות לבני נח אותן שבע מצוות שנצטוו שהרי בתורה נכתבו קודם לכן. אלא א"ר יצחק בשעה שהמבול בא לעולם ונכנסו לתיבה, מרוב צערם השתכחה משם עד שבא הקב"ה וחידש להם אותם שבע מצוות.

  • א"ר יוסי ח"ו לא השתכחה התורה ממנו, אלא אמר הקב"ה אם אומר להם שישמרו כל תורתי יפרקו כל העול מהם כל העול מהם כאחרים שאמרו ודעת דרכיך לא חפצנו, אלא אתן להם דברים מועטים וישמרו אותם.

  • עד שיבוא מי שישמור כולה והוא אברהם שנאמר, עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצוותי חוקתי ותורותי דכיוון שלמד משם התורה, קבל על עצמו שישמור התורה כולה ולפיכך בירר להם הקב"ה שבע מצוות מהתורה כדי שישמרו אותם. למעשה התורה היא מחשבת הבריאה, ובה מלובשים סיפורים בחיצוניותה, כדי לאפשר לאדם להתחבר למחשבת הבריאה. ​​